Page 541 - HATAM-1

‫‪‰Ú˙ ¯ÙÂÒ‬‬ ‫תשובה קצא‬ ‫‪Ì˙Á‬‬

‫ותמידא ושבועות‪ ‰‬וחנוכה אי לאו דמפרס‬ ‫נתבטלו‪ ,‬כ"ש שאי להוסי ‪ .‬ולפי דבריו איסורא‬
‫ניסי כל הני הוא נהפ לאבל‪ .‬וה"ה נמי י"ט‬ ‫נמי איכא דהנ כי הני‪.‬‬
‫קרב עצי דבני סנאב‪ ,‬אי הוה ס"ל לר"א בר‬
‫צדוק בטלה מגילת תענית מטע הנ"ל‪ ,‬הי' ראוי‬ ‫‪ „"ÚÙÏÂ‬דליתא לכל דבריו ז"ל‪ ,‬דהא מבואר‬
‫לבטל ג י"ט שלו אלא דס"ל לא בטלה‪ ,‬ואנ‬
‫קיי"ל בטלה חו מחנוכה משו דמיפרס‬ ‫פ"ק דמגלה י"ד ע"א ובעירובי יו"ד‬
‫מצותה‪ ,‬ופורי משו דאי לו שייכות בבהמ"ק‬ ‫ע"ב דמשחרב בהמ"ק הוכשרו כל הארצות לומר‬
‫שירה‚‪ .‬ודוחק לומר דרבא שהוא בתרא ס"ל נמי‬
‫כלל‪.‬‬ ‫לא בטלה מגילת תענית‪ .‬ותו צריכי להבי‬
‫במסקנות ההלכה מסקינ בטלה מגילת תענית‬
‫‪ ‰ÊÂ‬נ"ל דעת הראב"ד דס"ל נהי דבטלה מגילת‬ ‫חו מחנוכה ופורי ‪ .‬והשתא בשלמא חנוכה‬
‫משו דמיפרסמא מצותה כמבואר ש ‪ .‬אלא‬
‫תענית מ"מ אסור לקבוע תענית בציבור‬ ‫פורי הא כתב הרז"ה ש ]במגילה[ וכ הר"‬
‫בימי הה ‪ .‬והקשה הר" א"כ מאי פרי מהא‬ ‫)ספ"ק דנדרי ( ]סופ"ב דתענית[ דלאו אפורי‬
‫דאמר צאו והתענו על מה שהתענית ‪ ,‬הא הת‬ ‫עצמו קאי דההוא דברי קבלה הוא ופשיטא שלא‬
‫שאני שגזרו תענית בציבור‪ .‬י"ל דודאי לפי‬ ‫בטל‪ ,‬אלא קאי אשל זה בזה‪ ,‬ר"ל יו י"ד‬
‫ההוה אמינא דבטלה מגילת תענית משו דהני‬ ‫לכרכי ויו ט"ו לעיירות דממגילת תענית הוא‬
‫כי הנ צומות שהיו לששו ושמחה ונהפכו‬ ‫ע"ש‪ .‬והנה בהני לא מיפרסמא מצותה כלל שהרי‬
‫לצו ‪ .‬א כ לפי אותה ההו"א‪ ,‬לא יאמר‬ ‫אי קורי בו ואפ"ה לא בטל‪ ,‬ומאי טעמא‪ ,‬הא‬
‫הראב"ד שאסור לגזור בה תענית ציבור‪ ,‬שהרי‬
‫בד' צומות צמי ומתעני בצבור והנ כי הני‪.‬‬ ‫הנ כי הני ואיכא איסורא בתוספות זה‪.‬‬
‫ומשו"ה לפי אותה ההו"א שפיר פרי הש"ס‬
‫מברייתא דצאו והתענו על מה שהתענית ‪.‬‬ ‫‪ ÔÈÈÚÂ‬רש"י בתענית י"ח ע"ב שפירש לאסור של‬
‫אמנ למסקנא ליתא לה טעמא אלא משו‬
‫שאבל הוא לה ‪ ,‬א כ מסתיי דלא לאסור‬ ‫זה בזה פירוש חדש‪ ,‬דשל זה בזה ר"ל בני‬
‫בה הספד ותענית‪ ,‬אבל עכ"פ לא נגזר תענית‬ ‫ט"ו דקרי בי"ד ע"י שהי' פרוז ב יומו ע"ש‪.‬‬
‫ולפ"ז א"ש‪ .‬אבל פירושו צ"ע מפ"ק דמגלה )ה‪,‬‬
‫ביו שמחת אבותינו‪.‬‬ ‫ב( גבי רבי נטע נטיעה בפורי דמוכח דאסורי‬
‫של זה בזה אפילו אי קורי ‪ .‬וא"כ תיהדר קושיא‬
‫‪ ÔÎÂ‬יש להוכיח נמי מברייתא דהפגינו בלילה‬ ‫לדוכתא כיו שאי כא פרסו מאי טעמא לא‬

‫ואמרו אי אחיכ דהיה אחר החורב ובמס'‬ ‫בטלו כשבטלו מגילת תענית‪.‬‬
‫תענית י"ח ע"א מוקי לברייתא דמגילת תענית‬
‫כר' יוסי דאוסר לאחריו‪ ,‬ור' יוסי הא סבירא לי'‬ ‫‡‪ ‡Ï‬ע"כ האמת יורה דרכו‪ ,‬דודאי לפי ההו"א‬
‫בטלה מגילת תענית‪ ,‬וא"כ קשה אחרניתא אי‬
‫מוסיפי ‪ .‬אע"כ כנ"ל כיו דה דהפגינו הי' נס‬ ‫הוי טעמי' דרב ור' חנינא דבטלה מגילת‬
‫דאי לו שייכות כלל בבית המקדש‪ ,‬שפיר‬ ‫תענית משו דהנ כי הני‪ ,‬וא כ אי לנו כח‬
‫להוסי יו טוב שלנו וי"ט שקבע הקב"ה‬
‫מוסיפי ‪.Â‬‬ ‫לששו ושמחה בטלו בעו"ה‪ .‬אבל למסקנא לא‬
‫קיי"ל כי ה טעמא אלא כלשו הברייתא דמייתי‬
‫‡‪ ‡Ï‬שי"ל קצת דא"כ מ"ט אי זכר למו ג‬ ‫ש בר"ה במסקנא משו דהשמחה הוא לה‬
‫לאבל ותוגה‪ .‬והיינו כל אות י"ט מגילת תענית‬
‫בזמ הזה‪ ,‬ובש"ס לא אמרו אלא חנוכה‬ ‫שהיה לה זכר בבהמ"ק‪ ,‬כגו אדכרתא דשטרא‬
‫ופורי ולא הזכירו כ"ח אדר‪ .‬ואולי לא נתפשט‬ ‫שהיו מזכירי יוחנ כה גדול לאל עליו „‪.‬‬
‫הי"ט בכל ישראל אלא במקו הגזירה בלבד‪.Ê‬‬

‫‚‪.Á"¯Ù‰ ˙Ú„· Î"˘Ó ÍÂ˙Ó ‰"„ ‡ ,„È ‰ÏÈ‚Ó (Ê"Ò¯˙ ·Â˜¯ËÈÚÈÙ) χ¯˘È ˙¯ÊÚ 'ÈÚ .‚ϯ 'ÈÒ „"ÂÈ ˜ÏÁ· ÔωÏ ‚Ò˜ 'ÈÒ ÏÈÚÏ '¯ .‬‬
‫„‪‡Ï ÔÎ „ÂÚ ¯ÈÎÊ‰Ï ‡Ï˘ ʇ ¯·„‰ ÏË·Ï ÂÏÎÈ˘ È"Ú ˜¯ ,˙Ó‡· ‰Ê· ‰È‰ Ë"Âȉ ¯˜ÈÚ È¯‰˘ ‰Ó˙ („˜ 'ÓÚ) ÌȯÂη ˙È˘‡¯ ˙"¢· .‬‬
‫‪Ï‡Ï ‡Ï „·Ï ‚"‰Î Ù"ÎÚ ÔÈ·˙ÂÎ Âȉ Î"Á‡˘ ¯ÓÂÏ ˜ÂÁ„È˘ ‡Ï ̇ ÏÏÎ ˜"Ó‰È·Ï ‰Ê È"Ú ‰È‰ ¯ÎÊ ‰Êȇ ÔÂÈÊ· È„ÈÏ Ì˘‰ ‡Â·È‬‬
‫‪.˘"ÓÎ ˙Â¯Ë˘· ÌÈÓ˘ Ì˘ ˙¯Îʉ ÏË·Ï Ê‡ Ì„È· ‰˙ÏÚ˘ ‰Ó ÏÚ ˜¯ ‰È‰ ‡Ï˘ ÌÂȉ Â˙Â‡Ï˘ Ë"ÂÈÏ ÏÏÎ ÍÈÈ˘ ‰Ê Ôȇ Ì Ó‡Â .ÔÂÈÏÚ‬‬
‫‪˙¯ˆÚ ÌȯÓ‡ ÌȘ„ˆ‰ Âȉ˘ ‰Ó ÏÚ ‰È‰ ȯ‰˘ .˘„˜ÓÏ ÍÈÈ˘ ‡Ú·˘„ ‡‚Á Ì¢ӄ Ë"Âȉ Ôȇ„ ¯ÈÚ‰ Ì˘ ÌȯÂη ˙È˘‡¯· .‰‬‬
‫‡‪˙Ú„Ï˘ ¯ÓÂÚ‰ ˙·¯˜‰ ÌÂÈ È·‚Ï ‰È‰ Ó"Ù ‰ ¯˜ÈÚ„ Ï"¯ Èχ„ ·˙Π.Ê"‰Ê· Û‡ ÍÈÈ˘Â .Ë"ÂÈ Â˘Ú Ì‰È¯·„ ÂÏË·˘Î„ ,˙·˘‰ ¯Á‬‬

‫‪.‰Ê· Î"˘Ó ÊË ˙‡ „Ï 'ÈÒ ÍÏÓ ˙Ú¯˙ 'ÈÚ .˙ÂÚ·˘‰ ‚ÁÏ Ì‚ ϘϘ ‰È‰ ‡ÏÈÓÓ ,˙·˘‰ ¯Á‡  ÓÊ ÌȘ„ˆ‰‬‬
‫‪.ԇΠÒ"˙Á‰ ȯ·„· Ô„˘ ‰Ó Ì˘ ‰"¯ ÍÏÓ ˙Ú¯˙ 'ÈÚ .Â‬‬

‫‪'Ò· Ï"Ê ¯ÙÂÒ Ì˙Á ÏÚ· Ô‡‚‰ „"Ú„ ȇ„ ‡‰ Ù"ÎÚ Ï·‡ :Ï"‰Ê· ԇΠÒ"Á‰ ȯ·„ ÏÚ ‰Ó˙ Á˜-ʘ 'ÓÚ ÌȯÂη ˙È˘‡¯ ˙"¢· .Ê‬‬