Page 367 - HATAM-1

‫‪‡˘ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קכב‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫חשיבי לעני זה כיו ששוי בקבלת האיסור‬ ‫בחליטה‚*‪ ,‬א"כ בקטניות מיהת קליש ליה‬
‫עליה ‪ .‬וכש שאי מקצת מהעיר יכולי להתיר‬ ‫איסורא‪ .‬וכי האי גוני רגיל אנכי ללמוד לאחינו‬
‫מנהג מבלי הסכמת רוב העור‪ ,‬ה"נ מדינה א' או‬ ‫ב"י אנשי הצבא בכדי שיהי' משומרי מלאכול‬
‫ב'‪ ,‬אינ יכולי להתיר לעצמ ‪ .‬וכעי זה כתב‬
‫בפר"ח ג"כ מסברא דנפשי' בקונטרס מנהגי‬ ‫חמ דאורייתא‪.‬‬
‫איסור שלו אות חמישי יע"ש‪ .‬וא"כ מי קב‬
‫כעמיר גורנו כל חכמי פולי ואשכנז להסכי‬ ‫‪ ‡‰‬להו‪ ,‬והא ל לדיד ‪ ,‬אשר תלי"ת ל"צ לסייג‬
‫בהיתר זה‪ .‬מכל הלי נראה פשוט שלא יועיל‬
‫הסכמה להתיר בלא פתח וחרטה והיתר נדרא‪.‬‬ ‫זה‪ ,‬פשוט שאי להתיר מיני הללו‪ .‬לא‬
‫מיבעיא בלא היתר פתח וחרטה דפשיטא מא‬
‫‡‪ ‡¯·È‬אפילו בחרטה והיתר נדר נמי נ"ל דא"א‬ ‫ספי מא חשוב מא רקיע למיעקר ה תקנתא‬
‫ומנהג קבוע שנתיחס עפ"י הרבה מרבותינו‬
‫להתיר מכמה טעמי ‪ .‬חדא‪ ,‬דהא ה"ל‬ ‫הצרפתי ‪ .‬שאפילו למאי דקיי"ל דמנהג שלא‬
‫תקנה שנעשה מחמת גדר וסייג לתורה‪ ,‬מטעמי‬ ‫נתפשט בכל ישראל בית די קט יכול לבטל‪.‬‬
‫המבוארי בהג"ה סמ"ק ססי' רכ"ב ובהג"ה מיי'‬ ‫מ"מ הכא ליכא למימר הכי מכמה טעמי ‪ ,‬חדא‬
‫ומרדכי‪ .‬והרי פסק בש"ע י"ד סי' רכ"ח סעי' כ"ח‬ ‫כי לפע"ד הגאוני שהתקינו„ כ לא תקנו‬
‫דהסכמה שמחמת גדר וסייג אי לו היתר‪ .‬ואע"פ‬ ‫מתחילה על מנת שיתפשט בכל ישראל‪ ,‬אלא על‬
‫שכבר הרגיש הפר"ח ש שסותר עצמו למ"ש‬
‫ש בש"ע רסי' רי"ד והניח בצ"ע‪ .‬מ"מ לו יהיה‬ ‫בני אשכנז במקו שמצאו הקבעה וש גדרו‬
‫שסותר‪ ,‬נ"ל דדיינינ לי' כמחלוקת ואח"כ סת‬ ‫גדר ש נתפשט ונתקבלה גזירת באמת‪ .‬וא"כ‬
‫והלכה כסת ‪ ,‬ומכ"ש להחמיר‪ .‬בשג אפשר‬ ‫ה"ל כאילו נתפשטה בכל ישראל ובעינ ב"ד‬
‫לומר שאי כא סתירה לפמ"ש פר"ח ש בעצמו‬ ‫גדול דוקא‪ .‬וסברא זו כתבו תוס' פרק השולח ל"ו‬
‫סו אות א' לחלק בי מנהג שהוא רק תוספת‬ ‫ע"ב סו ד"ה אלא וכו'‪ .‬וברור הוא שאי בזמנינו‬
‫קדושה‪ ,‬כגו להתענות כ וכ ימי ‪ ,‬שאותו יש‬
‫לו היתר כדמוכח מדברי ר" נדרי פ"א ע"ב‪.‬‬ ‫ב"ד גדול נגד הגאוני ההמה‪.‬‬
‫משא"כ העושה סייג לאיסור תורה‪ ,‬כגו נדו‬
‫שלפנינו שגזרו אטו מיני דג דאורייתא‪ .‬א"כ הרי‬ ‫‪ „ÂÚÂ‬להרמב" בהלכות ממרי )פ"ב ה"ג( כל‬
‫הוא עשוי כמו איסור הדג עצמו שאי לו היתר‪.‬‬
‫וה' חפ בזה באומרו עשו משמרת למשמרתי‪.‰‬‬ ‫שהוא סייג לתורה אפילו גדול אינו יכול‬
‫לבטל יע"ש‪.‬‬
‫‪ Î"‡Â‬י"ל ברס"י רי"ד מיירי להדיא בנדר‬
‫‪ „ÂÚÂ‬אפילו לא נתפשטה שיכול בית די קט‬
‫להתענות‪ ,‬ועל זה מייתי פלוגתא והכריע‬
‫רמ"א להקל כסברא ראשונה שיש לו היתר‪ .‬ובסי'‬ ‫להתיר‪ ,‬מ"מ אי להתיר מנהג ראשוני‬
‫רכ"ח מיירי מסייג לתורה‪ ,‬וסת בזה שאי לו‬ ‫בלי טע ‪ .‬אדרבא עלינו להוסי גדרי וסייגי‬
‫היתר‪ .‬ואע"ג דפשוט הוא דהפלוגתא דמייתי‬ ‫ולא אכשר דרא‪ ,‬כי בעו"ה הדור פרו במלואו‬
‫ברס"י רי"ד לא נתכוונו לכ ‪ ,‬וכ ה דסימ רכ"ח‬ ‫ויש להוסי אומ להחמיר ולא להקל‪ .‬וכיו‬
‫הוא מהריב"ש )סי' קעח( מהירושלמי )נדרי פ"ה‬ ‫שהציבור יכולי לעמוד ועמדנו בה כמה מאות‬
‫ה"ד( דלא מרווחנא‪ ,‬ומשמע דאי לחלק בכ ‪.‬‬ ‫שני ‪ ,‬מהיכי תיתי להתיר אפילו לא נתפשטה‪.‬‬

‫וסברא זו כתובה ג"כ בתוס' הנ"ל„*‪.‬‬

‫‪ „ÂÚÂ‬בה שלישי'‪ .‬נלע"ד אפילו א יהיה טע‬

‫להתיר‪ ,‬מ"מ היינו בקבו כל או רוב חכמי‬
‫אנשי מדינת אשכנז‪ ,‬אשר ה קבלו עליה‬
‫הגזירה מעיקרא‪ .‬והמדינות הללו כול כעיר א'‬

‫‚*‪.‚ 'ÈÚÒ Ì˘ Ú"¢·Â ÌÈ Â‡‚‰ Ì˘· „ ˙ 'ÈÒ Á"‡ ¯ÂË '¯ .‬‬

‫„‪‡ËÈ˘Ù ÔΠ.¯ÂÒ˙ ‡Ï ÏÚ ¯·ÂÚ ‡Â‰ ȯ‰ ‰ÈÏÚ ¯·ÂÚ‰˘ Ô ·¯„ ‰¯ÈÊ‚Î Â È„ ‰Ê ‚‰ Ó˘ ,ÁÒÙ· ‡"Î‡Ó 'ω Ï"ȯ‰Ó· ¯‡Â·Ó ÔÎ .‬‬
‫‪È„ÈÒÁ ‚‰ Ô΢ ‰Ó˘˙ 'ÈÒ ¯Â‚‡· Ìχ .Ô ·¯„ ¯ÂÒȇ ÌÈÓÎÁ ˙ ˜˙ ‡Ï‡ ‚‰ Ó ‰Ê Ôȇ„ ËÈ 'ÈÒ ÁÒÙ 'ω ‡"Ó˘ · ‡"ÈÈÁ‰Ï ‰ÈÏ‬‬
‫‡˘‪˘È ˙ÂÈ Ë˜ ÔÈ Ú·˘ „ 'ÈÒ ·"Á ‰È¯‡ Ô· ˙"¢ 'ÈÚ .Á" ˜˙ ¯„‚· ȉ ÔÎÏ ÌÈÓÎÁ È"Ú Ë˘Ù Î"Á‡Â ‚‰ Ó· Â˙ÏÈÁ˙Ó„ ÔÎ˙È .Ê Î‬‬
‫‪.‰Î¯‡· ˘"Ú ¯ÂÒ˙ ‡Ï„ ‡ÏÏ Ó"Ù Â ,̉ÈÏÚ Â¯Ê‚ ÌÈ Â‡‚‰˘ ˙ÂÓÂ˜Ó ˘È ÂÓˆÚÓ Ë˘Ù˙ ‚‰ Ó‰˘ ˙ÂÓÂ˜Ó ˘È˘ ,˙ÂÓÂ˜Ó ˜ÂÏÁ‬‬

‫‪.ÁÎ 'ÈÒ ‡"Á χÈÎÏÓ È¯·„ ˙"¢ 'ÈÚÂ‬‬

‫„*‪.‰Ê ÔÈ ÚÏ Â È·¯ ͯˆ ‰Ê·Â ,(„Ù) „Ú 'ÈÒ Â"Á ÔÏ‰Ï ‰‡¯ .‬‬

‫‪(Ê ˆ) ÌÈÈÁ ȯ·„ ‚ 'ÈÒ ¯ÙÂÒ Ô˙Á ˙"¢ 'ÈÚ .‰¯Â˙Ï ‚ÈÈÒ È¯„‚Ó È ˘‰Â ˙Â˘È¯Ù‰ ȯ„‚Ó „Á‡‰ ,ÌÈ‚‰ Ó È‚ÂÒ '· ˘È˘ ¯‡Â·Ó .‰‬‬
‫‪.ÁÓ 'ÈÒ „"¯ÂÈ‬‬