Page 75 - חוברת על״ה 16
P. 75

‫שביל (מדינת) ישראל‬
                                            ‫איתי פלינט*‬

    ‫בזווית אחרת‬                                    ‫יצאנו לדרך‪ ,‬שני חבר'ה פעורים בני‬
                                                   ‫‪ 18‬שחושבים שהם יודעים הכול‬
‫השיחה עם הבדואי הקשיש הלכה והתארכה‪ ,‬הקפה‬           ‫ומתחילים לצעוד‪ :‬הרי דימונה‪ ,‬נחל‬
‫כבר ישב עמוק בבטן‪ ,‬ואנחנו שאלנו אם הם מכירים‬       ‫דימונה‪ ,‬נחל אשלון ואנו בדרכנו‬
‫את המעיין‪ .‬התשובה‪ ,‬כמובן‪ ,‬הייתה בטח (שלא)‪,‬‬         ‫לחפש אוצר‪ .‬השמועות מדברות‬
‫ואנחנו קמנו לצאת לדרך מבואסים‪ ,‬אבל מבסוטים‬         ‫על כך שאי שם יש מעיין נסתר‬
                                                   ‫בתוך המצוק‪ .‬צריך לעבור דרך‬
               ‫ורעננים אחרי המנוחה שנקרתה בדרכנו‪.‬‬  ‫פתח מלא במים ולהגיע אל מערה‬
                                                   ‫תת קרקעית מלאה במים‪ .‬יצאנו‬
                                                   ‫לדרך מצוידים בתיקים על הגב‬
                                                   ‫ובכמות גדולה של מים ובידיעה‬
                                                   ‫ברורה‪ :‬אנחנו אלו שיגיעו‪ ,‬אנחנו‬

                                                          ‫אלו שנצלם‪ ,‬אנחנו הכי הכי‪...‬‬

                                                   ‫השעות נקפו‪ ,‬הרגליים התעייפו והמים התנדפו‪ ,‬אבל‬
                                                   ‫מעיין כנראה יש רק באגדות‪ ,‬והחלום הלך והתפוגג‪.‬‬
                                                   ‫פתאום ראינו במרחק מאהל בדואי וקשיש יושב‬
                                                   ‫ומשענתו בידו בפתח האוהל‪ ,‬מסמן לנו להתקרב‬

                                                                      ‫אליו‪ .‬כן? לא? האם אנחנו רואים נכון?‬

                                                   ‫התקרבנו‪ ,‬והכלבים על נביחותיהם ליוו אותנו לאורך‬
                                                   ‫הדרך עד לפתח המאהל‪ .‬עיניים הציצו אלינו מאחורי‬
                                                   ‫יריעות האוהל‪ ,‬וילדים קטנטנים התרוצצו סביבנו‪.‬‬
                                                   ‫ואנחנו? כל רצוננו באותו רגע היה לשבת כמה דקות‬

                                                                         ‫לנוח‪ .‬פשוט להתיישב במקום מוצל‪.‬‬

                                                                                                 ‫*מנחה ומורה לשל"ח וידיעת הארץ במחוז ירושלים‪.‬‬

‫‪75‬‬
   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80