Page 374 - HATAM-1
P. 374
˙·¢˙ אורח חיי ˘˙Âχ˘ Á
˘ÈÂליישב בזה ג"כ מה דהשמיט הרמב" ה דמפקיר ומשייר לעצמו כל שהוא פחות ממאתי
זוז ויהיה עני ,ומותר ליטול לקט שכחה ופאה
דר' אמי )פסחי ח ,ב( מי שאי לו קרקע אינו ומותר להאכילו דמאי .אבל לעני פטור מראיה
עולה לרגל .Âמשו דאפשר דר' אמי לא אסיק ופסח ,צרי שלא ישאיר לו שו קרקע כל שהוא,
אדעתיה ה סברא דהואיל ובידו להפקיר כס"ד
דאמוראי טובא פרק ר' אליעזר דמילה .אבל וזה א"א לר"א.
למסקנא דהואיל ובידו להפקיר ,א"כ נהי
דאיתמר למכשירי אליבא דר"א ,מ"מ הא סברא Ê"ÙÏÂר' אלעזר ב עזריה דפליג הת במתני'
גדולה היא לכולי עלמא נמי .ובפסח גופי' אי
ס"ד מי שאי לו קרקע פטור מפסח ,א"כ אי אדר' אליעזר ,ומבואר ש בערכי
אמרה תורה פסח דוחה שבת ,ליפקר נכסיה דלחומרא פליג ‰דאפילו אינו מחרי כל נכסיו רק
וליפטור .וכה"ג פרי )ק'( על התורה ס"פ ר' שאינו משאיר לעצמו כדי חיותו אסור מ התורה
ישמעאל )מנחות עב ,א( לעני קצירת עומר .אע"כ )אלא באושא נתנו שיעור חומש אבל מ התורה
מדכתב רחמנא במועדו שפסח ידחה שבת ,שמע הוא אסור להחרי רוב נכסיו( .א"כ חומרו קולו,
מינה דמי שאי לו קרקע נמי חייב בפסח .והדר דע"כ לא דריש א כר"א דאפילו בדיעבד אינו
ניל ראיה מיניה לחומרא ,שג חייב לעלות מוחר ומוקדש ,דא"כ אפילו השאיר קרקע כל
לרגל ודלא יחמוד איש את ארצ לשלוחי מצוה. שהוא רק שאינו כדי חיותו אינו מוחר .א"כ
וכבר נאמרו בזה כמה דברי דאי הכרח כל כ בטלת הואיל דאי בעי מפקיר נכסיה דכולא
תלמודא .אע"כ לר' אלעזר ב עזריה בדיעבד אי
לדרשת ר' אמי. עביד מהני ואפילו בכל נכסיו .נמצא לר' אליעזר
בכל נכסיו אפילו בדיעבד לא מהני ,ובהשאיר
'¯Âיהודה ב בתירא בנציבי דלא עשה פסח מקצת מותר אפילו לכתחילה ,ולראב"ע אי
חלוק ,דלכתחלה אפילו השאיר מקצת נכסיו
משו שלא היה לו קרקע .לטעמיה אזיל, אסור כל שלא השאיר כדי חיותו ,ובדיעבד מותר
דהרי ר' יהודה ב בתירא ור' יהושע ב בתירא
ה הנה בני בתירא דשכחו ולא ידעו אי פסח אפילו כל נכסיו.
דוחה שבת )פסחי סו ,א( ולא ידעו דרשה
דבמועדו ]ד[מפורשת בקרא .א"כ אי הכרח  Á¯‰Âבזה פסק הרמב" פ"ו מערכי )ה"ב(
שחייב בפסח מי שאי לו קרקע ,וממילא מפרשי'
לא יחמוד איש את ארצ מי שאי לו קרקע פטור דפסק דא עבר והחרי כל נכסיו
מעליה לרגל ,וילפינ פסח מיניה לקולא ,ויפה מוחר דלא כר' אליעזר .ועמד בזה בכ"מ ותי"ט
כתבו תוספות לריב"ב זה מה שנראה לפענ"ד. ע"ש .ולהנ"ל מוכח דר' אלעזר ב עזריה פליג,
ואיהו גופיה פסק כראב"ע סו הלכות עירובי
.˙"˘„‰ ȇ Ó Ë"ΠÌÂÏ˘ ‰Ê 'ȉ דאפילו השאיר לו מקצת אסור מ התורה,
ומשו"ה מוכרח דבדיעבד עכ"פ מהני ,דאל"כ
Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó
בטלת הואיל אי בעי מפקיר נכסיה.
˙˘‰Î˜ ‰·Â
]˘˙[ÔÈÊÈ¯Ê ÌÂ˘Ó ÌÈ Ù· Ô˙ÈÈÙ‡ ÌÈ Ù‰ ÌÁÏ ÌÁω È
הפני שהוא מצה ,אבל שתי הלח הוא חמ ˘È" χ¯˘È ‰"ÂÓ 'Â˙‰ È„ÈÓÏ˙Ï ÌÂÏ
מאי איכא למימר .קושיא זו כתובה על ספר נודע
ביהודה כר א' חלק א"ח סימ ט"ו בסו התשו' ‡˘¯ הקשה בדברי רש"י מנחות צ"ה ע"ב דתנ
שהקשה כ הגאו בעל אור חדש ז"ל .והרב
הגאו המחבר הנ"ל כתב על זה ,הקשה אד הת ב' הלח ולח הפני לישת
ועריכת בחו ואפיית בפני ,ומסיק רב אשי
קשה כברזל ,וממש לא תיר כלו . בפני במקו זריזי .ופירש"י שיהיו זריזי
לשמרו מחמו .ותמה התלמיד שי' תינח לח
.„"Ù ÔÈÎ¯Ú „„ È„ÒÁ 'ÈÚ .‰
.„ˆ 'ÈÒ Á"‡ (ÌÈÏ˘Â¯È ÔÂÎÓ) È"·Â Ï ˙¯ډ·Â È"·Â ‰ ˙"Â˘Ó ·Î 'ÈÒ ÌÈ˘Ϸ ÌÈÁÒÙ ÌÏ˘‰ Á"ψ '¯ .Â