Page 345 - HATAM-1
P. 345
ËÚ¯ ¯ÙÂÒ תשובה קטז Ì˙Á
על שניה ,כגו עולה ושלמי לא תלינ בחזרה חזרת קני שיחזור ויקנהו לו כדר שהוא הקנהו
כלל ,וכ מנחה מ השעורי ,א בלשו שסותר לו ,וכ"כ בחי' ריטב"א בסוכה גבי מקני לולבא
עצמו אז בודאי תפוס לשו אחרו ,שהרי תו לינוקא ,א"כ ותחזירהו נמי הכי יתפרש חזרת
כדי דיבור יכול לחזור .ולא מספקינ אלא בשני קני .ואנכי חפשתי בכל מקו שהרא"ש מדבר
עשר זהובי לשנה דינר זהב לחודש ,כיו דע"י בזה ולא מצאתי לו כ אלא בסוכה פ"ג סי' ) '(
הדחק נוכל לומר שג בתחלת דבריו הי' כוונתו ]ל[ וז"ל ,אבל א אמר לו תהא במתנה עד שתצא
לסיי דינר זהב לחדש ,וכלומר שלא אמתי עד בו ואח"כ יהיה שלי כבתחלה לא יצא בו דהוה
סו השנה אלא תפרע לי מיד אר כל חדש ,וכל כשאול עכ"ל .ורצונו כי ]כ[שלא אמר לשו חזרה
שאפשר לפרש שלא חזר בו טפי עדי .או דלמא שיחזירהו לו אלא אמר יהי' שלו ,א"כ משמע
כיו שזה דוחק בלשו לא נפרש כ אלא נימא אחר שיצא בו יהיה ממילא שלו בלי קני נמצא
שחזר בו .וכ צרי לומר בכור בשלשי וכ ג טר שהחזירו לו נמי אינו אלא שאולה בידו
איסתרא מאה מעה וקל להבי להמעיי ש . ואינו יוצא .ומכ"ש כשאמר ע"מ שיהיה שלי אחר
ודברי תוס' מנחות )קב ,ב ד"ה הא( צ"ע קצת שתצא בו פשיטא שאינו יוצא דלעול על מנת
גרע כיו שתלוי בספק קיו תנאי .ואשמעינ
ליישב ע דבריה ש )פא ,ב ד"ה תודה(‚. הרא"ש באומר לשו חזרה יוצא אפילו בעל מנת,
ומכ"ש בותחזירהו לי בלי תנאי .נמצא לפי דברי
‰ ‰כי כ ה"נ נימא ספק חזר בו מהפדיו ואמר הפרישה הנ"ל א אמר ותחזירהו לי לזמ פלוני
מועיל בי בחמ ובי באתרוג ובי בפדיו .וא
ותחזירהו לי או ספק הי' דעתו מתחלה אמר סת ותחזירהו לי ה"ל משמעות שיחזירהו
לכ ,לא הבנתי שו נפקותא .דא חזר מ מיד ולאלתר ואי בידו מאומה .ומשו"ה אינו
הפדיו תו כדי דבור אי בנו פדוי ,וא לכ מועיל בי בחמ בי באתרוג ובי בפדיו ,ודברי
נתכוו מתחלה שנותנו לו לפדיו ויחזירהו ג"כ
אי בנו פדוי .וכ כתב רשב"א בתשובה בי אמר דגול מרבבה נכוני ·.
ותחזירהו לי בי )אמר( נת סת והי' דעתו
שיחזירהו לו אינו פדוי .ומייתי מש"ס דבכורות Â˙ÏÚÓÂאמר דבר חכמה דלדעת הט"ז בי"ד סי'
נ"א ע"ב מעובדא דר' חנינא ומייתי לי' ש" ש
ש"ה סק"ז הנ"ל דמשו"ה אי בנו פדוי
סק"ו. בותחזירהו לי משו ספק חזרה כדבסו פ'
השואל בב"מ .א"כ אמר מר נ"י דבחמ מספיקא
̇Âישאל השואל היא גופא קשי' אי אפשר מועיל תפיסת הגוי ואי הישראל עובר כיו שהוא
של גוי כדפסקינ ס"פ השואל )קב ,ב( בתחלת
שא יתנו לפדיו ומחשבתו שיחזירנו לא החדש כולו למשכיר וכו' ,ובפדיו אינו פדוי
יהי' פדוי ובאומת להדיא ע"מ שתחזירהו מהני. אע"ג דהכה תפוס מ"מ בפדיו אינו יוצא עד
לזה יפה תיר הפרישה דבהתנה משמע אחר זמ שיאמר לשו ברור .אלא שלא הבנתי מה לשו
דכיו דאומר ע"מ כמעכשיו משמע עכ"פ שעה שאינו ברור ,אמר הרי ל ה' סלעי בפדיו בני
א' יהי' שלו ,משא"כ כשמחשבתו שיחזירהו לו ואי ל לשו ברור יותר מזה ,אלא אנו מסופקי
משמע מיד .מיהו התוס' תירצו ש תירו אחר אולי חזר בו אח"כ ,ומספיקא לא מפקינ ממונו
כמ"ש ש" ש סק"ו הנ"ל .וב' תירוצי יעיי מהאב ,שהרי כל ספק בפדיו לקולא שדינ ליה
במרדכי פ"ק דקידושי סי' תפ"א. ככל ספק ממונא ולא כספק איסורא.
][¯Â·È„ È„Î ÍÂ˙ ‰¯ÊÁ ‡ ‡¯·Èכל עיקר דברי ט"ז אינ מובני לי כלל
‰ ‰Âלפמ"ש רשב"א בחי' קידושי פ' האומר בשנעיי במוצא הדי של תפוס לשו
ראשו ואחרו .יעיי בשני מקומות בתוס' דב"ק
)נט ,ב ד"ה אי( גבי תנאי וחזרה ,שהקשה ע"ג )ד"ה הרי( ובתוס' דב"מ ס"פ השואל הנ"ל.
הא בקידושי אינו יכול לחזור תו כדי דיבור. והמוב מה כל שאומר לישנא דאפשר שכוונתו
ותיר דמידי הוא טעמא משו שעשה מעשה
ומסר כס קידושי לידה ,משו"ה אינו יכול
·.‰Ú 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˙"È·Â 'ÈÚ .
‚.Ì˘ Ò"˘‰‚· ‡"Ú¯ ÂÈÓÁ ‰Ê· ÂÓ„˜ .
