Page 358 - HATAM-1

‫‪˙·¢˙Â‬‬ ‫אורח חיי‬ ‫¯ˆ· ˘‡‪˙ÂÏ‬‬

‫קנינו הראשו ויחזור וימשו ע"ד לקנות קני ‪Ë·˘ „"È ˜"˘Ú ÌÂÈÏ È‰‚ ·"Ù ˙"˘„ "‡ „"Ή‬‬

‫גמור מבלי שיוכלו בעלי לחזור בו כלל‪.˜"ÙÏ „"ˆ˜˙ .‬‬

‫‪Ó"„ÙÙÓ ¯ÙÂÒ ˜"‰˘Ó‬‬ ‫הנלע"ד כתבתי בחפזי‪.‬‬

‫˙˘‪ËȘ ‰·Â‬‬

‫] ‪[ÁÒÙ‰ ¯Á‡Ï ıÓÁ‰ ¯Ò‡ ̇‰ ·ÈÈÁ˙ ˘ ˙ÂÚÓ‰ ÌÏÈ˘ ‡Ï˘ ȯÎ‬‬

‫‡‪ Â‬יש לפרש עוד כי שני העניני אופ אחד‬ ‫‪¯‰ ÔÂÎÈ „Ú ,ÌÈ¯È ÂÏÊÓ  ¯˜ ,Ìȯ‰ ¯˜ÂÚÂ È ÈÒ‬‬
‫‪‚ÏÙÂÓ‰ ˜È„ˆ‰ ·¯‰ È„È„È ‰"‰ ,Ìȯ‰‰ ˘‡¯· '‰‬‬
‫מהתנאי ה והכי קאמר‪ ,‬א ית המעות‬ ‫‪˙·˘· ·˘ÂÈ È" È ÈÒ ‰"ÂÓ „·ΠÌÒ¯ÂÙÓÂ‬‬
‫בזמנו יהיה מכירה או יחזיר החמ ‪ ,‬פי' במקו‬
‫שית מעות יחזיר החמ ואז יהיה ג"כ מכירה‬ ‫˙‪.‡"ÚÈ ˘‡Ï˜ÈÓ ˜"˜„ È ÂÓÎÁ‬‬
‫למפרע‪ .‬וממילא מוב שא לא ית המעות ולא‬
‫יחזיר החמ בזמנו שהוקבע ביניה אזי המכירה‬ ‫˙‪ ÏÂÓ‬הגיעני נוע מכתב קדשו שנית‪ ,‬וש‬
‫בטלה למפרע‪ .‬כל זה יש לעיי בלשו השטר‬
‫נאמר אודות אנשי שמכרו חמצ לנכרי‬
‫בפני לראות היכ הדבר נוטה‪.‬‬ ‫ערב פסח בשטר ונכתב בשטר בזה"ל‪ ,‬א ית‬
‫הנכרי את המעות עבור חמצ בעוד עשרה ימי ‪,‬‬
‫‚‪ Ì‬יש לברר א היה המכירה קוד ביטולו‬ ‫הוא מכירה‪ ,‬וא לא ית המעות צרי להחזיר‬
‫החמ לישראל‪ ,‬ע"ל השטר כפי שהעתיק פר"מ‪.‬‬
‫ואומרו כל חמירא בערב פסח או אח"כ‪ .‬עוד‬ ‫והנה הגיע זמ עשרה הימי שקצבו ביניה‬
‫יש לעיי בלשו השטר‪ ,‬א שכירת או מכירת‬ ‫והגוי לא נת מעות דמי פרעו והחזיר החמ ‪,‬‬
‫החדר שהונחו ש חביות יי"ש הנ"ל א ג זה‬ ‫והנה כל יקר ראתה עינו הבדולח וירד להציל‬
‫היה תלוי בתנאי הנ"ל או הי' מכירה או שכירה‬ ‫הישראל מהפסד מרובה חשש חמ שעבר עליו‬
‫מוחלטת בלי תנאי כלל‪ ,‬ואי התנאי אלא בחמ‬ ‫הפסח כמבואר בכתבו ובקש ממני לחות דעתי‬
‫ולא בקניית מקו ‪ .‬ועל כל פרטי הדברי האלו‬
‫נראה ונעיי ‪ .‬וה' יעזרנו ע"ד כבוד שמו הגדול‪.‬‬ ‫הקלושה‪.‬‬

‫‡' א הי' כוונת השטר א יגיע הזמ ית מעות‬ ‫‪ ˙ÂȉÂ‬כי לשו השטר הנ"ל בעצמו מגומג‬

‫וא לאו יחזיר החמ ‪ .‬הנה בנות חמצו לגוי‬ ‫מאוד ולא ידעתי א זה לשו השטר‬
‫על מנת להחזיר‪ ,‬פסק בהגהת מיימוני רפ"ו‬ ‫בעצמו או המעתיק אותו מלשו אשכנז ללשו‬
‫דהלכות שבת )אות ב( ותה"ד סי' ק"כ ומייתי לי'‬ ‫הקודש שינה בו בלא כוונה‪ ,‬וע"כ צריכי אנחנו‬
‫בש"ע א"ח סי' תמ"ח דמדינא מועיל בחמ כמו‬ ‫לעיי בו בכל חלקי ובכל אופני שאפשר‬
‫בכל התורה‪ ,‬אלא משו חומרא דחמ ‪ .‬ולא‬ ‫שיפורש ומש בארה‪ .‬כי הלשו נראה כסותר‬
‫ידעתי מה חומר בחמ ‪ ,‬אדרבא לעני מכירה‬ ‫ורישי' לאו סיפא‪ .‬שמתחיל א ית הנכרי מעות‬
‫וסלוק כח ישראל‪ ,‬קיל חמ טפי משו דאיננו‬ ‫עבור חמצ בעוד עשרה ימי הוא מכירה‪ .‬ועל‬
‫ברשותו ובגילוי דעתא בעלמא סגי כידוע‪.‬‬ ‫זה יוצדק לומר וא לא לא יהי' מכירה מעיקרא‪.‬‬
‫ובכנה"ג )סי' תמ"ח הגב"י( כתב בש רדב"ז ח"א‬ ‫א לפי הלשו שסיי וא לא ית המעות יחזיר‬
‫סי' ק"מ ומייתי לי' מג"א )ש סק"ה( משו דכל‬ ‫החמ לישראל‪ ,‬יוצדק שיהיה תחלתו שכהגיע‬
‫ימי הפסח תלוי הנתינה בספק והואיל ואי ]לא[‬ ‫הזמ ית לו המעות או יחזיר החמ ‪ ,‬וכה יהיה‬
‫קיי תנאי‪ .‬ויפה דחאו מג"א‪ ,‬וחפשתי ברדב"ז‬ ‫לשונו והבנתו‪ ,‬א ית המעות הרי טוב וא לאו‬
‫ח"א ולא מצאתי דבר כי א בסי' )ר"א( ]ר"מ[‬ ‫יחזיר החמ ‪ .‬ולפי זה לא יהיה נזכר בטול‬
‫וש אדרבא הסכי שאינו אלא חומרא בעלמא‡‪,‬‬
‫ומכ"ש כשמוציאו מרשותו ונתנו לרשות הגוי‬ ‫המכירה בתנאי הזה כלל‪.‬‬

‫˙˘‪ËȘ ‰·Â‬‬
‫‡‪.·"Ó˜Ò Á 'ÈÒ ıÓÁ ˙ίÚÓ Á"„˘ 'ÈÚ .ÊË˙ Ûχ 'ÈÒ [Ì"·Ó¯‰ ˙Â Â˘Ï È¯˜˙Ó„] ‰"Á Ê"·„¯‰ ˙"Â˘Ï ‡"‚Ó‰ ˙ ÂÎ .‬‬