Page 339 - HATAM-1

‫‪‚Ú¯ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קיג‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫הוא דרבנ וע"כ מותר להערי ‪ .‬ושיבוש הוא‬ ‫ישראל למחול התנאי וה"ז מכור לעול ‪ ,‬וא נמי‬
‫ביד ‪ ,‬דאי ההערמה במכירה אסורה באיסור‬
‫דאורייתא לא הועילו כלו ‪ ,‬וטעו בדינ ‪ ,‬דנהי‬ ‫אינו מוחל התנאי‪ ,‬מ"מ מכירה ומתנה גמורה הוא‬
‫היכא דליכא בכדי אכילת פרס ליכא כרת‪ .‬מ"מ‬
‫כל דליכא ס' איכא איסור דאורייתא או לאו או‬ ‫ומקיי תנאו ואזיל‪ ,‬ואע"ג דכל ימי הפסח‬
‫עשה‪ .‬ותליא בפלוגתת ר"ת והר"י דאורלניינש‬
‫בתוס' פ' ג"ה )חולי צט‪ ,‬א(‪ .‬וכיו דאיכא באכילתו‬ ‫המכירה תלוי ועומד בקיו התנאי‪ ,‬מ"מ כיו‬
‫איסור דאורייתא עכ"פ שוב איכא בשהיותו לאו‬
‫דבל יראה‪ ,Ë‬דהרי איכא בכלי זה כזית חמ שלא‬ ‫שאי הדבר תלוי ביד ישראל אלא ברצו הגוי א‬
‫נתבטל‪ .‬וכ"כ מג"א רס"י תמ"ב דבמי במינו‬
‫דבטל לגמרי מ התורה ליכא בשהיותו איסור‬ ‫לקיי תנאו או לא‪ ,‬הרי זה מכירה גמורה מ‬
‫דאורייתא‪ ,‬אבל בשאינו מינו טע כעיקר‬
‫דאורייתא ולא בטיל איכא בשהיותו לאו‬ ‫התורה‪ ,‬אלא ערמה זו אסורה מדרבנ משו‬
‫דאורייתא‪ .‬וסיי ש לעיי בטיו"ד סי' צ"ח‬
‫לדעת רש"י‪ .‬פי' דס"ל בהיפו מי במינו לא‬ ‫חומרא דחמ ‪ .‬כ"כ רדב"ז ומביאו מג"א סימ‬
‫בטיל‪ ,‬ובשאינו מינו טע כעיקר לאו דאורייתא‪,‬‬
‫תמ"ח סק"ה‪ .‬והוא ברדב"ז ח"א ר"מ ובמג"א‬
‫אלא דלא קיי"ל כרש"י בזה‪.‬‬ ‫בטעות נרש „‪.‬‬

‫‪ ‰ ‰Â‬בהיות עדיי הגאו מו"ה ברו פרענקל‬ ‫‪ Ê"ÈÙÚÂ‬נהגו בכל תפוצות ישראל למכור החמ‬

‫זצ"ל אב"ד דק"ק לייפניק בחיי חיותו‪,‬‬ ‫לנכרי המכירו ומחזירו אחר הפסח‪ ,‬א‬
‫אירע מעשה שהלשינו מלשיני אצל שרי‬
‫המדינה דמעהרי שיהודי מוכרי חמצ‬ ‫ימכרו כדינו היינו בנתינת כס ומשיכה לביתו‬
‫בשטרות מבלי שטעמפל חות הקיר"ה‪ ,‬וכשבא‬
‫הדבר לפני החסיד קיר"ה אמר הדבר ידוע שאי‬ ‫ממש והאחריות על הלוקח‪ ,‬ושוב אח"כ יכול‬
‫זה מו"מ של תגר אלא עני דת רעליגיאה ע"כ‬
‫אי זה בחיוב שטעמפל‪ .‬ועי"ז נולד קצת ספק‬ ‫הישראל לקבל עליו אחריות חמצו של גוי בביתו‬
‫בלב הגאו זצ"ל הנ"ל דמשמע דמדינא דמלכותא‬
‫של גוי ושפיר דמי‪ .‬א תחלה ימכרנה שיהיה‬
‫פסול השטר ההוא‪.È‬‬
‫מכירה גמורה שהאחריות על הגוי וג ישו‬
‫‪ È··ÏÂ‬לא כ ידמה‪ ,‬כי השטר כשר ה בדי‬
‫החמ בדמי שוויו שלא יהא אונאה בבטול‬
‫ישראל א בא הגוי להוציא מקחו‬ ‫מקח‪ .‰‬וא א"א להוציא החמ מביתו של‬
‫בדייני הרי הוא שלו‪ ,‬ה בדי או"ה‪ .‬אלא שאז‬ ‫ישראל הרי משכיר‪ Â‬לגוי חדרו על ט' או יו"ד‬
‫כשיתבענו בדאו"ה צרי לשל תחלה‬
‫השטעמפל‪ ,‬א הקיר"ה בחסדו וישרנותו אמר‬ ‫ימי ומוכר החמ אגב שכירות קרקע בשטר‬
‫שגוי קנה קרקע בשטרא‪ .Ê‬ובפפד"מ הדפיס מ"ו‬

‫הגאו בהפלא"ה זצ"ל נוסח שטר בלה"ק‪ ,‬ואחריו‬

‫מ"ו מו"ה הגאו נת אדלער כ" זצ"ל בשינוי‬

‫והוא נדפס בס' קונטרס הסמ"ע‪ .‬ואני תקנתי‬

‫השטר בלשו אשכנז ובדפוס ע"י ר' בער פרענק‬
‫בסדר הגדה בוויע ‪ ,Á‬וב"ד צדק דפראג תקינו‬

‫קצת בנוסח אחר ונדפס בהגדה דפראג‪ ,‬וכל אפי‬

‫שווי המכירה גמורה היא וכל המפקפק ראוי‬

‫לגערה‪.‬‬

‫‪ È˙ȇ¯Â‬שנשתבשו אנשי ק"ק טעלקט וסברו כיו‬

‫שחמ מעורב יותר מכדי אכילת פרס‬

‫„‪.ËȘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰‡¯Â .‚Ó 'ÈÒ '‰ ˜ÏÁ· ‡Â‰ Â È ÙÏ .‬‬
‫‪.ÈÊÁ ‰ ‰Â ‰"„ Á˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .‰‬‬

‫‪.„"˜Ò Ë 'ÈÒ ıÓÁ ˙ίÚÓ Á"„˘ 'ÈÚ .ÈÂ‚Ï ¯ˆÁ‰ ¯ÂÎÓÏ Íȯˆ˘ ·˙Î ‚"˜Ò Ó˙ 'ÈÒ Á"˜ӷ Ìχ .Â‬‬
‫‪‰ ‰Â .·‚‡ ÔÈ ˜· ‰ ˜ È‚˘ ÔΠ,¯Ë˘· Ú˜¯˜ ‰ ˜ È‚˘Â ,Ú˜¯˜ ˙¯È΢· Ì‚ È ‰Ó ·‚‡ ÔÈ ˜˘ ,ÌÈ˘„ÂÁÓ ÌÈ È„ '‚ ԇΠ¯‡Â·Ó .Ê‬‬
‫· ‪ÛÒÎ ÈÏ· ¯Ë˘ ÔÈ ˜ È‚· Â ÈˆÓ ‡Ï„ ‰ÂÓ˙ ¯Ë˘· ‰ ˜ È‚˘ Î"˘Ó Ìχ .ÊȘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ‰Ê·  ȷ¯ Î"˘Ó '¯ ,Ô¢‡¯‰ ÔÈ„Ï Ú‚Â‬‬
‫‪'ÒÂ˙‰ ˙Ú„· Ï"¯˘ ‡ ,‡Ú Ê"Ú Ò"Á 'ÈÁ '¯Â .È"˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈÁ· ÔÏ‰Ï '¯ ,·‚‡· È‚ ÔÈ ˜ ÔÈ Ú·Â .„ˆ˜ 'ÈÒ ˘È¯ Ó"ÂÁ Ú"¢· ¯‡Â·ÓÎ‬‬
‫˘‪È‚˘ ÚȯÎÓ Ì˘ Ò"˙Á‰ ͇ .È‚· ‡Ï χ¯˘È· ¯Ó‡ ·‚‡ ÔÈ ˜ ÌÈ„ÓÏ Â ÓÓ˘ ˜ÂÒÙ‰˘ ÌÂ˘Ó ·‚‡· ‰ ˜  ȇ È‚˘ ·¯ ‰"„ Ì‬‬
‫˜‪‡"‚Ó Á"· '¯ ÌȘÒÂÙ‰ ¢ ÔΠ.·"Ù ÌÈÁÒÙ '‰ ˙ÓÁÏÓ· Ô"·Ó¯ '¯ ÌÈ Â˘‡¯Ï ÔΠ ȈÓ .ԇΠ·˙΢ ÈÙΠ˜"‚‡ ÔÈÏËÏËÓ ‰ Â‬‬
‫¯‪Á"„˘ 'ÈÚ .Ï" ‰ ÌÚËÓ È‚· ÏÈÚÂÓ Â È‡ ·‚‡ ÔÈ ˜˘ ¯·ÂÒ ·"È˜Ò ‚Θ 'ÈÒ ÌÈÓÂ˙‰ ͇ .‚Ò 'ÈÒ Á"‡ ˙"È·Â ˙"¢ ‡Ó˙ 'ÈÒ ˘È‬‬

‫‪.„"È˜Ò Á 'ÈÒ Ï"˜Ò Ë 'ÈÒ ıÓÁ ˙ίÚÓ‬‬
‫‪.‰Ê ÁÒ ÏÚ Î"˘Ó ‚ϯ-·Ï¯ 'ÈÒ Á"‡ ˜È˘ Ì"¯‰Ó ˙"¢ 'ÈÚ .Á‬‬

‫‪.˘-Á˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .Ë‬‬
‫‪.˜Â„ ·Ó˜ 'ÈÒ Ó"ÂÁ Ò"Á· ˘"ÓÚ :·˜ÚÈ Ï"‚È ˙‰‚‰· .È‬‬