Page 389 - HATAM-1
P. 389
‚΢ ¯ÙÂÒ תשובה קל Ì˙Á
נ"ל טע המחמירי .ומכ"ש בלא היסק כלל, ‡ Íמ"מ מאי דפשיטא ליה למעלתו הדבר על
שאז אנו חוששי שאינו מתקנח יפה ונשאר שו
דבר בעי כמו שהארכתי בתשובה אחרת .א"כ כ ומתמיה מאוד מ"ט דהאוסרי כמבואר
מה שנשאר בעי על קרקעית הרער ונבלע בטיט, בחק יעקב סי' תנ"א סקס"ג ובחמד משה ש
ליכא אלא דופ אחד וחמ בפסח במשהו. סק"ו דיש אוסרי .דמאי שנא מתנור שאופי בו
מצות ,דסגי בהטיחת טיט והטלת עפר מחדש
Ó"ÓÂנ"ל ע"י היסק קצת שמסיקי הרערי של וכמבואר בסי' תס"א .ועוד אפילו יהיה דבר
איסור או חמ בתחתית של רערי .מ"מ כיו
חרס בגחלי תחלת אעפ"י דאי אפשר שנית עליו טיט אי הבליעה יוצא מדופ לדופ .
להכשיר ע"י כ ,מ"מ יועיל שנאמר שלא נשאר אלא דברי מעלתו .וכתב אפילו הניח עליו מאכל
בעי וליכא רק בלועה .ואז כשמטיל עליו טיט בעי בלי קדרה מפסקת ,מ"מ טיח הטיט גופיה
כעובי אצבע וכ למעלה מפני הזיעה נלע"ד
להתיר .דעכ"פ ליכא אלא משהו ופג ,ה מטע הוי ליה הפסק כקדירה.
לינת לילה ה מטע שנכנס דר הטיט ונפג
אפילו ביומיה .ולא דמי לבלועה שבדופני È„È„Ïצלע"ג טובא דניחזי אנ מסברא .הא א
הקדירה שנשר בכבש ונתקשה .שאי הבלועה
שתו דופניו קולט מדופניו כלו ,רק נכנס ויוצא נפלה טיפה אחת על הקדירה אפילו יהיה
וחוזר ונכנס לתו המאכל בלי שו פג ,א לא גדול מאוד ,מ"מ אנו חוששי שהבלע מתפשטת
ע"י לינת לילה .אבל טיט לח שלא נשר בכבש , בכל הקדירה לכל צדדיו .וא נמי יהיה עובי
הדבר ידוע שדבר לח שנכנס לתוכו מתערב ע הדופ הקדירה עב מאוד ואפי' כמה טפחי ,אנו
הטיט ונמאס והוה פג גמור וג משהו .ובהא חוששי שמתפשטת הטפה לפני .ואלו שני
כלי דקי מ הדקי וסמוכי זה לזה ונוגעי
לכ"ע שריא אפילו לכתחלה לע"ד. זה בזה ,נימא שאינו מתפשטת מדופ לדופ .ועל
כרח היינו טעמי' משו שאויר המפסיק בי
]¯Â‡È· - ‰ÙÈϘ· È‚Ò ·Ë¯ ‡Ï· ÌÁ· ÌÁ הכלי הוא הגור שלא תתפשט הבלוע ,ואפילו
·[‡"‚Ó יהי' מהודקי זה בזה ממש ,אי אפשר להדק
ממש מבלי הפסק כחוט השערה ,וזה גור שלא
¯˘‡Âבדק ל בדברי מג"א סי' תנ"א סקמ"ד תתפשט הבלוע‡ .משא"כ עובי הדופ שהוא
מקשה אחת ,אפילו יהיה עב מאוד מ"מ הבלוע
שכתב ,דא יש מקצת חמ בעי על גבי מתפשט והול מבלי מונע .כ צריכי לומר ע"כ.
הקאכלי שעל התנור ,מ"מ ח בח בלא רוטב
סגי בקליפה ,ודי לאסור הקדירה שהוא במקו Î"‡Âברערי של חרס שהטיט שמשליכי עליו
קליפה .והקשה מעלתו דבקליפה ליכא למ"ד כי
א בנטילת מקו כעובי אצבע כמבואר בי"ד סי' מתחבר היטב ונעשה מקשה אחד וחומר
ק"ה )סע' ד( .ונהי דהמחבר רס"י תמ"ז כתב נמי אחד .אפשר דלא שיי אי בלוע יוצא מדופ
קליפה .כבר הרגיש בחק יעקב )ש סק"ז( וכתב לדופ .ולא דמי לרערי של ברזל ומשליכי עליו
שהוא לאו דוקא ,דסמ עצמו עמ"ש בש"ע סי' טיט כמ"ש חק יעקב ,משו שאי הטיט מתערב
תס"א סע' ה דמצה שנגעה בחמ ח בעי נטילה ע הברזל ואינו נעשה מקשה א' .וזכר לדבר
אבל קליפה ליכא למ"ד ,וא"כ דופ הקדירה מקרא מלא בדניאל ב' הא כדי פרזלא לא מתערב
דליכא עובי אצבע לא סגי במקו נטילה .אלו ע חספא .ומכ"ש שמועיל להניח ע ברזל על
רערי של חרס ,אבל טיט על חרס לא שמענו.
דברי פר"מ.
ȇ‰ÓÂטעמא נמי יש לחלק בי תנור העשוי
„"ÚÙÏליישב דס"ל למג"א דליכא כא אלא
מלבני שרופי ונעשו כאבני קשי
מעט חמ בעי דהרי מקונח ונקי הוא, שא משלי עליה עפר או טיט אינו מתערב
ורוב הפוסקי לא מיחשבי ליה אלא בלוע מדופ עמה ואינו נעשה גול אחד הוה שפיר מדופ
לדופ .ולרווחא דמילתא כתב א יש קצת חמ לדופ .משא"כ ברערי שתחתיות אינו אלא
בעי וכו' .וא"כ כיו דעכ"פ ליכא בעי אלא דבר כעי טיט בעלמא וכשמשלי עליה טיט נעשה
הכל גול אחד ולא מחשיב כשתי דופנות .זה
˙˘Ï˜ ‰·Â
‡.ÌÈÏΉ ˙Â„È ˙ÏÚ‚‰ ÔÈ ÚÏ Î"˘Ó „"Î˜Ò ‡"‚ÓÏ ‡ ˙ 'ÈÒ Á"‡ ‡"Ú¯ 'ÈÁ 'ÈÚ .