Page 546 - HATAM-1
P. 546
˙·¢˙ אורח חיי ˘‡˙ÂÏ ˙Ù
לפניכ כרצונכ .וא בני הקהלה משתמשי הנשי ילדות וצריכי למקוה תמיד וא' זק ואינו
בה לא יוסיפו לשל פרוטה א' יותר ,ולא )יגיע( צרי ,לא יכול לומר את משתמשי בשלי
]יגרע[ מאנשי הישוב מאומה .ואמנ להעמיס על בחנ .זה אינו ,כיו שהמקוה בשותפות והרי
שכמ עוד יותר מפני עול ארחי ופרחי ,לא נ"ל, המקוה לפניו לטבול בו אלא שאי אשתו צריכה,
חדא ג ה מכובדי מכיוצא באלו כהנה וכהנה. אומרי לו כמו קח ל עבדי ועשה במרח וקח
ויעיי בתשובת מיי' השייכי לס' קני סימ כ"ח ל זתי ועשה בבית הבד .וכ בבית הכסא ,כיו
שע"כ צרי הוא לצור אנשי בית הכנסת ,ואפילו
וק"ל. לא ידור ש א' קרוב לש נמי יצטרכו השותפי
הללו לבנות בית הכסא .א"כ שוב יאמרו
ÌÚËÓÂקני המצות י"ל הא אפילו היו דרי פה הקרובי הנה הפתח פתוח לפניכ וא את
רחוקי ולא תוכלו לבא לכא מה לנו בכ קחו
בקהלה אפשר שלא יקנו שו מצוה כל
השנה ,ואפ"ה חולקי בריוח הזה הנופל לתו זיתי ועשו בבית הבד.
השותפי מאות הרוצי לקנות .וכ אודות מה
שבעלי הקהלה משלמי על כל ליטרא בשר ‡ Ì Óבתשובת הרא"ש )כלל ו סי' ט ח( היו
ועופות ,לזה י"ל ה משתמשי בהשוחט של
שותפי ובני הכפרי צריכי לשכור לה שוחט צריכי להוצאות שיעזרו השרי לגבות
ביוקר גדול .א עזר היי נ"ל שהדי ע אנשי שטרי חוב מהנכרי למלוי יהודי ,וטענו
הקהלה ,כי אנשי הכפרי שותי יי באפס דמי , האומני הצבעי אי לנו דבר עמ ולעול אי
לנו מלוה אצל נכרי לא נכנס בשותפות הזה כלל.
ואינ כלל בשיתו הכנסת היי . ואילו היית את אומני כמונו ג את לא היו
צריכי לכ .ומזה שפיר למד מהר" אלשי"
ÏÚכ על דר משל א הוצאת הקהלה אל שאי הת"ח צרי לית לצור הספקת הרב ,כי
אילו היית כולכ חכמי לא היית צריכי לרב
זהובי יופחת מזה ההכנסה של מצוה ועזר
הבשר ושחיטת עופות העולה ב' מאות זהובי , ומורה.
נשאר הוצאה ח' מאות זהובי ויוש זה על פי
ער ממו בני הקהלה ובני הישובי יחד כל א' Ó"ÓÂמסיי המהר" אלשי" הנ"ל אי עיקור
לפי קצבתו ,ואח"כ א יוש על הקהלה ד' מאות
זהובי ע"ד משל ,ינוכה לה מאה זהובי מעזר מלאכתו של הרב לשפוט בי איש לחברו,
יי ויופחת מכל זהוב רביע זהוב באופ שלא יהי' אז ג הת"ח צרי לשל לזה ,כי אולי אחר שנה
או שנתיי יהי' לו דבר ע אד ,אע"ג דלא
לבני הכפרי הנאה מהכנסת היי .
שכיחי ע"ש .וא"ש הכל בע"ה·.
ÏÎזה בבני הישובי השייכי לקהלה והמה
ÔÂÈÎÂשזכינו לדי וידוע כי כל אלו הישובי
שותפי עמה בכל דבר .א התושבי
הגרי עמכ מגלילות רחוקי ואי לה יד וש אשר ה מהקהלה מאז ,צריכי לכל דברי
בקהלה ולא שו שותפות ,לא ידעתי שו מקו הקהלה ,לא לבד מפני שעולי לש ג' ימי
להטיל עליה שו דבר גדול או קט מעולי בשנה ,אלא לא ירדו להשתקע באראנדא שלה ,
הקהלה ,ולעומת זה אי לה שו זכות ולא יש ואפילו דרי ש דור שלישי אינ בטוחי מבוא
שו רשות לשו א' מבני הקהלה להרשות לה בקהל ה' ובניה ,וממילא צריכי להשתת
להנות מהשותפי לא מבהכ"נ ומקוה ואפילו בבני בהכ"נ ומקוה ,וצריכי לרב ושוחט וכל
מחצר קברות כי כל זה שיי להשותפי ,והרי זה מה שצרי לקהלת ישראל .ויהי' מוכ לפניה
גוזל מהשותפי ]רק[ א ירצה להתפשר ע ז' לעת הצור שימצאו הכל מוכ לפניה אפילו
טובי העיר לית לה רשות לדבר מהדברי הנ"ל פע אחת בשבוע .ומכיו שנשתתפו אעפ"י
וההתפשרות נופל להשותפות להקל ממשא כול . שהרחיקו נדוד לגור באשר ימצאו לצור
אבל בני התפשרות אי לה יד וש בשו אופ פרנסת ,מ"מ הרי בהכ"נ לפניכ בואו והתפללו
דבר מהקהלה .אבל להעמיס עליה שו מס אי ש יו יו ומי מוחה .והרי הרב לפניכ בואו
ושאלו ממנו יורה יורה ידי ידי .הנה השוחטי
אפשר.
·‰‡¯Â .ԇΠÒ"˙Á‰  ȷ¯ ˘"ÓÎ Âȯ·„· ‡ˆÓÈ ÍÈ˘Ï‡ Ì"¯‰Ó· ÔÈÈÚӉ .‰Ê· ¯ÈÚ‰˘ ‰Ó ÂÏ 'ÈÒ ‡"Á χÈÎÏÓ È¯·„ ˙"¢ 'ÈÚ .
˘.‚ˆ 'ÈÒ Ê"‡ Á"¯‰Ó ˙"Â