Page 374 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‪˙Âχ˘ Á‬‬

‫‪ ˘ÈÂ‬ליישב בזה ג"כ מה דהשמיט הרמב" ה‬ ‫דמפקיר ומשייר לעצמו כל שהוא פחות ממאתי‬
‫זוז ויהיה עני‪ ,‬ומותר ליטול לקט שכחה ופאה‬
‫דר' אמי )פסחי ח‪ ,‬ב( מי שאי לו קרקע אינו‬ ‫ומותר להאכילו דמאי‪ .‬אבל לעני פטור מראיה‬
‫עולה לרגל‪ .Â‬משו דאפשר דר' אמי לא אסיק‬ ‫ופסח‪ ,‬צרי שלא ישאיר לו שו קרקע כל שהוא‪,‬‬
‫אדעתיה ה סברא דהואיל ובידו להפקיר כס"ד‬
‫דאמוראי טובא פרק ר' אליעזר דמילה‪ .‬אבל‬ ‫וזה א"א לר"א‪.‬‬
‫למסקנא דהואיל ובידו להפקיר ‪ ,‬א"כ נהי‬
‫דאיתמר למכשירי אליבא דר"א‪ ,‬מ"מ הא סברא‬ ‫‪ Ê"ÙÏÂ‬ר' אלעזר ב עזריה דפליג הת במתני'‬
‫גדולה היא לכולי עלמא נמי‪ .‬ובפסח גופי' אי‬
‫ס"ד מי שאי לו קרקע פטור מפסח‪ ,‬א"כ אי‬ ‫אדר' אליעזר‪ ,‬ומבואר ש בערכי‬
‫אמרה תורה פסח דוחה שבת‪ ,‬ליפקר נכסיה‬ ‫דלחומרא פליג‪ ‰‬דאפילו אינו מחרי כל נכסיו רק‬
‫וליפטור‪ .‬וכה"ג פרי )ק'( על התורה ס"פ ר'‬ ‫שאינו משאיר לעצמו כדי חיותו אסור מ התורה‬
‫ישמעאל )מנחות עב‪ ,‬א( לעני קצירת עומר‪ .‬אע"כ‬ ‫)אלא באושא נתנו שיעור חומש אבל מ התורה‬
‫מדכתב רחמנא במועדו שפסח ידחה שבת‪ ,‬שמע‬ ‫הוא אסור להחרי רוב נכסיו(‪ .‬א"כ חומרו קולו‪,‬‬
‫מינה דמי שאי לו קרקע נמי חייב בפסח‪ .‬והדר‬ ‫דע"כ לא דריש א כר"א דאפילו בדיעבד אינו‬
‫ניל ראיה מיניה לחומרא‪ ,‬שג חייב לעלות‬ ‫מוחר ומוקדש‪ ,‬דא"כ אפילו השאיר קרקע כל‬
‫לרגל ודלא יחמוד איש את ארצ לשלוחי מצוה‪.‬‬ ‫שהוא רק שאינו כדי חיותו אינו מוחר ‪ .‬א"כ‬
‫וכבר נאמרו בזה כמה דברי דאי הכרח כל כ‬ ‫בטלת הואיל דאי בעי מפקיר נכסיה דכולא‬
‫תלמודא‪ .‬אע"כ לר' אלעזר ב עזריה בדיעבד אי‬
‫לדרשת ר' אמי‪.‬‬ ‫עביד מהני ואפילו בכל נכסיו‪ .‬נמצא לר' אליעזר‬
‫בכל נכסיו אפילו בדיעבד לא מהני‪ ,‬ובהשאיר‬
‫‪ '¯Â‬יהודה ב בתירא בנציבי דלא עשה פסח‬ ‫מקצת מותר אפילו לכתחילה‪ ,‬ולראב"ע אי‬
‫חלוק‪ ,‬דלכתחלה אפילו השאיר מקצת נכסיו‬
‫משו שלא היה לו קרקע‪ .‬לטעמיה אזיל‪,‬‬ ‫אסור כל שלא השאיר כדי חיותו‪ ,‬ובדיעבד מותר‬
‫דהרי ר' יהודה ב בתירא ור' יהושע ב בתירא‬
‫ה הנה בני בתירא דשכחו ולא ידעו אי פסח‬ ‫אפילו כל נכסיו‪.‬‬
‫דוחה שבת )פסחי סו‪ ,‬א( ולא ידעו דרשה‬
‫דבמועדו ]ד[מפורשת בקרא‪ .‬א"כ אי הכרח‬ ‫‪  Á¯‰Â‬בזה פסק הרמב" פ"ו מערכי )ה"ב(‬
‫שחייב בפסח מי שאי לו קרקע‪ ,‬וממילא מפרשי'‬
‫לא יחמוד איש את ארצ מי שאי לו קרקע פטור‬ ‫דפסק דא עבר והחרי כל נכסיו‬
‫מעליה לרגל‪ ,‬וילפינ פסח מיניה לקולא‪ ,‬ויפה‬ ‫מוחר דלא כר' אליעזר‪ .‬ועמד בזה בכ"מ ותי"ט‬
‫כתבו תוספות לריב"ב זה מה שנראה לפענ"ד‪.‬‬ ‫ע"ש‪ .‬ולהנ"ל מוכח דר' אלעזר ב עזריה פליג‪,‬‬
‫ואיהו גופיה פסק כראב"ע סו הלכות עירובי‬
‫‪.˙"˘„‰ ȇ Ó Ë"ΠÌÂÏ˘ ‰Ê 'ȉÂ‬‬ ‫דאפילו השאיר לו מקצת אסור מ התורה‪,‬‬
‫ומשו"ה מוכרח דבדיעבד עכ"פ מהני‪ ,‬דאל"כ‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬
‫בטלת הואיל אי בעי מפקיר נכסיה‪.‬‬

‫˙˘‪‰Î˜ ‰·Â‬‬

‫]˘˙‪[ÔÈÊÈ¯Ê ÌÂ˘Ó ÌÈ Ù· Ô˙ÈÈÙ‡ ÌÈ Ù‰ ÌÁÏ ÌÁω È‬‬

‫הפני שהוא מצה‪ ,‬אבל שתי הלח הוא חמ‬ ‫˘‪È" χ¯˘È ‰"ÂÓ 'Â˙‰ È„ÈÓÏ˙Ï ÌÂÏ‬‬
‫מאי איכא למימר‪ .‬קושיא זו כתובה על ספר נודע‬
‫ביהודה כר א' חלק א"ח סימ ט"ו בסו התשו'‬ ‫‡˘¯ הקשה בדברי רש"י מנחות צ"ה ע"ב דתנ‬
‫שהקשה כ הגאו בעל אור חדש ז"ל‪ .‬והרב‬
‫הגאו המחבר הנ"ל כתב על זה‪ ,‬הקשה אד‬ ‫הת ב' הלח ולח הפני לישת‬
‫ועריכת בחו ואפיית בפני ‪ ,‬ומסיק רב אשי‬
‫קשה כברזל‪ ,‬וממש לא תיר כלו ‪.‬‬ ‫בפני במקו זריזי ‪ .‬ופירש"י שיהיו זריזי‬
‫לשמרו מחמו ‪ .‬ותמה התלמיד שי' תינח לח‬

‫‪.„"Ù ÔÈÎ¯Ú „„ È„ÒÁ 'ÈÚ .‰‬‬
‫‪.„ˆ 'ÈÒ Á"‡ (ÌÈÏ˘Â¯È ÔÂÎÓ) È"·Â Ï ˙¯ډ·Â È"·Â ‰ ˙"Â˘Ó ·Î 'ÈÒ ÌÈ˘Ϸ ÌÈÁÒÙ ÌÏ˘‰ Á"ψ '¯ .Â‬‬