Page 346 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯‪Ù‬‬

‫יכול לחזור בו‪ .‬לכ בחמ בכה"ג הגוי מוחזק‬ ‫לחזור בו‪ ,‬והכא מיירי בשאמר דבור דלאחר‬
‫וקנה מספק‪ ,‬ממילא אי הישראל עובר ב"י‬ ‫שלשי בתו נתינת המעות לידה‪ .‬ומצינו למדי‬
‫כדכתב מחו' הגאו נ"י והקני מועיל‪ .‬ובאתרוג‬ ‫מדבריו‪ ,‬דאפילו בכל עניני שבעול מקח‬
‫יחזור ויטול בלא ברכה‪ ,‬ובפדיו אינו צרי לחזור‬ ‫וממכר כל שנעשה בו מעשה המשיכה שוב לא‬
‫ולפדותו‪ ,‬דהמוציא מחבירו עליו הראיה ככל ספק‬
‫יועיל חזרה תו כדי דיבור‪ .‬וכ מצאתי שקבע בו‬
‫פדיו ‪ .‬כנלע"ד נכו לדינא‪.‬‬ ‫מסמורי מורי הגאו זצ"ל )בהפלאה( ]בהמקנה[‬
‫לא"ע סי' ל"ח סעי' ל"ד וסי' מ"ט ע"ש„‪ .‬ולשו‬
‫]¯‪[ÂÓÂȘ· ‰ˆÂ‬‬ ‫בית שמואל סי' ל"ז ס"ק נ"א מגומג קצת בזה‪.‬‬

‫‪ ‰ÓÂ‬דבדיק ל מחו' הגנ"י על דברת מג"א סי'‬ ‫‪ ‰·Â˘˙·Â‬א' ישבתי בזה פסקי הש"ע דסתרי‬

‫תמ"ח סק"ה דבנות חמצו ע"מ להחזיר‪,‬‬ ‫אהדדי‪ ,‬דבא"ע סי' ל"ח )סל"ד( פסק‬
‫ליכא אלא משו חומרא דחמ אבל מעיקור הדי‬ ‫דא חזר תו כדי דיבור בקידושי לא מהני‬
‫שרי‪ .‬וקשה הא רוצה בקיומו של חמ שא יאבד‬ ‫ומקודשת לגמרי‪ .‬ובסי' מ"ט )ס"ב( שא חזר תו‬
‫באונס פטור הנכרי לשל ‪ ,‬ואפילו למ"ד חייב לא‬ ‫כדי דיבור ואמר שהמעות יהי' מתנה פסק‬
‫בעי למיק עמו בדינא ודיינא‪ .‬אלו דברי מחו'‬
‫שצריכה גט רק מחומרא דקידושי ‪ .‬ועמדו בזה‬
‫הגנ"י‪.Â‬‬ ‫חלקת מחוקק ובית שמואל‪ .‬ואני אמרתי בסימ‬
‫ל"ח מיירי שרוצה לחזור ג מהמעשה רוצה‬
‫‪ „"ÚÙÏÂ‬לא מצינו רוצה בקיומו אלא ברוצה‬ ‫לומר מנתינת כס קידוש ושתחזור לו מעותיו‪,‬‬

‫להרוויח כמו שכרו לשבור ביי"נ או‬ ‫וזה א"א דאי אחר מעשה כלו מעיקור הדי‬
‫בקיו כלאי במס' ע"ז ר"פ השוכר )סג‪ ,‬ב( ובפ'‬ ‫וממילא היא מקודשת‪ .‬א בסימ מ"ט מיירי‬
‫אי מעמידי )לב‪ ,‬א( גבי חרס הדריינא שרוצה‬ ‫שאינו רוצה לעקור המעשה כלל שהרי עדיי‬
‫בקיומו ליהנות בסמיכת כרעי המטה‪ .‬וכ‬ ‫רוצה שהמעות יהיה שלה‪ ,‬רק בא לעקור דבורו‬
‫המשכיר יורה לבשל בו חמ בטור ומג"א סי'‬ ‫שאמר לש קידושי ועתה חוזר בו שיהיה לש‬
‫ת"נ‪ .‬אבל להיות ניצל מהפסדו לא שמענו‪ ,‬דהרי‬
‫הרהינו אצלו ואומר מעכשיו מותר אע"ג א‬ ‫מתנה‪ ,‬ובדיעבד יכול לחזור בו‪ ,‬רק משו חומרא‬
‫נאבד באונס יהי' הנכרי פטור מלשל ורוצה‬ ‫דקידושי ‪.‰‬‬
‫הישראל בקיומו‪ ,‬והמקבל אחריות חמצו של נכרי‬
‫בביתו של נכרי מותר‪ ,‬אע"ג דבודאי רוצה הוא‬ ‫‪ ‡ˆÂȉ‬מזה לדינא לפע"ד‪ ,‬באומר ותחזירהו לי‬
‫בקיומו שהרי קיבל אחריותו‪ ,‬ואומרי באיסורי‬
‫הנאה הרי של לפני ‪ ,‬אעפ"י שעי"ז רוצה‬ ‫לאחר זמ ‪ ,‬אי כא ספק חזרה כלל כיו‬
‫בקיומו‪ .‬והכל שלא להפסיד קרנו אבל לא‬ ‫שאינו סותר דבריו הראשוני ‪ ,‬אמרינ תפוס לשו‬

‫להרוויח‪ .‬הנלע"ד כתבתי‪.Ê‬‬ ‫שניה ‪ ,‬כמו בעולה ושלמי ומועיל לעול בי‬
‫בחמ ובי באתרוג ובי בפדיו ‪ .‬וא אמר סת‬
‫˘ ‪Ï" ‰Ï ˙È‬‬ ‫ותחזירהו לי‪ ,‬א קוד גמר מעשה הקני אמרו‬
‫תוכ"ד‪ ,‬א כ כיו שמשמעותו ותחזירהו לי מיד‬
‫]˜ ‪[ÁÈÏ˘‰ Ï˘ Ú˜¯˜· ·‚‡ ÔÈ‬‬
‫בי שיהי' חזרה והרי יוכל לחזור תו כ"ד בי‬
‫‪ ‰ ‰Â‬מחותני הגאו נ"י נתמנה שלוחא דרחמנא‬ ‫שיהיה כוונתו מתחילה כ ‪ .‬א"כ בחמ עובר בבל‬
‫יראה‪ ,‬ובאתרוג אינו יוצא ידי חובתו‪ ,‬וצרי‬
‫ממו"ח הגנ"י להודיעני הדברי מפה‬
‫קדשו‪ ,‬נומינו לשליח יעלה ויצליח צדיק כתמר‬ ‫לחזור וליטול בברכה‪ ,‬ובפדיו אינו פדוי‪.‬‬
‫יפרח‪ ,‬ותשובתי אליו יובל וא ישרו בעיניו‬
‫‡‪ Í‬א אחר גמר המשיכה אמר תו כדי דיבור‬

‫ותחזירהו לי‪ ,‬בזה שספק א תחלת כוונתו‬
‫היה לסיי ותחזירהו לי‪ ,‬א"כ לא הועיל הנתינה‬
‫והמשיכה כלל‪ .‬וא לא נתכוו לכ מתחלה רק‬
‫בא לחזור בו‪ ,‬וכיו שהוא אחרי מעשה‪ ,‬שוב אינו‬

‫„‪.ʈ 'ÈÒ ‡"Á Ú"‰‡ ˜ÏÁ· ÔωÏ ,ʈ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ 'ÈÚ .· 'ÚÒ ÁÏ 'ÈÒ ‚ 'ÚÒ ÊÎ 'ÈÒ Ì˘ ‰ ˜Ó‰· „ÂÚ ‰‡¯Â .‬‬
‫‪.¯Â·„ È„Î ÍÂ˙„ ‡È‚ÂÒ (‡"΢˙) ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ·Â ,Ì˘ Ú"‰‡ Ò"˙Á ˙"¢ '¯ .‰‬‬
‫‪.‡Ï˜ 'ÈÒ ‡ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ ËȘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .Â‬‬

‫‪.ÁÏ 'ÈÒ ˘"ȯ‰ ˙ίÚÓ Á"„˘·Â Ê"˜Ò ˙ 'ÈÒ Á"Â˜Ó 'ÈÚ .ËȘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"Π.Ê‬‬