Page 382 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‪˙Âχ˘ ÊË‬‬

‫דמשו חצי שיעור דבל יראה קאמר וצ"ע‬ ‫‪ ‡˙˘‰Â‬נהי דבהא לא קיי"ל כוותיה אלא בעינ‬
‫לכאורה‪] .*Â‬אע"ג דשמאי אומר )עדיות א‪ ,‬ב( מקב‬
‫לחלה‪ ,‬מ"מ שמאי לחוד ובית שמאי לחוד‪ .‬דהרי‬ ‫שיעור חלה מקמח ולא מעיסה‪ ,‬מ"מ‬
‫לשמאי כל הנשי דיי שעת ולר"א ד' נשי ‪,‬‬ ‫ילפינ מיניה דהפלת מי הוא החצי משיעור‬
‫ביצי המבוקש וכאשר החוש מעיד‪ .‬וכל‬
‫עיי נדה ג' ע"א[‪.‬‬ ‫הגאוני אשר נמשכו אחר הרוקח בהפלת מי‬
‫נשתבשו הספרי ע"י מעתיקי שלא הבינו‬
‫‪ Ï" ‰ÏÂ‬ניחא‪ ,‬דנהי דחיוב החלה דבקמח ליכא‬ ‫הכוונה‪ .‬ולפ"ז בסי' רע"ד ברוקח צריכי להגיה‬

‫אלא מ"ג ביצי ‪ ,‬מ"מ ע"י תוספת המי‬ ‫מ"ח במקו מ"ד‪.‬‬
‫נעשה ממנו נ"ד ביצי ‪ .‬והפרשה הוא אחד ממ"ח‬
‫ביצי בעיסה ולא בקמח‪ .‬וא' ממ"ח ממנו הוא‬ ‫‪ ÔÎÏ‬נ"ל להלכה ולמעשה כמ"ש הגאו בצל"ח‬
‫יותר מביצה כשיעור כותבת לב"ש‪ .‬ולפ"ז מ"ש‬
‫בעירובי פ"ג ע"ב האוכל כשיעור הזה הרי זה‬ ‫דהכלי המחזיק מי שנפלו ממ"ג וחומש‬
‫בריא ומבור ‪ ,‬היינו כשיעור עיסה הנעשה ממ"ג‬ ‫ביצה יטול חלה בלא ברכה‪ ,‬ומה שמפילי פ"ו‬
‫ביצי וחומש שהוא נ"ד ביצי ‪ .‬ועיי בנב"י קמא‬ ‫וחצי ביצה יבר ‪ .‬ורביעית לכל דברי הנצרכי‬
‫הוא כלי המחזיק מי הנופלי משלשה ביצי ‪.‰‬‬
‫סימ ל"ח‪.‬‬ ‫ואמנ הזיתי נשארו בשיעור חצי ביצה בינונית‬
‫שבזמנינו‪ .‬וכ שיעור אתרוג הוא כביצה שלנו‪.‬‬
‫‪ È„ÈȇÂ‬דאיירי בהאי ענינא אזכיר דברי תוס'‬ ‫וכ אכילת יה"כ לחולה שיש בו סכנה הוא פחות‬
‫קצת מכותבת שלנו שהוא פחות מביצה שלנו‪.Â‬‬
‫שבועות כ"ג ע"א ד"ה כגו וכו' אפי'‬
‫שתה תרי זימני וכו' עכ"ל‪ .‬וצ"ע למה לי תרי‬ ‫‪ ÍÂ˙ÓÂ‬דברינו למדנו ישוב לקושיא א' שהקשה‬
‫זימני בחד שיעורא נמי מחייב ב'‪ .‬ואולי ט"ס‬
‫הוא‪ .‬אבל יש לומר לחד לישנא בר"פ המוציא יי‬ ‫אד קשה כברזל ה"ה החסיד החרו‬
‫)עז‪ ,‬א( משמע דמיא דקלישי כזית )לא( הוה ]יותר‬ ‫המופלג מו"ה ליזר קוני ז"ל מק"ק פרוסטי‬
‫מ[רביעית‪ .‬וג נ"ל דהנשבע שלא יאכל‪ ,‬ואע"ג‬ ‫יע"א‪ ,‬והובא בס' תשובה מאהבה ח"א סי' קכ"א‪.‬‬
‫דשתיה בכלל‪ ,‬מ"מ צרי לשתות שיעור זית‬ ‫במתני' פסחי מ"ו ע"א כיצד מפרישי חלה‬
‫כשיעור אכילה‪ ,‬ובמי בעי לזה טפי מרביעית‪.‬‬ ‫בטומאה בי"ט‪ ,‬ר' אליעזר אומר לא תקרא לה‬
‫משא"כ לשיעור שבועה שלא אשתה סגי‬ ‫ש עד שתאפה‪ .‬והקשה הנ"ל הא ר' אליעזר‬
‫ברביעית‪ Ê‬מצומצ ‪ .‬וא"כ כשכלה לשתות רביעית‬ ‫מתלמידי שמאי דס"ל )ביצה ב‪ ,‬א( חמ בכותבת‪,‬‬
‫חייב משו לא אשתה‪ ,‬ועדיי צרי להוסי מי‬ ‫ובפר' יה"כ )עט‪ ,‬ב( קאמר ששיעורו דבית שמאי‬
‫שיתחייב משו שלא אוכל‪ ,‬והיינו תרי זימני שכ'‬ ‫הוא יתר מכביצה‪ .‬ובי"ט של פסח אי אופי‬
‫שיעור גדול משיעור חלה כמבואר ש מ"ח ע"א‪.‬‬
‫תוס'‪ .‬כנלע"ד‪.‬‬ ‫ושיעור הפרשת חלה טמאה א' ממ"ח אפילו‬
‫בעיסת בעה"ב )חלה פ"ב מ"ז(‪ .‬וכיו שכל העיסה‬
‫‪ ÌÏ˘‡Â‬נדרי אשר כתבתי לעיל )ד"ה תו( לעשות‬ ‫הוא מ"ג ביצי ‪ ,‬א"כ אחד ממ"ח ממנו לא יגיע‬
‫לשיעור ביצה‪ ,‬ואינו עובר עליו בבל יראה לבית‬
‫סני להא דכזית מצה סגי בצמצו ‪,‬‬ ‫שמאי ור' אליעזר דס"ל כוותי'‪ .‬ולא משמע‬
‫אע"ג דנשאר בי החניכי ‪ .‬והוא מ"ש הרוקח‬
‫בסימ רפ"ג ומברכי על נטילת ידי מפני‬
‫שצרי לטבול טבול שני במרור‪ .‬אבל )לא(‬

‫‪.[ÊÈ 'ÈÒ Ò"˙Á ˙·¢˙ ı·Â˜ 'ÈÚÂ] .Á"ψ‰ ˙Ú„Î ÌȯÁ‡Ï ˙Â¯Â‰Ï Ôȇ„ ‡Ù˜ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï Î"˘ÓÓ Â È·¯ · ¯ÊÁ Â È ÙÏ˘ ‰·Â˘˙· .‰‬‬
‫‪·˙΢ ÈÙÎ Ï"Ò„ Ï"ˆÂ .‡ÈÏ˙ ‡‰· ‡‰„ ÂÓÚ ÌÈÎÒ‰ ‡Ï ÌȯÂÚ˘‰ ¯‡˘ ÔÈ ÚÏ„ ˘"Ó ,‰ÏÁ ÔÈ ÚÏ Á"ψ‰ ÌÚ ÌÈÎÒ‰„ ÔÂÈÎ ·"ˆ .Â‬‬
‫‪˘È ‰ÏÁ· ˜¯Â .‰È‰˘ ÂÓÎ ‰ˆÈ·Î ‚¯˙‡ ¯ÂÚÈ˘Â Âȉ˘ ÂÓΠ̉ ¯Â¯Ó ‰ˆÓ ˙ÈÊ Î"‡Â , ˙˘ ‡Ï ÌȈȷ‰„ Ì Ó‡Â ‰"„ ÏÈÚÏ‬‬
‫‪,˙ÈÊÎ ¯ÂÚ˘Ï ˙ÈÚÈ·¯ ¯ÂÚ˘ ˙ÚÈ·˜ ÔÈ· ˜ÏÁÏ ·˙Î Â"˜Ò ËÏ 'ÈÒ Á"‡ ‡"ÂÊÁ‰ ‰ ‰Â .Ì˘ ¯‡Â·Ó‰ ÌÚË‰Ó ÌȈȷ‰ ˙ÂÓÎ ÏÈÙΉÏ‬‬
‫„‪.‰ ˙˘Ó  ȇ ˙ÈÚÈ·¯ Ï˘ ‰Ê τ‚ ,‰ˆÁÓ ‰ˆÈ·Î ‰¯ÂÚÈ˘ Ï"ÊÁ ÔÓÊ·˘ ‡Ï‡ ,ÌȈȷ· ‰¯˜ÈÚ· ‰ ȇ ˙ÓÈÂÒÓ ‰„ÈÓ ‡È‰ ˙ÈÚÈ·¯‰‬‬
‫‪‰¯Â˙ Ï˘ ÔȯÂÚÈ˘ ‰‡¯Â .‰ˆÈ· ȈÁÓ ˙ÂÁÙ ‡Â‰˘ Â È ÓÊ· ÂÏ„‚Î ˙ÈÊ ¯Ú˘Ï ˘È Ê"ÈÙÏ .¯Â„ ¯Â„ Ïη˘ ÂÏ„‚· ÈÂÏ˙„ ˙ÈÊ Î"‡˘Ó‬‬
‫‪ȯÂÚ˘· Ï"ˆÊ ‰‡ Á"‡¯‚‰ ‰Ê· Íȯ‡‰Â Â È ÓÊ· ‰ÊÎ ˙ÈÊ Ôȇ ȯ‰Â ,‰ˆÈ· ȈÁΠ¯ÂÚ˘ ˙ÈÊΉ˘ ¯‡Â·Ó ÂÙ˙ 'ÈÒ Á"‡ Ú"¢·Â .‡È 'ÈÒ‬‬
‫˙‪͇ȉ ‰‡Ò 'ÓÓ ˙ÂÁÙ 'ÈÙ‡ Ï"Ê „"·‡¯‰ ‰˘˜‰Â :Ï"Ê Ù"Ú‡ ‰"„ · ,„È Ôȷ¯ÈÚ ‡"·Ëȯ‰ 'ÈÁÓ ÂÏ ÚÈÈÒÏ ˘È .ÍÏȇ ‰Ó 'ÓÚ ‰¯Â‬‬
‫‪Ìȇ˘Â ̉·˘ ÌÈ Â È· 'ÈÙ‡˘ Ì˘„ ‡ÈÓ„ ¯Ó‡˘Î ·Â˙Ή ¯ÚÈ˘ ¯·„Ó‰ ¯Â„ ÈÙÏ ÈÎ Ï"È .Ԙȯ ‡ÏÓ ÏËÏËÓ Ô ÈÚ· ‡‰Â „ÓÂÚ ‡Â‰‬‬

‫‪.‡ ,‰Ï ˙·˘ ‡"·Ëȯ· ‰"Π.„"·‡¯‰ Ì˘· Ì˘ 'ÈÁ· ȯȇӉ Î"Π.Âȉ Ìȯ·‚ ÈÎ ‡È„‰Ï ‰ÊÎ ‡˘Ó‬‬
‫‪.Ì-È „"·‡¯ Ï"ˆÊ ‡¯ÈÙ˘ È"Á¯‚‰ Ì˘· ÁÒÙ ¯ÂÓ‰ ¯‰ 'ÈÚ .*Â‬‬

‫‪‡È„‰Ï ¯‡Â·Ó ˙ÈÚÈ·¯· ¯ÂÚ˘„ ‰˙˘È ‡Ï˘ Ú·˘ ÔÈ·Â ,‰ÏÈ· ÏÏη ‰È˙˘ ÌÂ˘Ó ‰È˙˘· ¯ÂÒ‡„ ÏÎ‡È ‡Ï˘ Ú·˘ ÔÈ· ˜ÂÏÈÁ‰ .Ê‬‬
‫·¯‪.Ì˘ È˙¯ډ· Î"˘Ó „ ˜ 'ÈÒ ˜"„‰Ó ‡"Ú¯ ˙"¢ '¯Â .ÊϘ 'ÈÒ ·"Á ‡"ÓÙ ˙"¢ 'ÈÚ .‚"‰ „"Ù ˙ÂÚ·˘ 'ω Ì"·Ó‬‬