Page 365 - HATAM-1
P. 365
ˈ¯ ¯ÙÂÒ תשובה קכא Ì˙Á
ומ"ש בפ"מ הנ"ל דנוקשה לא הוי ועמד מעלתו מיני דחיטא נינהו ליפלגו בחיטי גופי' בי הני
בזה ,שפתיו ברור מללו ,דבפ"ה מחמ ומצה דאית להו צירי להני דלית להו.
)ה"ב( השיג הראב"ד על הרמב" דנהי דחמ
גמור לא הוי נוקשה מיהא הוי .ואמת שהרב Ôȯ„‰ Ò·Âע' ע"ב אמרינ ע שאכל אד
המגיד פירש דברי ראב"ד על בבא דמי פירות,
א החק יעקב )סי' תנג סק"ד( הבי דקאי אמיני הראשו חטה היה שאי התינוק
קטניות דס"ל לראב"ד דנוקשה הוי .ואהא כתב קורא אבא ואמא עד שיטעו טע דג .וע"ש
פרי מגדי דליתא אפילו נוקשה לא הוי וסגי מהרש"א ח"א .וידוע שאי ראוי לומר כ על
ברובא משו מנהג לאסור מיני קטניות כמבואר חטי התוגרמי האלו שעיקר להלעטת
האווזות ותרנגולי ,ומעט מדינות שיאכלו בני
במרדכי בפסחי )פ"ב סי' תקפ"ח(. אד אפילו בשני בצורות ודוחק גדול .ואמרינ
בפ' אלו טריפות )מג ,ב( גבי תורב ושט עדי
‰ ÈÓÂנלמוד ק"ו א גדרו אבותינו ואסרו מדחיטתא ובציר משערתא ,ש"מ דחיטי
ושעורי קרובי להיות שוי בשיעוריה
קטניות במינא דלא מיחלפא כלל בתואר באורכ .וידוע שאי כ מדת אור הני טירקישע
וצורת מיני דג ,מכ"ש שיש לנו להחמיר וויי .וכ יש ללמוד ממ"ש מג"א סי' כ"ז ס"ק
בקמחי ועיסה הנעשה מטירקשע וויי שאי י"ח וק"ל .ויעיי ר"פ העור והרוטב )קיז ,ב( כדר
שו היכר כלל ושו הפרש בינו לבי קמח שבני אד מוציאי לזריעה חטה בקליפתה,
ועיסת מיני דג ,לכ א נתיר לעשות מצות ופירש"י היא אותה הקליפה שהחטה ושעורה
מקמח חטי תוגרמה הנ"ל ,יעשה עכ"פ ככל טמוני בתוכה כשה שבולת .וידוע שהני חטי
הלכות מצה וחוקת הפסח ללוש במי שלנו ומי התוגרמי אי לה שו קליפה וג אי לה
קרי ובלי מלח ובמקו הראוי לאפיית מצה סובי ומורס שהזכירו חז"ל גבי חטי ושעורי .
ועיי שבת ס"פ כלל גדול .ומ"ש החכ הנזכר
ממש ובכל אופ תיקוניה . שעומדי בכמה לבושי היינו זנבות השיבולי
שהשיבולי טמוני בתוכ אבל לא שיש להפרי
Ï" Âטוב לעשות גדר מחדש שלא יבואו לטעות
שו קליפה כלל כידוע.
לעשות מה מצה של מצוה ולצאת בו ידי
חובת ,שלא לעשות רקיקי כלל כ"א עבי כמו Ó"ÓÂאי לנו ראיה אלא שאיננו חטה כשמו
שקורי רייב מצות .ונרויח עוד רי רייב מצות
העשויי מקמח חטי רבה המכשלה כי מעוביי ווייט ,אבל שלא יהיה ממיני דג אי לנו
לא נאפו יפה וברוב קהלות אשכנז גזרו עליה ראיה .אע"פ שתמונתו סגלגלי כקטניות ,מ"מ
בחרמות שלא לעשות .וטוב להתיר רייב מצות אפשר היה שיהיה ממי דג ,שהרי ריב" ס"ל
מקמח קטניות שאינו בא לידי חמו ומצות עבי אורז מי דג הוא וחייבי על חמוצו כרת,
האלו לא יתחלפו לעול במצות של מצוה שאינ והרבה מ הראשוני ס"ל דאורז היינו מה
נעשי אלא רקיקי דקי .ובלא"ה צרי מצות שקורי היר"ש עיי מג"א סי' ר"ח סק"ט ,והיר"ש
של קמח חטי שצרי לאכול בכל יו פת סגלגל טפי ואפ"ה ס"ל לריב"נ מי דג .ונהי
שמברכי עליו המוציא ובהמ"ז משו שמחת דלית דחש לי' לריב"נ כמבואר בפסחי קי"ד
ע"ב ,מ"מ מוכח דאפשר להיות מי דג סגלגל,
יו"ט. ומ"מ די ל שהוצאנוהו מחשש חטה ולא ניזל
בתר שמא .ומעתה בואו ונסמו על קבלת
‡ Íצרי למודעי כי א יתערב בה מעט קמח אבותינו מהר"מ לובלי בתשובה סי' ע"ח שקיבל
שהוא מי קטניות והגאו חק יעקב ואלי' רבה
או עיסה של חטי ,ח"ו יבוא לידי חמו ופרי מגדי רס"י תנ"ג .ואי לזוז מקבלת
גמור .דנהי דיהי' משומר בשעת לישה בכל אופ
המועיל ,מ"מ בשעת אפיית בתנור יש לחוש הגאוני הללו·.
שמי הקטניות מפסיק בי מעט עיסה לבי חו
התנור ,ולא ישלוט בו החו כראוי ויבוא לידי ÔÎÏאי ספק שא נפל לתבשיל בפסח לא בעי
חמו ח"ו .ויש לדו בזה עפ"י מ"ש מג"א סי'
ת"ס ס"ק ה' .מ"מ דבר שאנו מחדשי שלא ס' וסגי ברובא כמ"ש האחרוני הנ"ל.
שערו אבותינו יש להשגיח שלא תצא תקלה
·. 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .
