Page 349 - HATAM-1
P. 349
‚Ù¯ ¯ÙÂÒ תשובה קטז Ì˙Á
Ï"ÈÂדהראשוני צווחו כי כרוכיא וז"ל שיטה דאפילו למא דאמרינ ערבי מהול וגבעוני מהול
לא מיקרי מהול ,מ"מ גר שמל ולא טבל מיקרי
מקובצת ,ואינו מחוור דעבד ודאי בתורת מהול .וע"כ היינו טעמא משו שמילתו היה על
שאלה איתיה ,ואי שאיל חייב בתשלומי אלא מנת להכנס בברית .ונהי שהתחיל ולא גמר עדיי
דהשתא לית לי' וכו' .והנה ס"ל לרש"י מ"מ לא ובש ישראל לא יכונה עד שטבל ,ואפילו יינו
הוי דומה למשלח ממש ,משו דבר תשלומי יי נס כמבואר ביבמות )מו ,א( ובע"ז )נט ,א( צא
הוא השתא .וס"ל נהי מי שאינו בר תרומה או בר והכרז וכו' ,מ"מ מילתו מילה .וא"כ אפשר מל
גיטי כלל נפקא מסברא רפ"ב דקידושי בלי שו ולא טבל בעל ברית מיקרי .*ÂËואפילו לפמ"ש
קראי .מ"מ מי שהוא קצת באותו חיוב דהיינו דלאו בברית בשר תלי' מילתא ,מ"מ הא נמי
הנכרי והכותי שתרמו תרומת תרומה .אע"ג מדלא דיינינ לי' כערל ש"מ מיקרי בעל ברית
דאכתי לא דמי' לישראל דחיובא רמי' עלי' מצוה ,אלא דלא נקרא ישראל אלא בטבילה וא"כ
לתרו ,מ"מ מסברא לא הוה ידעינ אלא דומיא אפשר נעשה שליח לישראל משו דשוה לי' בחד
דגט דליתי' בגט כלל ,אבל בתרומה דאיתי' קצת
ה"א מסברא דנעשה שליח ,קמ"ל קרא ג את צד ,ומ"מ פסול משו דלאו בר התירא הוא.
שיהיה ב ברית ,פי' שכרת ברית על אותה
המצוה ויהיה חיובו כשל ישראל ממש .ומעתה È˘Â„ÈÁ·Âלמס' גיטי כתבתי וז"ל ,נכרי
ממועט נמי עבד שאילה בבעלי אע"ג דאיתי'
בתורת שאלה ,מ"מ אינו ממש כמו ישראל .וא"כ ונתגייר ,כתבו תוס' ד"ה אי העבד
שפיר פרי הש"ס ש לר"ש קרא למה לי .אלו כו' דיש בזה רבותא טפי מבעבד שאי בידו
להשתחרר משא"כ נכרי ומיירי שהיה בדעתו
דברי באותה תשובה.ÊÈ להתגייר .ואע"ג דקיי"ל צרי ג' ומי יימר
דמזדקקו לי' כמבואר בקידושי ס"ב ע"ב .מ"מ
È˘Â„ÈÁ·Âלמס' גיטי כ"ג ע"א כתבתי וז"ל עבד גרע דהמשחרר עובר בעשה ,אע"ג דהת
נמי קשי גרי כמ"ש הראשוני ,ÊËדלהכי
בעא מיני' מר' אמי עבד מהו אמרינ מי יימר דמזדקקו לי' ,מ"מ הא גרע,
שיעשה שליח וכו' .נ"ל סברת כיו דהוא עכ"פ ולפמ"ש תוס' בקידושי ש דג' בעינ בשעת
בר שחרור וה"ל קצת כמו בר גט דלא בעי' שיווי קבלת המצות ומהני אפילו קוד טבילה ע"ש.
ממש ושחרור וגט קרובי זה לזה .ולפ"ז א"כ משכחת לי' בגר שמל וקבל המצות בפני ג',
להריא" מיגאש דס"ל ר' יוחנ לא פליג אלא ולא טבל וקבל הגט ,ואח"כ נתגייר דתנ ,היינו
לשליח לקבלה שיהי' ידו כיד האשה אבל שטבל אח"כ ,ואפ"ה פסול .והשתא הוה שפיר
להולכה נעשה שליח ,נראה היינו מה סברא כיו רבותא דבידו הוא ממש ואפילו תלתא לא בעי
דעכ"פ איתי' בש גט בעלמא דהיינו שחרור.
ולפ"ז נימא דלקידושי אפילו שליח להולכה לא משא"כ עבד .עכ"ל בחידושי ש .
הוי להריא" מיגאש דאינו בר הוי' כלל ,דמה
עני שחרור לקדושי .ומיושב דעת הטור דבסי' ˘"Óמו"ח הגאו נ"י בדברי רש"י ב"מ )צו ,א
ל"ה גבי קידושי פסלו להולכה ולעני גירושי
ד"ה עבד( ,בתשובה א' הארכתי בזה ואי
מייתי פלוגתא .ולהנ"ל ניחא עכ"ל ש .ÁÈ עתה בידי להעתיקה ,אבל אשר עולה בזכרוני
בקיצור הוא כ ,דרש"י פי' ש דמדכתיב את
‰ÓÂשהקשה מו"ח הגאו נ"י בפ' כל שעה )כח, ג את בעי' שיווי שליח למשלח ,ומשו"ה אי
העבד נעשה כרבו לעני שאילה בבעלי .וקשה
א( דא"ל רבנ לר' יהודה אש תלוי וחטאת דבגיטי כ"ג ע"ב ובקידושי רפ"ב משמע דכל
עו הבא על הספק לדברי יוכיח שהוא בבל מה דאיהו לא מצי עביד מסברא נפקא ל ולא
תותירו דאמרת בקבורה .וקשה הא נותר וחמ מקרא ,וא"כ מה צור לג את כיו דלרש"י
מצוה בביעור ,משא"כ כל הנקברי אי מצוה
לבער מ העול .ונימא הכי נותר מצוה לבערו עבד ליתי' בשאלה.
‡"·˘¯‰ 'ÈÁ· Ê"ÈÚΠ.χ¯˘È ˙˘Â„˜Ï Â˙‡È·Ó ‰Ïȷˉ ,È‚ ÏÏÎÓ ‡ˆÈ ‰ÏÈÓ‰ È"Ú˘ ¯‡Â·Ó ÊȘ˙˙ 'ÈÒ ‚"Á Ê"·„¯ ˙"¢· .*ÂË
.Ì˘ ˙ÂÓ·È ‡"·Ëȯ‰Â
.Ë 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .ÊË
.ËϘ 'ÈÒ ˙"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ 'ÈÚ .ÊÈ
.ÂÙÂÒÏ ·Â¯˜ ‚Î 'ÈÒ Ú"‰‡ ¯ÙÂÒ Ë·˘ ˙"¢ '¯ .ÁÈ
