Page 363 - HATAM-1
P. 363

‫‪ʈ¯ ¯ÙÂÒ‬‬  ‫תשובה קכ‬                          ‫‪Ì˙Á‬‬

‫‡‪ ȯÁ‬הודיעני ה' את כל זאת מצאתי דאתי לידי‬   ‫‡‪ Í‬כל זה דלא למיקנסי' להפסיד מקרנא‪ ,‬אבל‬

‫ספר פרי מגדי בסימ תמ"ח בחלק אשל‬             ‫מ"מ לא יהיה נשכר כלל‪ .‬ונ"ל דישו שיווי‬
‫אברה סק"ז כתב וז"ל‪ ,‬ומעשה באחד שמכר‬         ‫החמ בערב פסח בשעה שמכרו מה שהיה אז‬
‫החמ וכו' וסיי בשטר שלו שבפירוש התנה‬         ‫דמי שוי' וימכרנו לנכרי והריוח יותר מס זה‬
‫שא לא ית הגוי המעות אחר הפסח המכירה‬         ‫ית לעומלי תורה כי היכא דלהוי לי' כפרה‬
‫בטלה למפרע ורצו לאסור אחר הפסח‪ .‬ואני אומר‬   ‫אשגגתו‪ .‬דנהי דחטאת לא מחייב בכהאי גווני‪,‬‬
 ‫כי בעינ תנאי קוד למעשה הא מעשה קוד‬         ‫כפרה כל דהו מיהו בעי‪ ,‬ולמה יהיה חוטא נשכר‪.‬‬
‫לתנאי לא‪ .‬וג י"א בח"מ סי' ר"ז דבעי תנאי‬     ‫ואע"ג דאמרינ בב"ק ל"ט ע"א דמי שנתחייב‬
‫כפול ג אומדי דעתו הי' שירא שמא לא ירצה‬      ‫קנס לא יהיבנא קנסא לעניי משו דאי לו‬
‫הגוי לית כלל מעות‪ ,‬הא א רצה הגוי לית‬        ‫תובעי ‪ ,‬היינו קנסא לא מפקינ מיניה אבל ג לא‬
‫מעות כפי מה ששוה מכירה גמורה היא או יחזיר‬   ‫ירוויח‪ .‬ובתשו' פני יהושע )ח"א( כתב סו סימ‬
 ‫לו החמ בעד הדמי ‪ ,‬ולא דמי לא אמר א‬         ‫)ב( ]יג[ במי ששכח למכור יי"ש שלו‪ ,‬אחר‬
‫תעשה דבר פלוני ויש לצדד בזה בהפסד מרובה‬      ‫שטרח להתירו בהנאה מטעמי המבוארי ש‬
‫וצ"ט עכ"ל‪ .‬והנה לשונו מגומג כדרכו ז"ל‪,‬‬      ‫סיי ‪ ,‬ומ"מ ראוי לקונסו להשלי במקו איבוד‬
‫מ"מ ברו ה' שברוב דברי כוונתי לדעת הגדול‬     ‫כשליש או חצי‪ ,‬ואי ל קנס גדול מזה שלא‬
‫זצ"ל‪ .‬ואנ נחתי בה טפי וסליקנא בהיתרא‬        ‫להוסי עוד לעשות כ וכ עשיתי מעשה בעירי‬
                                            ‫עכ"ל‪ .‬ומי כהחכ ויודע פשר דבר‪ .‬ומיהו בנידו‬
             ‫יאכלו ענוי וישבעו‪.‬‬             ‫דיד נ"ל מ"ש בזה נכו בעז"ה שלא יפסיד ולא‬
          ‫‪.˜"ÙÏ „"Ú˜˙ ¯Èȇ Á"¯Ú '‚ ÌÂÈ ·"Ù‬‬
‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬                                               ‫ירוויח‪.‬‬

             ‫˙˘‪Θ ‰·Â‬‬
          ‫]‪[ÁÒÙÏ ˘"ÈÈ ˙ÈÈ˘Ú‬‬

‫מחמת חורפי'‪ .‬מ"מ יפה כתב הגאו מחצית‬         ‫˘‪Ô ˘Â ı¯Á‰ ·¯‰ ˜È˙‰ È„ÈÓÏ˙Ï Ë"ΠÌÂÏ‬‬
‫השקל סי' תנ"א סק"מ שהרי אי השכר כולו‬        ‫‪˜"˜„ „"·‡ È" Ô‡ÓÙÈÏ ‰"ÂÓÎ ‰¯Â˙· ‚ÏÙÂÓ‰‬‬
‫חמ ‪ ,‬מסתיי שהעיד הרא"ש )פסחי פ"ג סי' א(‬
‫דשכר שעורי שלנו יש בו כזית בכדי אכילת‬                                     ‫‪.‡"ÚÈ ‡˜Ë‡·‡Ò‬‬
‫פרס וחייבי עליו כרת‪ .‬אבל עכ"פ ג מי יש‬
‫בו‪ ,‬ומכ"ש ביי"ש נהי שאנו אוסרי ומחייבי על‬   ‫‚‪ ‰"È‬הגיעני נפשו היפה בשאלתו נידו הכשר‬
‫הזיעה שע"י בישול והוא חמ ממש‪ ,‬עיי תשו'‬
‫באר יעקב )או"ח סי' תמב(‪ ,‬מ"מ איננו נעשה רק‬  ‫יורות ששורפי בה יי"ש של חמ כל‬
‫מחמ ‪ ,‬כי יש בו מי וג מיני אחרי ‪ ,‬וא"כ‬       ‫השנה להכשיר לי"ט של פסח לבשל בה יי"ש‬
‫נגד חלק החמ שבו אפילו יהי' מחציתו י"ל‬
 ‫הכלי ס' נגדו ומי הגעלה אי נעשי נבלה קוד‬                       ‫מפירות‪.‬‬

                 ‫זמ איסורו‡‪.‬‬                ‫‡‪ '‰‬תלמידי הלואי ישתקע הדבר ולא יעשה כ‬

‫‪ ȇÂ‬משו שמדבקי בצק בסתימת הכובע‬             ‫בישראל לגמרי ואשרי מי שיכול לעשות‬
                                            ‫חדשי ‪ ,‬א לא ישמעו לאסור לגמרי כי הוצאה‬
‫המתקשה ש ‪ ,‬בודאי צרי השגחה לנקותו‬           ‫מרובה וכמה אנשי פרנסת ומחית בכ ‪ ,‬ע"כ‬
‫היטב מזה טע הגעלה‪ .‬וא אולי ישאר פירור‬       ‫על כרחנו להכניס עצמינו בשערי היתר‪ ,‬ושומר‬

                                                          ‫נפשו ירחק ממנו‪.‬‬

                                            ‫‪ ‰ ‰‬מטע שאי בכלי ס' נגד כל הכלי ונות‬

                                            ‫טע לפג ליכא ביי"ש וכ נ"ט בר נ"ט‬

                                               ‫˙˘‪Θ ‰·Â‬‬

‫‡‪˙È·‰ ȯ·„Ó ‚ 'ÚÒ Ì˘Â Ê"˜Ò  'ÚÒ „ 'ÈÒ ıÓÁ ˙ίÚÓ Á"„˘· ‡·ÂÓ Á 'ÈÒ „"¯ÂÈ ˙"È·Â ˙"¢ ͇ ‰"„ ˘ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .‬‬
                                                                                 ‫‪.Ò"Á‰ ȯ·„·  „˘ Ó"¢‰Â ˜ÁˆÈ‬‬
   358   359   360   361   362   363   364   365   366   367   368