Page 74 - חוברת על״ה 16
P. 74

‫המינים עדיין בשלב שבין פריחה לתחילת היווצרות‬                ‫ראינו‪ ,‬אם כן‪ ,‬שבין פסח לשבועות שבעת המינים‬
                                    ‫הפרי‪ ,‬לשקד יש כבר פרי!‬  ‫נמצאים במצב של בין פריחה לחנטה‪ .‬בואו נמשיך‬
                                                            ‫במסע ונבדוק מה מזג האוויר השורר בארץ בתקופה זו‪.‬‬
   ‫השעורה‪ ,‬נמצאת כעת‪ ,‬באזור פסח‪,‬‬
   ‫במצב של ספק ירוקה ספק צהובה‪ .‬מצב‬                         ‫מזג האוויר בתקופה זו אינו ברור‪ .‬הוא מבולבל מאוד‪,‬‬
   ‫זה נקרא אביב‪ .‬אגב‪ ,‬המילה אביב באה‬                        ‫הפכפך‪ .‬יום אחד יכול להיות סגרירי וגשום ויום אחד‬
   ‫מהמילה איב‪ ,‬שפירושה צעיר (ומכאן‬                          ‫יכול להיות שרבי כמו באמצע הקיץ‪ .‬ננסה להיכנס‬
   ‫הביטוי נקטף באיבו‪ ,‬באביב ימיו)‪ .‬מכינוי‬                   ‫לראש של חקלאי ארץ ישראלי שבשדותיו ובכרמיו‬
   ‫זה לשלב הבשלת הדגנים‪ ,‬קיבלה העונה‬                        ‫גידולים משבעת המינים ונשאל איך ימים אלה שבין‬
   ‫את שמה עד כדי ציווי מקראי‪" :‬שמור את‬                      ‫פסח לשבועות‪ ,‬ימים שמזג האוויר בהם אינו יציב‪,‬‬
   ‫חודש האביב ועשית פסח לה'" (דברים טז‪,‬‬                     ‫משפיעים על הצמחים בזמן הקריטי שבין פריחה‬
   ‫א) ‪ ,‬כלומר‪ ,‬פסח לעולם יהיה בשלב שבו‬                      ‫לחניטת פרי‪ .‬האם החקלאי שקט ונינוח בימים אלו‬
                                                            ‫או שמא הוא יוצא מידי יום ביומו לכרמים‪ ,‬למטעים‬
                ‫השעורה במצב אביב‪.‬‬                           ‫ולשדות ובוחן‪ ,‬בודק‪ ,‬מתפלל‪ ,‬מבקש‪ ,‬מתכנן‪,‬‬

‫האם פירות השקד תלויים במזג האוויר שבין פסח‬                                                                      ‫ובעיקר חרד?‬
‫לשבועות? האם החקלאי חרד לשקד שנמצא כבר‬
‫בשלב הפרי באותה מידה שהוא חרד לשבעת המינים‬                  ‫"את הגשם תן רק בעיתו" שר שלמה ארצי (השיר‬
‫שקיום פירותיהם נתון לחסדי מזג האוויר? מן הסתם‪,‬‬              ‫"אנו לא צריכים"‪ ,‬מילים‪ :‬אבי קורן) ומדגיש את‬
‫החקלאי אינו חרד לשקד כמו לשבעת המינים שכן‬                   ‫הבקשה של החקלאי לריבונו של עולם לתזמון‬
‫הפירות שלו כבר בטוחים‪ ,‬הם פרחו כבר בחורף‬                    ‫מדויק של הרוחות ושל הגשם בהתאמה לשלב‬
                                                            ‫התפתחות הגידולים‪ .‬בשלב מוקדם‪ ,‬כאשר החיטה‬
                      ‫ואינם תלויים במזג האוויר ההפכפך‪.‬‬      ‫עדיין ירוקה‪ ,‬חשובה רוח צפונית‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬בעת‬
                                                            ‫פריחת הזיתים‪ ,‬יש צורך ברוח דרומית‪ .‬זו אינה‬
‫זו בעצם התשובה לשאלה מדוע שבעת המינים‬                       ‫חשובה רק להצלחת הפרי‪ ,‬אלא היא גם מייבשת את‬
‫היא קבוצה סגורה‪ ,‬מועדון אקסקלוסיבי שכזה‪ .‬כיון‬               ‫הזיתים‪ .‬הדברים באים לידי ביטוי בכתוב במזוזה‬
‫שכל שבעת המינים פורחים וחונטים פרי בן פסח‬                   ‫ובתפילין‪ְ " :‬ו ָנ ַת ִ ּתי ְמ ַטר ַא ְר ְצ ֶכם ְ ּב ִעּתֹו יֹו ֶרה ּו ַמ ְלקֹוׁש‬
‫לשבועות‪ ,‬בתקופה המאופיינת במזג אוויר הפכפך‪.‬‬                 ‫ְו ָא ַס ְפ ָ ּת ְד ָג ֶנָך ְו ִתי ֹר ְ ׁשָך ְו ִי ְצ ָה ֶרָך" (דברים יא‪ ,‬יד)‪ .‬כלומר‪:‬‬
‫בכך הם מזכירים לחקלאי את הצורך לבקש ולהתחנן‬
                                                                  ‫תהיה אפשרות לחיות בארץ ישראל כחקלאים‪.‬‬
           ‫בפני בורא עולם‪" :‬את הגשם תן רק בעיתו"‪.‬‬
                                                            ‫בפתח המאמר‪ ,‬שאלנו מדוע לא נבחר השקד‪ ,‬למרות‬
                                                            ‫איכויותיו‪ ,‬להיכלל במועדון שבעת המינים‪ .‬התשובה‬
                                                            ‫היא כי בתקופה שבין פסח לשבועות‪ ,‬כשכל שבעת‬

                                                            ‫‪74‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79