Page 388 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‪˙Âχ˘ ·Î‬‬

‫מחמיצי ‪ .‬וה"ה מי פירות פשוטי א שוהה זמ‬ ‫דרבנ לכתחילה‪ .‬אבל בנידו שלפנינו לית די‬
‫רב אזי מתחמצי בעצמות אפילו העומדי זמ‬ ‫ולית דיי ‪ .‬ועיי ב"מ צ"א ע"א פשטי לאיסורא‬
‫רב נעשי חומ וכל דבר חמו ‪ Â‬ע"כ מי מיד‬ ‫כהלכתא‪ .‬לכאורה יש להסביר דהשאלה היה‬
‫ומי פירות חמוצי מיד ומי פירות פשוטי ששהו‬ ‫באופ דצמח צדק הנ"ל‪ ,‬דאלת"ה מאי למימרא‪.‬‬
‫זמ ‪ ,‬שוי ה לעני חימו עיסה לשיטה זו‪.‬‬
‫‡‪ ‡¯·È‬פר"מ הפריז על המדה והצרי ששי‬
‫‪ ÏÈ‚¯Â‬אני לומר מ"ש רש"י )פסחי עו‪ ,‬א ד"ה‬
‫לבטל חורפייהו‪ ,‬ולפע"ד לא בעי לא ס'‬
‫כבוש( דאי כבוש אלא בחומ ‪ ,‬וקשה‬ ‫ולא ששה ולא שו שיעורא‪ .‬אלא כל דמבטל‬
‫עליו מפסחי )מד‪ ,‬ב( אי תרי ליה כולי יומא‬ ‫חורפייהו אפילו טעמו ניכר שוב בטל חימוצו‪,‬‬
‫בחלבא‪ ,‬משמע כבוש מיקרי אי תרי כולי יומא‪.‬‬ ‫והרי ציר שיעור ביטולו קרוב למאתיי )חולי צט‪,‬‬
‫לק"מ ארש"י דס"ל הת נמי מטע חומ ‪ ,‬דדרכו‬ ‫ב( ומעט מי מבטלי כח הציר שלא להרתיח‬
‫של חלב אי שהה דבר בתוכו זמ מה מתחמ‬ ‫בכדי שיעמוד על האור‪ .‬והרי יי נס בעי ס'‬
‫ונקפה‪ ,‬והדר הוי לה כבוש בחומ ‪ ,‬מה לי חומ‬ ‫לבטולו ובמי בטיל בששה שלא יהיה עליו טע‬
‫חלב מה לי חומ יי ושכר‪ ,‬אלא כל אחד לפי‬ ‫ועני יי אעפ"י שטעמו נרגש‪ .‬ומי שלא לנו‬
‫בטלי ברוב במי שלנו )או"ח סי' תנה‪ ,‬ד( כי בטיל‬
‫זמנו‪.‬‬ ‫חמימותייהו וכל כיוצא בזה‪ .‬והכא נמי אי היה‬
‫השו מתערב בהרבה קמח‪ ,‬היה בטיל חורפיה‪.‬‬
‫]˘‡‪[˙¯ÈÙ ÈÓ ÈÏη ÌÈÓ ˙·È‬‬ ‫א קיי"ל יבש בלח אי בילה אלא לח בלח‪,‬‬
‫וה"ה קמח בקמח למא דחשיב ליה כלח בלח‬
‫‪ ˘"ÓÂ‬פר"מ אהמטה משה )שבמג"א סי' תנ"ה‬ ‫אבל לח ביבש לא‪ .‬וידוע שלחות השומי בקמח‬
‫אינו מתערב ולא נבלל יפה‪ ,‬אלא מתגבל‬
‫סק"ט(‪ Ê‬שאוסר לשאוב מי בכלי מי‬ ‫בסביבותיה ונעשה עיגול‪ ,‬ואיכא למיחש שיחמי‬
‫פירות‪ ,‬והקשה עליו הא אי מפליט בצונ בפחות‬ ‫כל העיסה‪ .‬וכעי שכתב רשב"א הביאו מג"א‬
‫מעת לעת‪ .‬טעמיה לאו משו פליטה‪ ,‬אלא חרסי‬ ‫סימ תס"ז סקט"ו‪ .‬אלא הת לח והכא מגובל‬
‫הכלי עצמ שבלעו מי פירות ושהו בתוכ‬
‫הבלוע‪ ,‬החרסי עצמ מתחמצי ‪ ,‬וכל החי‬ ‫במי פירות מחומצי ‪.‬‬
‫הטוע יטעו ‪ ,‬ומי שנשאבו בתוכ מתחמצי‬
‫‪ ¯·ÎÂ‬כתבתי‪ ‰‬דלדעת ש"ג דמייתי מג"א רס"י‬
‫מדופני הכלי לא מפליטתו‪ .‬וזהו אמת נכו ‪.‬‬
‫‪˙"˘„ "‡ ˘Ù Â Â˘Ù Î Â ¯˜ ̯Ƞ‡ÒÎ '‰ ÔÂÎÈ‬‬ ‫תס"ב כל דבר חמו מחמי ‪ ,‬דוקא מי‬
‫מחמיצי עיסה אפילו שה פשוטי שאי בה‬
‫‪.˜"ÙÏ ‡"ˆ ÔÂÈÒ ‡"Î '‰ ÌÂÈ Ô‡˘ËÒÈ· ıÁ¯Ó‬‬ ‫חימו אינ מחמיצי ‪ .‬אבל מי פירות חמוצי‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪Ϙ ‰·Â‬‬

‫]‪[ËÈË ˙ÁÈË È"Ú ÁÒÙ· Ò¯Á Ï˘ Ôȯگ‰ ¯˙ȉ‬‬

‫האחרוני בזה וקבצ כעמיר גורנו‪ ,‬אלא שלא‬ ‫‪·¯‰ È·È·Á ·¯Â È„È„ÈÏ Ë"ΠÌÂÏ˘‰Â ÌÈÈÁ‰‬‬
‫רצה לעשות מעשה בלי הסכמת עניות דעתי‬ ‫‪È" „„ ‰"ÂÓ ˙"˘Î ·‚˘  ˜È„ˆ Ï„‚‰ ¯Â‡Ó‰‬‬

‫הקלושה‪.‬‬ ‫‡·"„ „˜"˜ ˜"· ‪.‡"ÚÈ‬‬

‫‪ ‰ ‰‬לוטה פה העתק תשובה אחת שכתבתי מאז‬ ‫‪ ˙¯˜È‬מכתבו הגיעני על נכו ופלפל בחכמה‬

‫למורה אחד שרצה להתיר לגמרי אפילו בלי‬ ‫אודות הרערי של חרס‪ ,‬ודעתו להתיר‬
‫טיחת טיט כעובי אצבע עכ"פ‪ .‬ושכ קבלתי‬
‫וראיתי הלכה למעשה ממורי הגאו החסיד‬ ‫ע"י טיחת טיט כעובי אצבע מלמטה וג‬
‫שבכהונה זצ"ל‪ ,‬וכ אני מורה ובא בלי פקפוק‪.‬‬
‫מלמעלה מפני הזיעה העולה‪ ,‬ותו ליכא למיחש‬

‫למידי‪ .‬ואת כל יקר ראתה עינו בכל מ"ש‬

‫‪.ÂΘ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .‰‬‬
‫‪.¯ÒÁ ͢Ӊ‰ .Â‬‬

‫‪.ÂΘ 'ÈÒ ÏÈÚÏ ‰‡¯ .Ê‬‬