Page 376 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫˘‡‪˙ÂÏ‬‬ ‫˘‪È‬‬

‫חומ האדומי כששוהי הרבה השעורי כדי‬ ‫וכשנטחני ע החטי איכא למיחש למי פירות‬
‫שיחמיצו פשיטא דשיי בהו חימו עכ"ל·‪.‬‬ ‫ולדברי חריפי הגורמי חימו ‪ .‬אלא שהוא‬
‫דבר מועט וכתב מג"א )סי' תסב סק"א( למעט מי‬
‫‪ ÈχÂ‬זהו כוונת תוס' פסחי כ"ח ע"ב ד"ה‬ ‫פירות ליכא למיחש‪ .‬ומשו חרי נמי כתב חק‬
‫יעקב )סי' תנ"ה סק"כ( דליכא למיחש אלא‬
‫מחמת ד"א וכו'‪ ,‬כגו שנתחמ על ידי‬ ‫בפלפלי ולא בשאר תבלי וכדמוכח מהא‬
‫שמרי היי וכו' ולא דמי לעיסה שנילושה ביי‬
‫וכו'‪ .‬ועכ"פ כוונתו שאי דומה שמערבי הקמח‬ ‫דתבלה בקצח ושומשמי ‪.‬‬
‫בהיי דר לישה‪ ,‬אבל כשמעמידי אותו כדר‬
‫‪ È„È„ÈÂ‬הרב המאוה"ג שלכ הוסי נופ‬
‫שמעמידי ומטמיני שאור בתוכו שיחמי ‪ ,‬אז‬
‫אפילו שמרי היי החמוצי הוו כמו שאור‬ ‫מדיליה‪ ,‬דאפילו לו יהיה שהשומי‬
‫ומעמיד העיסה ומחמיצו‪ .‬ובזה י"ל דברי ש"ג‬ ‫הה חריפי ה ‪ ,‬מ"מ כיו שנתערבו בריבוי‬
‫דמייתי מג"א רס"י תס"ב‪ .‬ומיושב קושית תוספות‬ ‫הקמח טר בוא המי א"כ כבר בטיל חורפייהו‪.‬‬
‫וסברא נכונה היא וראוי למי שאומרה‪ ,‬אלא‬
‫מנחות נ"ג ע"ב ד"ה אי מחמיצי וכו'‪ .‬די"ל‬ ‫שעומד נגדו דברי מג"א בש מט"מ סי' תנ"ה‬
‫דנהי דר לישה אפילו נוקשה לא הוה‪ ,‬מ"מ א‬
‫חימ דר שאור שבעיסה לר' חנינא ב גמליאל‬ ‫סק"ט ע"ש וק"ל‡‪.‬‬

‫חייב כרת ולרבנ נוקשה מיהת הוה‪.‬‬ ‫‪ ‰ ‰Â‬לשו הרא"ש ר"פ אלו עוברי בש‬

‫‪ Ï"ÈÂ‬דג מג"א הבי כ ‪ ,‬אלא שכתב מתוס' לא‬ ‫הירושלמי דכול ע"י מי כתב וז"ל‪,‬‬
‫ומ"ש רי" לעיל כר"ע דמי פירות אי מחמיצי‬
‫משמע כ מדהקשו קושיית ‪ .‬ואמנ עכ"פ‬ ‫כלל אפילו ע"י מי ‪ ,‬היינו לעני לישת העיסה‬
‫מתוס' פסחי כ"ח ע"ב משמע דס"ל כנ"ל‪.‬‬ ‫שאינה ממהרת להחמי ויכול לשומרה מחימו‬
‫כמו שאר העיסה‪ .‬אבל בכה"ג שנותני שעורי‬
‫‪ ÔÂ„È ·Â‬שלפנינו א החטי נטחני ובתוכ דבר‬ ‫בשכר או בחומ להשהות בתוכ מחמיצי א‬
‫יש בו מי ‪ ,‬עכ"ל‪ .‬והנה הדיוקי סותרי ‪,‬‬
‫הנסחט ומתלחלח אפילו טפה א' איננו‬ ‫דמשמע אינ ממהרי להחמי ויכול לשומרה‬
‫מתערב שנאמר שיתבטל ברוב או בטיל חורפייהו‪,‬‬ ‫לאפוקי מ"ד ישרו מיד‪ .‬ושוב כתב דוקא‬
‫כ"א מצא מעט קמח בצידו ומתגבל ונעשו עגולי‬ ‫כשמשהי בתוכו זמ מרובה על דעת שיחמי ‪,‬‬
‫וכ הדי נות שכל דבר שמשהי מחמי ‪ .‬וכ‬
‫קטני כעי החרדל‪ .‬וכיו שהוא דבר חמו‬ ‫משמע מלשונו לעיל פ"ב סי' י"ג וז"ל‪ ,‬והשתא‬
‫ושוהה יו או יומי ‪ ,‬מי יודע א אי העגולי‬ ‫לדבריו )דהרי" ( אפילו מי פירות ע מי אי‬
‫גופייהו נעשי אז חמוצי ונעשי שאור לחמ‬ ‫מחמיצי ‪ .‬והקשה עליו מותיקא‪ .‬והשתא אי ס"ד‬
‫העיסה‪ .‬ועוד שאינ מתערבי בלישה ונשארי‬ ‫דיוקא דרישא עיקור‪ ,‬יהיה סותר עצמו‪ ,‬אע"כ‬
‫דיוקא דסיפא עיקור‪ .‬וכ"כ להדיא רבינו ירוח‬
‫בעי במצה ובפסח פוגע בו ואוכלו‚‪.‬‬ ‫תלמידו נתיב ה' חלק )ג'( ]ה'[ דכל פלוגתת‬
‫במי פירות היינו דר לישה‪ ,‬אבל כששוהי הרבה‬
‫‪ Î"Ú‬טוב לברר החטי יפה ואח"כ לנפות הקמח‬ ‫ימי כדי שיתחמצו פשיטא דשיי בהו חימו‬
‫ומזה לא מייר‪ .‬וכ י"ל בהרי" אע"פ שמי פירות‬
‫לאט לאט באופ שא יש בו עגולי כאלו‬ ‫ע מי אינ באי לידי חימו בלישה‪ ,‬מ"מ‬

‫ישארו למעלה בנפה‪ .‬ומ"מ א לא נעשה כ ‪ ,‬אי‬
‫להחזיק ריעותא ולאסור בדיעבד‪ ,‬יאכלו ענוי‬

‫וישבעו‪.‬‬

‫‪.Ì˘„ ‚"‰Â‡Ó‰ ·¯‰ È„ÓÚ ÌÈÎÒÈ Ì‡ „"ÏÚ Î‬‬

‫„·¯‪ÌÂÈ ·"Ù "‡ Ìȯ‚˜ ‡ÓÂÈ„ ÔÂÊÙÈÁ· ·˙ÂΉ È‬‬
‫‡' ‪.˜"ÙÏ ‡"ˆ˜˙ ÔÒ 'Â‬‬

‫‪.Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬

‫˙˘‪ÂΘ ‰·Â‬‬
‫‡‪.ËΘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯ .‬‬

‫·‪.ÔȈÈÓÁÓ Ôȇ ˙¯ÈÙ ÈÓ„ ‡È‚ÂÒ· (‚" ¯˙) ˙ÂÈ‚ÂÒ 'ÈÁ Ò"˙Á '¯ .‬‬
‫‚‪.ËΘ 'ÈÒ ÔÏ‰Ï '¯ .‬‬