Page 372 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˘‪Â‬‬

‫כל היכא דאיכא לאו מפורש‪ ,‬לא צריכה שינה‬ ‫להאכילו לאחרי ‪ ,‬מ"מ כבר הפסיד מעשיו‬
‫הכתוב לעכב‪ .‬והקשה פר"מ א"כ לר' יהודה‬ ‫הרעי ‪ .‬אבל המשהה חמ א"א מבלי שיאסר לו‬
‫דס"ל ס"פ כל שעה )מב‪ ,‬א( דכל היכא דאיכא לאו‬ ‫בהנאה אפילו למוכרו או ליתנו לאחרי הבאי‬
‫הכלל עשה וכתיב נמי לאמור בההיא פרשה ה"ל‬ ‫מחמתו‪ ,‬דאל"ה הרי הועילו מעשיו הרעי ‪ .‬א‬
‫לאו אמור‪ ,‬ומשו"ה אמרינ הת דאכלו צלי‬ ‫כל זה לו‪ ,‬שלא ימכרנו ולא יתננו ולא יקבל אד‬
‫מבעוד יו חייב מלקות‪ .‬ואי קאי לאו דלאמור‬ ‫ממנו‪ .‬אבל חמצו אינו נאסר‪ ,‬שא הפקירו‬
‫אואכלו את הבשר בלילה הזה‪ ,‬מכ"ש דקאי‬ ‫והשליכו לחו מותר לכולי עלמא‪ ,‬כי מ"ט לקנוס‬
‫אמכסת נפשות דקדמי' טפי לואכלו את הבשר‪,‬‬ ‫בזה‪ .‬וג אפשר כל זה במזיד אבל בשוגג תלי'‬
‫וא"כ לוקי אשוחט שלא למנויו‪ ,‬ולהריטב"א‬ ‫בפלוגתת ר"מ ור' יהודה‪ ,‬ולישני דש"ס דפ'‬
‫הנ"ל מעכב‪ .‬א כ לר' יהודה למה לי במכסת‬ ‫הניזקי סוגיא דמטמא והמדמע והמנס )נג‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫תכוסו שינה עליו לעכב‪ ,‬כמבואר בפסחי ס"א‬
‫ע"א‪ ,‬תיפוק לי' דאיכא לאו ומלקות‪ ,‬וקשה‬ ‫‪ ‰˙ÚÓ‬אברייתא דתוספתא לק"מ דמיירי לקנות‬
‫להריטב"א הנ"ל‪ .‬אלו דברי פי חכ פר"מ נ"י‪.‬‬
‫מכותי שהשהו במזיד‪ ,‬וג ר' יוחנ‬
‫‪ È ‡Â‬אומר מהכא חילי' דהריטב"א וסייעתא לו‬ ‫אפשר מיירי בכה"ג‪ .‬וכ משמע קצת הלשו דקאי‬
‫אגברא ולא אחמ ‪ ,‬דהא אמר המבטל חמצו אסור‬
‫דהרי הת בד ס"א הנ"ל רבי אומר לשו‬ ‫אחר פסח‪ .‬משמע דקאי אגברא שביטל ולא ביער‬
‫סורסי היא זו וכו'‪ .‬וס"ל לרבי דאי שלא למנויו‬ ‫שהוא נאסר ואי חמצו נאסר‪ .‬ואי הוה אמר‬
‫פוסל אלא בשחיטה עיי פי' רש"י‪ .‬והוכיחו‬ ‫שנתבטל בי"ג ועבר עליו הפסח אסור‪ ,‬אז הוה‬
‫בתוס' דע"כ לרבי נמי איכא עכובא מדדחיק‬ ‫במשמע שהחמ נאסר‪ .‬ומשו"ה לא הקשה הש"ס‬
‫הש"ס לאוקמי רב כר' נת ולא מוקמי' לי' כרבי‬ ‫אדר' יוחנ כלו דשיי שפיר לומר דלאח"ז‬
‫יע"ש‪ .‬וקשה היא גופי' קשי' מנ"ל לרבי עכובא‪,‬‬ ‫מותר למי שלא השהה אותו ולא בא מחמת‬
‫הא איצטרי תכוסו לשו סורסי לשו שחיטה‪.‬‬
‫ועוד מנ"ל להש"ס דרבי מפרש לת"ק נימא דפליג‬ ‫המשהה וא"נ בהשהה בשוגג‪.‬‬
‫ורב ס"ל כוותי'‪ ,‬אע"כ כהריטב"א‪ ,‬ורבי הא‬
‫מפרש דברי ר' יהודא לעיל ס"פ כל שעה א"ל‬ ‫‡·‪ Ï‬במתני' דאמר חמצו של ישראל שעבר עליו‬
‫רבי לבר קפרא מאי משמע וכו'‪ .‬וא"כ רבי‬
‫לשיטתו לא בעי קרא לעיכובא מוקי קרא ללשו‬ ‫הפסח אסור בהנאה‪ ,‬הרי קאי אחמ‬
‫סורסי‪ .‬ומזה הטע בעצמו לא הוה מצי למימר‬ ‫שאסור בהנאה ולא אגברא שנאסר בחמצו אלא‬
‫רק מוקי תכוסו ללשו סורסי ולית ליה עיכוב‬ ‫החמ נאסר ואסור לכל העול אפילו להזוכה‬
‫במנויו‪ ,‬משו דג רב מפרש ס"פ כל שעה דברי‬ ‫מההפקר·‪ .‬וג מדקתני שעבר עליו הפסח משמע‬
‫ר' יהודה‪ ,‬כדאמרינ ש בי רב אמרי לאו אמור‬ ‫אפילו בשוגג כיו שעבר עליו הפסח מ"מ אסור‪.‬‬
‫וממילא ה"ל עיכובא‪ ,‬ומוכחי דברי הריטב"א‪.‬‬ ‫ורבא מוקי לזה כר' שמעו משו קנס‪ ,‬ש"מ‬
‫שמשו קנס נאסר החמ וקנסו החמ ‪ .‬ואל‬
‫‪ ‰ ‰Â‬הי' נראה דהלכה כר' יהודה מדשקלי וטרי‬ ‫תתמה שכ מצינו בכלי שהזניח המל אחז‬
‫דבעי למימר שקנסו הכלי עיי מס' ע"ז )נב‪ ,‬ב(‪.‬‬
‫רבי ובר קפרא ואמרי בי רב לפרש דבריו‬ ‫וא"כ הסברא נותנת שיהיה ככל איסורי דרבנ‬
‫הי' ראוי לפסוק הלכה כמותו‪ .‬ובזה נ"ל קושית‬ ‫שאוסרי תערובת ‪ .‬ומשו"ה קשה ארבא דאמר‬
‫הכס משנה על הרמב" פ"ה מערכי הלכה ו'‬
‫שפסק במתפיס תמימי לבדק הבית ליכא אלא‬ ‫אחר זמנו מותר‪ .‬זה מה שנלע"ד‪.‬‬
‫עשה‪ ,‬והיה לו למפסק שהוא בלא תעשה‪,‬‬
‫והמשנה למל כתב הואיל ורבנ פליגי על ר'‬ ‫]·‪·Â˙Ή ÂÈÏÚ ‰ È˘Ï ˆ"‡ ˘¯ÂÙÓ Â‡Ï‬‬
‫‪[·ÎÚÏ‬‬
‫יהודה‪ .‬ולפע"ד דברי הכ"מ נכוני ‪.‬‬
‫‪ ¯˘‡Â‬נתעורר בלוחות שניות‚ על דברי‬
‫‡‪ Í‬מה שיש לתמוה דבהלכות קרב פסח פ"ח‬
‫הריטב"א )יומא נג‪ ,‬א ד"ה חד למצוה(‬
‫הלכה ה' דפסק באוכל צלי מבעוד יו ליכא‬ ‫הביאו שער המל פ"א מקרב פסח )ה"ה(‪ ,‬דס"ל‬

‫·‪.Ì˘ Á"„˘ 'ÈÚ .Ò ˜ ÌÂ˘Ó ‡Ï ‰¯È·Ú · ‰„·Ú ıÓÁ‰„ ÌÂ˘Ó ÌÚˉ ¯˜ÈÚ„ ËȘ 'ÈÒ ˜ È"ÒÂÒ ÏÈÚÏ '¯ .‬‬
‫‚‪.„¯ 'ÈÒ Ó"ÂÁ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .‬‬