Page 333 - HATAM-1

‫‪ÊÒ¯ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קי‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫˙˘‪Ș ‰·Â‬‬

‫]‪[ÁÒÙ‰ ÂÈÏÚ ¯·Ú˘ ıÓÁ‬‬

‫‪ ‡ˆÓ‬זה הלוה מגוי על חמצו והרהינו אצלו‪,‬‬ ‫˘‪È" 'ÈÏ„‚ '‰Ó „·Π‚ÏÙÂÓ ‡ÏÙÂÓ‰ ·¯‰Ï ÌÂÏ‬‬
‫‡·"„ „˜"˜ ˘"„ ‪.‡"ÚÈ‬‬
‫ואילו היה קובע לו זמ והגיע הזמ קוד‬
‫הפסח כבר והוחלט לגוי קוד פסח אלא שחסר‬ ‫˘‡‪ ÏÂ‬נשאל מעמדי ע"ד חד מעמא דארעא‬
‫בבא דאמירת מעכשיו‪ ,‬הי' תלי' בפלוגתת רמב"‬
‫וראב"ד אי יש די אסמכתא בשל גוי או לא‪ ,‬יעיי‬ ‫לתת שיבולת שועל כדי שיעלו ויתפחו‬
‫מג"א סי' תמ"א סק"ב‪ .‬א זה שלא קבע זמ כלל‪,‬‬ ‫ויוסיפו במדה למוכר בשוק‪ ,‬ולא חר רמי' צידו‬
‫ואפילו קבע לו זמ אחר הפסח וכבר הגיע הזמ‬ ‫כי ביומא דשוקא שהי' בערב פסח לא מצא קונה‪,‬‬
‫אחר הפסח ולא פדאו‪ ,‬מ"מ הא לא אמר לו‬ ‫והל והפקיד אצל גוי א' ואמר לו שימכר‬
‫שיהיה שלו מעכשיו קוד הפסח כדי שנאמר‬ ‫ביומא דשוקא שיהיה בחול המועד ומה שיעלה‬
‫שא יגיע הזמ אחר פסח ולא יפדה חמצו הוברר‬ ‫דמי המקח יותר משלשה זהובי על כל איפה‬
‫למפרע שהי' של גוי מערב פסח‪ ,‬זה לא אמר לו‪.‬‬ ‫יהי' לגוי שכר טרחתו ועד ג' זהובי של ישראל‬
‫אדרבא עשאו שליח למוכרו בחול המועד ביו‬ ‫ושוב הלוה לו מ הגוי על השיבולת שועל ס‬
‫השוק והקר והריוח עד ג' זהובי לכל איפה‬ ‫ה' זהובי ‪ .‬ובחה"מ נודע כי שגג ואש ‪ .‬הל‬
‫יהיה של ישראל וה"ל חמצו של ישראל בבית גוי‪.‬‬ ‫ישראל א' שלא בידיעת בעליו אל הגוי וזרזו‬
‫ואפילו קבלת אחריות לא שמענו שקיבל הגוי‪.‬‬ ‫למכור התבואה עכ"פ באיזה אופ שיהי'‪ ,‬כי‬
‫ומטע משכו הא גוי מישראל לא קנה משכו ‪.‬‬ ‫חשב אותו הישראל שא ישמע לו הגוי וימכר‬
‫נמצא מרגע כניסת חיוב חמ עבר ישראל על בל‬ ‫ינצל הישראל הראשו המפקיד מאיסור בל יראה‬
‫יראה ובל ימצא‪ .‬א כשמשביתו לבסו אתי עשה‬ ‫מכא ולהבא עכ"פ‪ ,‬כי מה שכבר עבר עבר‪.‬‬
‫דתשביתו ומנתק הלאו למפרע כמ"ש תוס' פסחי‬ ‫אמנ הגוי לא עשה רצונו ולא מכר בחה"מ כי‬
‫כ"ט ע"ב סו ד"ה ר' אשי וכו' ועוד בד צ"ה‬ ‫לא מצא קונה כחפצו ונשארה התבואה הלתותה‬
‫ע"א ד"ה בפרטי' וכו'‪ ,‬ופסקו מג"א סי' תמ"ו‬ ‫עתה אחר הפסח ועודנו ביד הגוי הנפקד המלוה‪.‬‬
‫סק"ב בד"ה ובשל"ה כ' וכו' יע"ש‪ .‬ועוד באותו‬ ‫וזה המפקיד הוא איש עני ואביו וזה שלו אינו‬
‫שלו‪ ,‬וא נקנסנו לאסור בהנאה אי לו לשל‬
‫ס"ק עצמו בד"ה והב"ח פסק וכו'‪.‬‬ ‫נושיו והקנס מגיע לנושיו ולא לו‪ ,‬כי הוא גברא‬

‫‪ „‡ÓÂ‬תמהתי ש על ההמצאה של של"ה‬ ‫ערטלאי‪ .‬אלו דברי השאלה‪.‬‬

‫ומג"א ג"כ לבערו ע"י גוי דא"כ עכ"פ‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬טענה האחרונה שהקנס מגיע לאחרי‬
‫הרי כבר עבר בשוגג על בל יראה ובל ימצא עד‬
‫עתה‪ .‬ונהי מהשבתה ואיל שוב לא יעבור‪ ,‬מכל‬ ‫המה דברי הבל אי ראוי להשחית בה‬
‫מקו מה שכבר עבר אי לו תקנה אלא ע"י קיו‬ ‫דיו ונייר‪ .‬והנה כבר יפה כתב מעלתו שהתבואה‬
‫עשה דתשביתו‪ ,‬כי הלאו מנותק לעשה ואי קיו‬ ‫הנ"ל היא חמ גמור‪ ,‬ובפרט שכיוו היטב‬
‫עשה אלא כשישראל בעצמו משביתו‪ ,‬אבל‬ ‫ללתותה ולהשהות בתו המי כדי להרבות‬
‫כשמצוה לגוי להשביתו הא אי שליחות לגוי ולא‬ ‫במדה‪ ,‬וא"כ ה"ל חמ גמור ק"ו מחטי‬
‫מקיי עשה‡‪ .‬ונהי דעל כל פני מכא ואיל לא‬ ‫שלותתי' רק בעלי רחיי שאינ משהי כל כ‬
‫יעבור דהא אי חמ בביתו‪ ,‬אבל לא מנתיק מה‬ ‫כמו המוכרי האלו‪ .‬ומכ"ש בשיבולת שועל‬
‫שכבר עבר‪ .‬על כ טוב להמתי עד הלילה שהוא‬ ‫דגריעי טפי מחטי בלי ספק‪ .‬ויעיי מג"א סי'‬

‫תנ"ג סק"ט ולפני זה בסק"ח‪.‬‬

‫˙˘‪Ș ‰·Â‬‬

‫‡‪Ï"Ò„ ‡"‚Ó‰ ·˘ÈÈÏ ˘È .Ì˘ ‡"‚ÓÏ ÂÓ˙ 'ÈÒ Á"Â‡Ï 'ÈÁ· ‡"Ú¯ ÂÈÓÁ ÂÓ„˜Â .‡Î˘ 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˜ÏÁ·Â ·È˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"Π.‬‬
‫„‪‡È 'ÈÒ ÔÈÁÂÏ˘ 'ω ‡" ÁÓ 'ÈÚ .‰˘Ú‰ ÌÈȘ˙ È‚ È"Ú Ì‚ Î"‡Â ,‰˙·˘‰‰ ˙ÏÂÚÙ ‡Ï ˙·˘ÂÓ ıÓÁ‰ ‡‰È˘ ‡Â‰ ¯·„‰ ¯˜ÈÚ‬‬
‫‪‚"‰Î·„ ‡ÓÈ 'ÈÙ‡„ ,ıÓÁ Â˙È· Ôȇ˘Î Ì‚ Â˙È·˘˙ ˙ÂˆÓ ÌÈÈ˜Ó Ì‡ Ë ‰ÂˆÓ Á" Ó‰ ˙¯È˜ÁÏ ÔÈ Ú ‰Ê Ôȇ .È‚ È"Ú ‰˜ÚÓ ˙È˘Ú ÔÈ ÚÏ‬‬
‫‪'¯Â .Ú"˜· ‰˙·˘‰‰ ˙ÏÂÚÙ· ‡Ï ,ıÓÁ Ôȇ Â˙È··˘ ‰Ó· ‡Â‰ ÌÂȘ‰ ıÓÁ ÂÏ ˘È˘Î Ó"Ó ,ıÓÁ ‰ÈÏ ˙ÈÏ„ ÔÂÈÎ ‰ÂˆÓ Ì¢ ÌÈÈ˜Ó ‡Ï‬‬
‫·‡‪.‡, ÌÈÁÒÙ Ò"Á 'ÈÁ .·"˜Ò ÂÓ˙ 'ÈÒ ÁÒÙ 'Ï‰Ï ÌÈÁÒÙ Ò"Á 'ÈÁ '¯Â .È‚ È"Ú ÌÈÏ ıÓÁ‰ ˜Â¯ÊÏ ÏÂÎÈ Ë"ÂÈ·˘  ¯ 'ÈÒ ÌÈÁÒÙ Ê"Â‬‬