Page 387 - HATAM-1
P. 387
‡Î˘ ¯ÙÂÒ תשובה קכט Ì˙Á
˘"Óפר"מ אהרמ"א )סי' תנג סע' ג( שכתב חטי ואבוא מהמאוחר אל המוקד .בדברי תוס'
תמורה למ"ד ע"א )ד"ה ואיד ( שהמה דברי
שצמחו א פחות מס' מותר לטוחנ . )רמ"ה( ]רמ"ר[ נשתבשו רבי וכ גדולי
היינו דסמי אמה שכתב הטור ועוד דא' מאל וטובי וחשבו שא נודע האיסור אחר שנתערב
וכו' .וס"ל להטור כיו דאינו עושה כדי לבטל שיי ברירה .ושבוש הוא זה .א כוונת הרמ"ר
כל שמעול לא נודע הדבר כגו ב' קנו או ירשו
וג קוד זמ איסורו לא מקרי מבטל איסור חביות של יי והמיר א' מה וניס חלקו ,אז
לכתחילה וכמ"ש מג"א סס"י תמ"ז )סקמ"ה( אמרינ יחלוקו והוברר הדבר למפרע דקמי שמיא
בחטי שנתבקעו .כ"ש בצמחו שאי חימוצ גליא שזה היה חלקו של זה מימות עול ,ולא
ברור כ"כ ,כמ"ש פר"ח דאפשר דהוה רק עיפוש מצי אסר חלק חבירו .וכ במחיר כלב הת .אבל
בעלמא‚ .ועיי י"ד סי' פ"ד ש" סק"מ וש א היה לזה יי ולזה יי ושפכו לחבית אחד,
סקל"ח .ויעיי מג"א סי' תס"ז סק"ד ד"ה כ' ושוב ניס זה חלקו בכל מקו שהוא ,לא נאמר
יחלוקו ונאמר הוברר למפרע שזה חלקו ,כי מי
הב"ח וכו'. הנביא שהגיד זה ,שנזדמ לו חלקו .ובאמת אי
המשל דומה קצת לנמשל ,דכששפכו שותפי
˘"ÓÂפר"מ עוד אי מותר לבטל השומי בס' יינ לחבית אחת ,י"ל כבר בטלו חלק זה לזה,
ושוב כשיחלוקו הוי ליה פני חדשות ושיי
דליבטל חריפותא ולא הוה מבטל איסור ברירה .דאע"ג שיגיע לזה טפת יינו של זה ,כבר
לכתחילה .הא לא תיבעי ליה ,דלא אמרו אלא נתבטלה כיו שנשתתפו .וכ מוכח מההיא
דאי מבטלי איסור ,אבל מבטלי היתר שלא דקיני וכוסות סוטה עיי בתוס' סוטה י"ח )א'
יאסר ,כגו לשחוט בהמה מסוכנת שלא תעשה ד"ה חזר( .וכבר עמד קצת בזה הגאו בעל טהרת
הקודש בפ' התערובת )זבחי עג ,ב( ,אבל הגאו
נבלה .והאי נמי להא דומה .וטעמא שלא לבטל בעל חו"י בתשו' )סי' קלג( דבריו צ"ע בזה .ואי
איסור ,דא"א לא שבקת איסור בעול .וכעי
שכתבו תוס' פסחי למ"ד ע"א ד"ה לשהינהו עד להארי כי הנוטה מדר זה משתבש‡.
אחר הפסח .וביבש ביבש שהאיסור בעי ונרגש
˘"Óפר"מ אי חטי מחומצי שנתערבו אי
ונאכל ,לכ"ע אסור מ התורה לבטלו ולעשות
טצדקי לאכול איסור ,כדמוכח מההיא דאמרינ מקרי אתחזק היתרא או לא ,זה תליא אי
לא אמרה תורה שלח לתקלה )קדושי נז ,ב(„ ,אע"ג נתחמ בקמה ,א"כ מעול לא היה להחטי
דבטל ברוב מ"מ ביבש ביבש אסור מ התורה חזקת היתר .ואי נתחמצו בלחלוחית הבור א"כ
אי להוציא הכרי מחזקת היתרא .ונפקא מיניה
לבטלו .ובלח בלח בביטול ס' ,ס"ל להתוס' מ להתלמד במקו אחר .אבל נידו ספיקא דפר"מ
התורה מותר לבטלו לכתחילה ,דאינו עושה ספיקא דאורייתא דמי בשאינו מינו בטעמא הוא,
טצדקי לאכול נבלה שהרי העבירו מ העול „* דטע כעיקר חמ במצה דאורייתא הוא .ולא
ובטל טעמו בס' ורק מדרבנ אסור .מכ"ש לבטל דמי לככרות חמ ע רוב ככרות מצה ,דאי לאו
דבר שלא יבוא לידי איסור פשיטא שאפילו דבר חשוב הוא בטיל חד בתרי יבש ביבש .היינו
לאכול בעי כל חד ובתר שמא אזלינ .אבל
להראב"ד מותר. לטחו ולאפות ולערב ויטעו טע חמ ,פשיטא
דהוה טע כעיקר דאורייתא ,ואי מקו לדברי
Ì Ó‡‰בתשו' צמח צדק )סי' פ( אוסר לאפות
פר"מ בזה כלל·.
פת בחלב או לתק יי בחלב אפילו
פחות מס' ,אע"ג דהשתא לא אתי לידי איסורא
לעול .א הת טעמו ונימוקו עמו ,דאע"ג
דמעיקרא לא נאסר אלא מטע דלמא אתי למיכל
בהדי בשרא ,מ"מ השתא שאסרוהו רבנ הוי ליה
חלב בבצק איסור דרבנ בעצמותו .דהרי אפילו
למיכל במלחא אסור ,והדר הוי ליה מבטל איסור
˙˘ËΘ ‰·Â
‡.‰¯È¯·„ ‡È‚ÂÒ· (‚ ¯˙) ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ· Ò"˙Á 'ÈÚ .
·.ÂË 'ÈÒ ¯Â‡ È„ÂÓÚ ËÈ 'ÈÒ ÁÒÙ 'ω Ì„‡ ˙Ó˘ '¯ .
‚.‚ ˙ 'ÈÒ· ˘"Ú ‡˙ÈÏ Á"¯Ù· ˙Ó‡·„ ,Á"¯Ù‰ ¯ÈÎʉ ‡Ï ͇ ‰"„ ÂϘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Â È·¯ Î"Π.
„.·Î 'ÈÒ Ó"ÂÁ ËÈ˘ 'ÈÒ „"ÂÈ ˜ÏÁ· ÔÏ‰Ï '¯ .
„*.„ 'ÈÒ Â · ˙·Â˘˙· ˘"Ú ,‰Ó 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˙"È·Â ‰ Î"Π.
