Page 357 - HATAM-1

‫‪‡ˆ¯ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קיח‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫עלה )פסחי מו‪ ,‬ב(‪ ,‬והדבר ידוע משעה שהפרישה‬ ‫˙˘‪‰·Â‬‬
‫נפקא מרשותו לרשות גבוה‪ ,‬ומה לי מכרו‬
‫להדיוט או לגבוה ולשבט הכהני ואיננו חייב‬ ‫˘‪‚ÏÙÂÓ‰ ı¯Á‰ È ·¯‰ È„ÈÓÏ˙ È„È„ÈÏ ÌÂÏ‬‬
‫באחריות כלל וכל היכי דאיתא בי גזא דגבוה או‬ ‫‪.È" ÒÁ Ù ‰"ÂÓ ˙"˘Î „È‚ ‰‬‬
‫דשבט הוא·‪ .‬ואפשר נמי לבעלי ליחד לה קר‬
‫זוית להשאיל המקו להשבט והרי איננו בביתו‬ ‫‪ Â˙¯˜È‬הגיעני‪ ,‬נידו ארענדאר ישראל שמוכרי‬
‫ולא ברשותו ולא באחריותו‪ .‬ומ"מ הואיל ומצוי‬
‫לו קצת שיש לו כח קצת א ירצה למיתשל עלה‪,‬‬ ‫חביות שכר וי"ש לנכרי ווירטסהייזער‬
‫אע"פ שבודאי לא יעשה כ למיתשל אחמ‬ ‫שלה וזוקפי עליו במלוה והוא באחריות של‬
‫בפסח‪ ,‬מ"מ כיו שיש לו קצת אחיזה מיקרי מצוי‬ ‫הקונה הנכרי א הרשות ביד הארנדר הישראל‬
‫לחזור וללקחו ממנו בכל שעה ובשנוי הזמ‬
‫לו‪.‬‬ ‫יוקרא וזולא‪ ,‬ונפשו בשאלתו מה דינו לעני חמ‬
‫בפסח אי עובר המוכר ישראל בל יראה ובל ימצא‬
‫‪ È ÙÓÂ‬כ הוקשה להר" )פסחי ל‪ ,‬ב( בישראל‬
‫או לא‪.‬‬
‫שהרהי חמצו לנכרי לימא הואיל ואי‬
‫בעי פדה והי' מצוי לו‪ .‬ותיר הואיל ומחוסר‬ ‫‪ „"ÚÏ‬דעובר עליו‪ ,‬דכללא דחמ אע"פ דשל‬
‫ממו לא מיקרי מצוי לו‪ .‬והתוס' )מו‪ ,‬ב ד"ה הואיל(‬
‫שכתבו בהקדש דלא אמרינ הואיל אי בעי פדה‪,‬‬ ‫אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרי‬
‫משו שלא יפדה הקדש חמ ‪ ,‬ולא אמרו בקיצור‬ ‫)פסחי ה‪ ,‬ב(‪ ,‬מ"מ האי של לאו דוקא של ממש‪,‬‬
‫מחוסר ממו ‪ .‬ועוד הלא ג בחלה אמרינ‬ ‫כמו בכל התורה‪ ,‬אלא הכא לא ימצא כתיב במצוי‬
‫מיתשיל אע"ג שהוא חמ רק הואיל ועכ"פ מצוי‬ ‫ל בעלמא שיש לו שו אחיזת יד מיקרי שלו‪,‬‬
‫לו עובר‪ .‬וה"נ י"ל בהקדש הואיל ומצוה לפדותו‪.‬‬ ‫ומשו"ה אפילו רק דבר הגור לממו דבעלמא‬
‫ועוד הקדש שוה מנה שחללו על שוה פרוטה‬ ‫לאו ממו ‪ ,‬הכא עובר עליו‪ ,‬דמצוי ל מיהת הוי‪.‬‬
‫מחולל‪ .‬ובפרט בזה"ז מצוה לחללו על שוה‬ ‫ופקדו של נכרי בבית ישראל אי רק מחויב‬
‫פרוטה ולזורקו לנהר‪ ,‬לא שיי מחוסר ממו ‪ ,‬ע"כ‬ ‫באחריות אע"פ שאינו שלו לשו דבר בעול רק‬
‫הוצרכו לתר דשו אד לא יפדה חמ לעבור‬ ‫שאחריותו עליו‪ ,‬ולחד שיטה אפילו אחריות ע"י‬
‫על בל יראה ובל ימצא ויצא מצותו בעבירתו‬ ‫אלמות‪ ,‬מ"מ מצוי ל מיקרי‪ .‬ודברי מג"א סי'‬
‫ואפילו פרוטה לא שוי' והדר ה"ל חסרו ממו ‪.‬‬ ‫תקפ"ו סק"ה צ"ע לכאורה דמייתי ראיה מחמ‬

‫כנלע"ד דלא פליגי תוס' והר" ‪.‬‬ ‫לע"ז‪ ,‬והלא שאני חמ דכתיב לא ימצא‪.‬‬

‫‪ Î"‡Â‬ק"ו לנידו שלפנינו‪ ,‬דהרי הואיל אי בעי‬ ‫‪ 'ÈÁ·Â‬נדחקתי דהכי קאמר מג"א‪ ,‬מנ"ל לש"ס‬

‫מיתשיל י"ל מי יימר דמיזדקקא לי'‬ ‫דלא ימצא דחמ מרבה אפילו אחריות‬
‫תלתא‪ ,‬מ"מ אמרינ מיקרי מצוי בידו‪ ,‬וק"ו הכא‬ ‫דפקדו ‪ ,‬דלמא אחריות דגנב שדעתו להחזיקו‬
‫אע"ג דמכירה גמורה היא כל זמ שלא חזר בו‪,‬‬ ‫לעצמו אע"פ שבאמת לא קנאה‪ ,‬מ"מ כיו שחייב‬
‫מ"מ הואיל ויש לו בית אחיזה מחמת שיכול‬ ‫באחריות עובר משו לא ימצא‪ .‬אבל נפקד שאי‬
‫לחזור בו הוי ליה מצוי לו וק לי' ברשותי'‪,‬‬ ‫דעתו להחזיקו רק שקיבל אחריות מנ"ל לרבות‬
‫וביטול אינו מועיל לו כיו שאיננו שלו להפקירו‬ ‫מלא ימצא‪ .‬אע"כ אחריות דגנב אפילו בעלמא‬
‫שהרי של בעלי הקוני הוא ואי לו בו רק‬ ‫כגו בע"ז מיקרי שלו וכשיטת רש"י בסוגי'‬
‫אחיזה בעלמא ואי בזה כדי להפקירו‚‪ ,‬אלא‬ ‫דרבוצה )חולי מ‪ ,‬א ד"ה רבוצה(‪ ,‬וא"כ בחמ‬
‫קוד פסח צרי ליקחו מהווירטסהייזר לבטל‬ ‫מסקינ דרגא אפילו אחריות דפקדו מיקרי מצוי‬

‫ל ‡‪.‬‬

‫‪ ‰ÊÓÂ‬הטע נמי בחלה טמאה ביו"ט עובר עליו‬

‫לר' אליעזר משו הואיל אי בעי מתשיל‬

‫˙˘‪ÁȘ ‰·Â‬‬
‫‡‪.„Ù 'ÈÒ Á"‡ Ò"˙Î ˙"¢ 'ÈÚ .ÊΘ 'ÈÒ „"¯ÂÈÁ ٘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï ,ÔΠ‰"„ ·Ò 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .‬‬
‫·‪.‰Ê· ‰"‡˜Ó·Â .ԇΠÒ"Á‰ ȯ·„Π‰Ê ‰ÈÏÚ ‚ÈÏÙ ,Ô‰ÎÏ Ô˙È˘ „Ú ˙ÂȯÁ‡ ·ÂÈÁ ‡Îȇ„ ,È"ί·‰ Ì˘· · ,ÂÓ ÌÈÁÒÙ ˘"˘¯ 'ÈÚ .‬‬

‫‚‪.Ì˘ ˙¯ډ· 'ÈÚ Ê"Ú 'ÈÒ ‡"‚‡˘‰ ‰Ê· Íȯ‡‰ .‬‬