Page 383 - HATAM-1
P. 383
ÊÈ˘ ¯ÙÂÒ תשובה קכז Ì˙Á
‰ÈÓבנימוקי יוס פ"ב דבבא מציעא דפוס ז"ב על אכילת מצה שהוא יוצא בכזית ,אי צרי
נטילה ,דעל פחות מכזית א"צ נטילה .ומייתי ליה
ע"ו ריש ע"ב בש הרנב"ר לא סבירא ליה ב"י א"ח סי' קנ"ח וקבעו בש"ע ש ס"ג .ומג"א
כסברת תוס' הנ"ל .מ"מ מסברת תוס' ב"ב מוכח סק"ד כתב נוסחא מוטעת נזדמנה לו ,שהרי מצה
דלעני מצות נמי בתר גרונו אזלינ .ומהרא"ש
פ"ב דברכות הנ"ל מוכיח פני מאירות דהנאת היא כזית ,ולכ כל הסעי הוא ט"ס.
מעיו בעי לברכת המזו .נמצא האוכל מצה כזית
מצומצ ונשאר לו בי החניכי ,כבר יוצא ידי „"ÚÏÂהכל נכו רק דנימא דסבירא ליה להרוקח
מצה ,ולחיוב ברכת המזו לא הגיע ופטור
מנטילת ידי .ויפה כתב הרוקח ויפה קבע בש"ע כל האוכל פחות משיעור ברכת המזו לא
בפחות מכזית לא בעי נטילת ידי וכל דברי בעי נטילת ידי .והוא בכלל מה דמשני ש"ס
בחגיגה )יח ,ב( הא בנהמא הא בפירי ,דלחולי לא
חכמי קיימי ב"ה. בעי פירי נטילת ידי משא"כ תרומה .ומזה ילי
רמב" )הל' ברכות פ"ו ה"א( ה"ה מיני תרגימא של
˙ Âפש גב לעשות סמוכי מהש"ס להא ה' מיני ,כיו דלאו בני ברכת המזו נינהו הוה
בכלל פירי ,ולא גזרו בהו נטילת ידי בחולי
דקליפות ביצה הוא שליש ביצה .אעתיק משו סר תרומה .ס"ל להרוקח הוא הדי נמי
לשוני בחי' למסכת חולי צ"ח ע"א אבא לא פת ממש כל דלא אכל שיעור ברכת המזו לא
שיער במ"ז וכו' .עיי ש" י"ד סימ פ"ו ס"ק בעי נטילת ידי לחולי .וסברא זו מוכחת ממ"ש
ט"ו דמפרש ליה אביצה בקליפתה קאי ,ועפ"י תוס' סוכה ד כ"ו ע"ב ד"ה נטלו במפה ובחנ
מ"ש תוס' בחולי ס"ד ע"ב ד"ה געולי עפ"י פי' כ דר' צדוק כה הוי וכו' ע"ש .וקשה ל"ל
הירושלמי ע"ש .ולפע"ד עד"ז יש לפרש הש"ס דכה הוי תיפוק ליה דחולי נמי בעי נטילת ידי .
בפשיטות ,עפמ"ש הרמב" טע שהוסיפו א' על אלא ע"כ משו דלר' צדוק לא בעי ברכה
ביצי ,משו דהבא לשער ביצי אינו מדקדק אחרונה וברכת המזו לפחות מכביצה ,וה"ה דלא
בשיעור אלא במני מספר הביצי ויש בה הוה בעי נטילה לחולי .וה"ה לדיד לפחות
קטנות מחבריה ע"כ הוסיפו אחד .עיי ר" . מכזית דלא בעי' ברכת המזו לא בעי נמי נטילת
מבואר מדבריו ,הבקי בשיעור כל קט וגדול לפי ידי .וסברא זו בעינא כתבה הגאו מו"ה אלי'
ערכו ,הוה סגי ליה ג בביצי בס' מצומצמי ,
אלא משו הרואי יבואו למני ולא לשיעור ע"כ ווילנא ז"ל ש סי' קנ"ח )סק"ז(.
לא פלוג רבנ והוסיפו א'. ‰ ‰Âבתשו' פני מאירות ח"ב סי' כ"ז מסיק
Ê"ÙÏÂיש מקו לומר אי ימצאו לפנינו ביצי מלשו הרא"ש פ"ב דברכות ססי' ו'
דברכת המזו אכילה במעיו בעינ .נהי דבאכילה
גדולי שיש בפחות מה שיעור ס' נגד של אסורי חייב בכזית מצומצ ע של בי
הביצה האסורה סגי בס' מצומצ ,דהרי אדרבא החניכי כמבואר סו פרק גיד הנשה )קג ,ב(.
הרואה יבחי דלא אזלינ בתר מני אלא בתר מ"מ בברכת המזו דכתיב ושבעת בעי שישבעו
שיעורא .והנה כתב מהרי"ל בהגדה שלו ומייתי מעיו .ומבואר מדבריו דה"ה כל המצות דכתיב
ליה של"ה הביאו מג"א סימ ר"י סק"ב דקליפות בי' אכילה סת ולא שביעה סגי בכזית מצוצמ .
הביצה הוא שליש מביצה .Ëולפ"ז מ"ה ביצי ויש להביא ראיה קצת לזה ממ"ש תוס' בר"ה י"ג
בקליפת הוי ס' נגד ביצה האסורה בלי קליפתה. ע"א )ד"ה דאקריבו( בש ירושלמי דתיתי עשה
א הואיל והשיעור הוא מכוו מאוד ,לא רצה דמצה ולדחי לא תעשה דחדש .ואי סלקא דעתי
רבי להתיר שהרואה יבוא למנות לעול מ"ה דאיסור חדש כבר עבר בהנאת גרונו ,Áוידי מצוה
ביצי ,ולא ישכיל דאיכא קטני מחבריה .שוב לא יצא עד שיכנוס למעיו ,לא הוה קשה מידי,
בא לפני רבי פע אחרת מ"ז ביצי ואילו היה דבעידנא דמיעקר ללאו לא מקיי עשה ,דומיא
בה שיעור ס' מכוו ע הקליפות ,היה משער למ"ש תוס' בבבא בתרא י"ג ע"א ד"ה כופי ,
בה דליכא למיחש לתקלה כיו דאי המני
מכוו רק השיעור ,א"כ כל אחד ישער ולא יספור דמשעת העראה עבר ללאו וכו' עיי"ש.
Ô ÈÚ·„ Ìȯ·„· ˜¯˘ ˘"ÂÚÈ .Ú"ˆÂ ÍÙÈ‰Ï '΢ ‰"È‚ Ù"ÂÒ ÔÈÏÂÁ Ò"˙Á 'ÈÚ :¯˘‡ Ô·¯˜ ¯ÙÒ· Ò"˙Á‰ ȯÙÒ ÏÚ ˙¯ډ ˙‰‚‰· .Á
.ÂÈÚÓ ˙‡ ‰ Ô ÈÚ· ‡˙Ú„ È·Â˙È
.Ê"Ó Á"Ù ‰‡Ù ‰Èχ ˙ ˘Â ÁÏ 'ÈÒ Á"‡ ˜"È·Â 'ÈÚ .Ë
