Page 379 - HATAM-1
P. 379
‚È˘ ¯ÙÂÒ תשובה קכז Ì˙Á
לחייב ברביעית דלכשיקרוש יהיה זית ,וחרצני מצומצמי וחסר מה מה שנדבק בחניכי .ולקמ
וזגי בעי רביעית ולכשימחה יהיה ג' רביעית. אי"ה בסו הקונטרס אעשה סמוכי לזה .מ"מ
מש"ס דכריתות ל"ק כ"כ .אבל החוש מכחיש
‚ Ìרש"י בחולי פרק כל הבשר ק"ח ע"ב חצי זית שיהיה בית הבליעה מחזיק ג' ביצי זמנינו אפילו
חלב מביא כוס מלא משקי ומביא זית ונות מרוסקי .וא"כ הא דיד לית ליה פתר ואתר.
לתוכו ,וההוא דנפיק הוה כזית נמי א"ש .אע"ג דאי
קריש ליה הוה רק שליש זית .מ"מ כ גזירת הכתוב ‰ ‰Âבשבת ר"פ המוציא יי )עז ,א( אמרינ דרביעית
להיות חלב כשיעור גדי ,ואי נמי אכיל חצי זית
חלב וחצי זית בשר מצטרפי ,אע"ג דלא שוו יכול לקרוש ולעמוד על כזית .וכ"ה בירושלמי
בשיעוריה ,מ"מ מה בכ אי תאמר החלב שקלי פ"ג הל' )ג'( ]ב[ ע"ש .ומזה כתב הרא"ה
לכשיקרש לא יהיה אלא שליש מחצי זית ,והכי נמי הביאו הר" פרק גיד הנשה דפוס ז"ב ד רצ"ד ע"א,
חצי זית בשר לכשימחה יהיה ג' חצאי זיתי .ועיי כשמשערי ביטול בס' ,משערי ברוטב לכזית ביצה
מנחות נ"ד ע"א פלוגתא אי כל האיסורי כמות ומחצה שא יקרוש ויעמוד על כזית וכו' .והר"
שה עתה משערי או כמו שהיו .ועיי רמב" פ"ד השיג עליו וז"ל ואי דבריו נראי ,כיו דאמרינ
מטומאת אוכלי )ה"ו( .ועיי ב"י יו"ד סי' צ"ח בש דמשערי ברוטב סתמא משמע ,דכמות שהוא
המרדכי כיצד משערי ס' נגד כל הכלי ,ממלאי משערי אותו ,שכ שיערו חז"ל שאי ל נות טע
כלי מלא ומכניסי הכלי האסור לתו אותו כלי, יותר מס' אפילו ברוטב ,שאל"כ היינו צריכי לחוש
והמי היוצאי הוא שיעור דופני הקדירה וישער לית הדבר לשיעורי ולעיי באיסור והיתר א הוא
בהיתר נגד זה עכ"ל .מה שיש לפקפק על זה כבר עב או דק עכ"ל .כוונת הרא"ה כיו דמש"ה משערי
הוא נכלל בפלוגתת הרא"ה והר" הנ"ל ,ואפשר )בכלי( ]בכולו[ דלא ידעו כמה נפיק מיניה וחזינ
ליה כאלו כולו נמוח ,ודבר הקפוי שנמוח ונעשה
בחרסי הקדירה ג הרא"ה מודה להקל. )מקפה( ]משקה[ ,מתרבה עד שמכל זית נעשה ביצה
ומחצה·**** .וכ בהיפו אי נחזה הרוטב כאילו נקפה
‡ Íתימא גדולה על הרא"ש הלכות חלה וטור ונעשה מג' זיתי זית א' ,וא"כ אי לשער אלא
בשלישית השיעור .והר" ס"ל לא החמירו חז"ל
א"ח סי' תנ"ו ומרדכי ור' ירוח ומהרי"ל כ"כ ,כיו דמסלקינ גו האיסור וקי להו לרבנ
וכל הנמשכי אחריה כול כתבו לשער חלה ע"י דסגי בהכי .ועיי מג"א סי' ר"י סק"ה ובט"ז סו ס"ק
הפלת מי ע"י מ"ג ביצי ,שהמי הנותרי הכלי ד' .ואמנ בתשו' פני מאירות ח"ב סי' ט"ו מיישב
המחזיק אות הוא מחזיק מ"ג ביצי קמח .והא
ליתא דהרי מ"ג ביצי מי א יקרשו יהיו השליש בפשיטות דביצה קרוש קאמר ב"י עיי"ש.
ממ"ג הביצי ,דהרי ביצי המה גושיי .ואפילו
א יבשלו הביצה או יצלוהו יהיה הכל בשיעור ‰ ‰Âבתוספתא דנזיר דמייתי ליה התוספות פרק
אחד ממלא כל הקליפה .ואפילו א לא יוקפו
המי לגמרי רק יהיו כאיכות הקמח שאינו קפוי קמא דסוכה ד ו' ע"א ,כיצד הוא עושה
כחיטי ,אמנ אינו נמוס כמי ג"כ ,ועכ"פ אפשר מביא כוס מלא יי ומביא זית איגורי ונות לתוכו
שיהיה ההפרש בי מי לקמח החצי מהשיעור. ושופע ,א שתה כיוצא בו חייב עכ"ל .ליכא
וא"כ אי אפשר לשער זה בהפלת מי ,דממנ"פ, לאקשויי הא היי היוצא ע"י זית ,א יקרש יהיה
אי אזלינ בתר איכות הביצי המפילי המי וכלי רק שליש זית .י"ל כ גזרה התורה בה שיעורא
המחזיק אלו הביצי יתמלא קמח .זהו תימה, דנזיר ביי חייב בזית שהוא שליש זית וחרצני
שהרי קמח איננו גוש ומדובק בחלקו כמו ביצי . וזגי צרי זית קפוי ממש .וכ למ"ש רש"י הת
וא ניזיל בתר איכות מי הנימוסי קשה ,הא דחרצני וזגי ועלי מצטרפי לרביעית יי שא
פשוט שקמח איננו מופרד החלקי כאיכות המי , יתנ לכוס מלא יי ויוציא מה רביעית יי וכו'.
וקמח הוא ממוצע בי אדוקת הביצי לנמיסת הוא ניחא בפשיטות ג"כ ,דאע"ג דחרצני וזגי
המי .ע"כ א משערי מי לכשיקרשו יעמדו על ועלי המה גושיי ,ורביעית שלה א ימחו יהו
שליש נאמר בקמח שכשיודבק יעמוד על חציו‚. ג' רביעית .מ"מ לא מחייב אלא בזה האופ כ
גזרה התורה .ולעול קילי חרצני מיי ,דסגי ביי
·****.[Ì˘ ˙·˘ Ô"¯‰Ï ÌÈÒÁÂÈÓ‰ 'ÈÁ 'ÈÚÂ] ˘Â¯˜· ˙ÈÊÎ ‡Â‰˘ ÁÏ· ˙ÈÚÈ·¯ ÌȘ˘Ó‰ Ïη„ „ ˜ 'ÈÒ ˜"„‰Ó· ‡"Ú¯ ËȘ ÔΠ.
.„ 'ÈÒ Ôȯ„‰ Ò È"‰˜ 'ÈÚÂ
‚˙"¢·Â .„ ‰¯Ú‰ Ôωτ ‡"ÂÊÁ·Â ‚Ï 'ÈÒ Á"‡ ˘‡ ȯӇ ˙"¢ ‰Ú 'ÈÒ Í¯· ˙Á Ó· ,ԇΠÒ"˙Á‰ ȯ·„ ÏÚ Â‰Ó˙˘ ‰Ó ‰‡¯ .
