Page 362 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫¯ˆ‪Â‬‬

‫ראד"מ )שבת קלז‪ ,‬א(‪ .‬וביותר בפסחי ע"ב ע"ב‬ ‫‪ Ô‡‚‰Â‬מנחת יעקב בתשו' שבסו ס' תורת‬
‫מבואר אפילו עסיק בשמחת עונה פוטרו‬
‫מחטאת‪ .‬וקנס דרבנ אתי' לכפרה כמו חטאת‬ ‫השלמי סי' וי"ו‪ ,‬רצה להוכיח דאפילו‬
‫כמבואר בתה"ד סי' רפ"ב ובד"מ וש" י"ד סי'‬ ‫עבר באונס על בל יראה ובל ימצא קנסינ לי'‬
‫רמ"ח ס"ק יו"ד ובית שמואל א"ע סי' צ"א ס"ק‬ ‫מהא דגזל חמ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי‬
‫י"ג‪ .‬א"כ מ"ט יקנסוהו כשעוסק להטביל ולעשור‬ ‫של לפני ‪ ,‬והרי הנגזל נאנס במה שלא ביערו‬
‫פירותיו‪ ,‬וא"כ מדר"מ בדרבנ נשמע לר' יהודה‬ ‫מפני שהיה ביד גזל ‪ ,‬ואפ"ה נאסר חמצו בהנאה‪.‬‬
‫בדאורייתא דלא קנסינ לי' שוגג אטו מזיד‬
‫כשעסק בדבר מצוה‪ ,‬ואע"ג דהת בתשלומי‬ ‫ש"מ אפילו באונס קנסו ע"ש‪.Á‬‬
‫תרומה )טמאה( ]טהורה[ ס"ל לרבנ דקנסינ‬
‫שוגג אטו מזיד‪ ,‬ואע"ג דגברא לשלומי מכוו‬ ‫‪ ‰È‡¯Â‬זו איני מכיר‪ ,‬כי לא הנגזל קנסו אלא‬
‫וכ פסק הרמב" )הל' תרומות פ"י ה"כ( ועפר"ח‬
‫י"ד סס"י צ"ט מ"ש בזה‪ .‬נ"ל לפי הנ"ל אי שו‬ ‫הגזל שעבר עליו בל יראה כשהיה בידו‬
‫סברא לחייב בכה"ג‪ ,‬וע"כ צריכי לומר שאני‬ ‫וברשותו ואחריותו‪ ,‬וכיו שנעבד בו עבירה‬
‫הת דמעיקרא חטא במה שאכל תרומה‪ ,‬ועתה‬ ‫נאסרה‪ ,‬כי כ תקנו חכמי הוא וחמצו אסור‪,‬‬
‫בא לתקוני עותתי' וחוזר ומקלקל משו"ה לא‬ ‫אע"ג דממילא מסתע מזה הפסד להנגזל א‬
‫אמרינ גברא לשלומי מכוו ‪ .‬אבל בעלמא מודו‬ ‫יחזיר לו הגזל ויאמר הרי של לפני ‪ ,‬האי לאו‬
‫קנסא אלא דינא דאמרינ באיסורי הנאה הרי של‬
‫רבנ לר"מ‪.‬‬ ‫לפני ‪ .‬וצ"ע קצת בע"ז נ"ב ע"ב כהני דבני‬
‫דיעה נינהו דניקנסינהו רבנ אבל כלי לא ע"ש‪.‬‬
‫‪ Î"‡Â‬הכא בנידו דיד דגברא עסיק ובא במצותו‬ ‫מ"מ האמת הוא שג החמ קנסו רבנ ואי ראיה‬
‫שלו מכרעת לקנוס אונס‪ .‬ובלא"ה בעובדא דידי'‬
‫לבער חמ ולמכרו לגוי אלא שטעה ושגג‬ ‫הסכימו להתיר כל גדולי הדור‪ ,‬ועיי אלי' זוטא‬
‫בדי ‪ ,‬ה"ל טעה בעסק מצוה ופטור‪.Ë‬‬ ‫ורבא סי' תמ"ח ועבודת הגרשוני )סי' קה( ושער‬
‫אפרי )סי' ד(‪ ,‬אבל מ"מ בשוגג ואומר מותר לית‬
‫‪ Ï" Â‬אפילו מי שיחלוק על הנ"ל‪ ,‬מ"מ בחמ‬
‫ל‪.‬‬
‫בערב פסח כולי עלמא מודי ‪ ,‬דהרי חזינ‬
‫ר' אליעזר )שבת קלז‪ ,‬א( דמחמיר בתינוקות בטעה‬ ‫‪ ‰ÈÓ‬אכתי אומר נהי דבעבר על בל יראה ובל‬
‫בדבר מצוה‪ ,‬מודה באוכל תרומת חמ בערב‬
‫פסח הואיל וזמנו בהול כמבואר ביבמות ל"ד‬ ‫ימצא בשוגג או אומר מותר פשיטא לי‬
‫ע"א ובפסחי ש ‪ .È‬מכל הלי נ"ל לסמו ולהתיר‬ ‫דנאסר חמצו דקנסו שוגג אטו מזיד בדבר‬
‫דאורייתא‪ ,‬מ"מ בגווני דהכא נלע"ד דליכא‬
‫בהנאה בהפסד מרובה הנ"ל‪.‬‬ ‫למיקנסא‪ .‬דבגטי נ"ד ע"א פרי הש"ס אדר'‬
‫מאיר דקניס בדרבנ שוגג אטו מזיד מד‬
‫‪ È˙Ú„ÈÂ‬כי יש לבע"ד מקו לחלוק ולומר דהכא‬ ‫שנטמא בשוגג הורצה‪ ,‬ומשני גברא לכפורי‬
‫מיכוו אנ ניקו וליקנסי'‪ ,‬וכ ממעשר בשבת‬
‫אי המכירה העבירה‪ ,‬אלא בל יראה‬ ‫ומשני גברא לתקוני מכוו ‪ .‬וכ המטביל בשבת‬
‫בימי הפסח ואז לא עשה מצוה‪ .‬אבל הנ"ל כיו‬ ‫גברא לטהורי מאני קמכוי אנ ליקו וליקנסי'‬
‫שזה ביטל ורק במה שחזר ומכרו שגה שלא היה‬ ‫ע"ש‪ .‬ופירש"י ואד כשר הוא ואנ ניקו‬
‫לו למכרו אחר שכבר בטלו‪ ,‬ועל זה אנו באי‬ ‫וניקנסי' על שגגתו אבל מטמא ומדמע שוגג‬
‫לקונסו‪ ,‬ע"כ כל שכוונתו למצוה לא קנסינ לי'‪.‬‬ ‫אינו מתעסק בטובה עכ"ל‪ .‬ונ"ל דסברא גדולה‬
‫ובדרבנ והפסד מרובה להקל שומעי ‪ .‬ואע"ג‬ ‫הוא‪ ,‬דהא לא עדיפא רבנ מדאורייתא‪ ,‬דהא‬
‫דהכא לא עשה מצוה‪ ,‬מ"מ כיו דבדאורייתא‬ ‫העובר בשוגג על דבר שזדונו כרת לא מחייב‬
‫פליגי בטעה בדבר מצוה אע"ג שלא עשה מצוה‪,‬‬ ‫חטאת א עסיק בדבר מצוה כמבואר סו פרק‬

‫א"כ בדרבנ סומכי להקל‪.‬‬

‫‪.ÔÎ ·˙΢ ÌÈÁÒÙÏ ÌÈ˘ÈÏ· Ô"·Ó¯ 'ÈÚ :ÊË ˙‡ ‰Ó 'ÈÒ (¯ËÈÈÏ) Á"ψ· .Á‬‬
‫‪.„"Î˜Ò Á 'ÈÒ Ì˘ Á"„˘·Â ‡ˆÓ ‰"„ „Ș 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Ë‬‬

‫‪,·ÈÈÁ„ „"ÓÏ Ï·‡ ,ω·  ÓÊ· „"‰„ ,¯ÂËÙ ‰ÂˆÓ ¯·„· ‰ÚË„ ¯·Ò„ Ú˘Â‰È '¯Ï  Èȉ ω·  ÓÊ„ ¯ÈÚ‰ ÊË ˙‡ ˙¯ډ È˘Ϸ .È‬‬
‫‪ ÓÊ˘ ÔÎȉ ¯ÂËÙ ‰ÂˆÓ ¯·„· ‰ÚË„ È"¯Î Ï"ÓȘ ‡‰ ,‡"¯Ï Ò"˙Á‰ ͯˆÂ‰ ȇӇ È˘˜˙ È„È„Ï .˘"Ú .ω·  ÓÊ˘Î 'ÈÙ‡ ·ÈÈÁ‬‬
‫·‪.‰Ó¯˙ ÈÓÂÏ˘˙ ÔÈ ÚÏ ·"ȉ È"Ù ˙ÂÓ¯˙ 'ω ,ω·  ÓÊ˘ ÔÂÈÎ ˙‡ËÁÓ ¯ÂËÙ˘ ˙˜ È˙· Ê"‰ ·"Ù ˙‚‚˘ 'ω Ì"·Ó¯ '¯ ,ω‬‬
‫‪ ȷ¯Â Ì˘ ˙·˘ Á"¯ '¯ ,‰Ê· ÌÈ Â¯Á‡Â ÌÈ Â˘‡¯ ˜ÏÁ ‰ÎωÏ .¯ËÂÙ ‡"¯ Û‡ ‰ÂˆÓ ‰˘Ú· Ì˘ ˙·˘ ¯È‡Ó '¯ ˙Ú„Ï˘ ,„ÂÚÂ‬‬

‫‪.Á"‰ ·"Ù ˙‚‚˘ 'ω Ó"‰Î¯Ó Ó"ÁÏ ,·"Á Ê" ÌÁ¯È‬‬