Page 25 - Step and repeat document 1
P. 25
תורת חכם 'א ענף -הרתו תלמוד מצות כה
אשר אנכי מצוך היום על לבבך "ושננתם" לבניך וכו' .ובאו רבותינו ז"ל ודרשו
מפסוק זה ג' דרשות .א' ,בגמרא קידושין (דף ל ).אמר רב ספרא משום רבי יהושע
בן חנניא ,מאי דכתיב ושננתם לבניך ,אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם ,לעולם
ישלש אדם שנותיו ,שליש במקרא ,שליש במשנה ,שליש בתלמוד .ב' ,עוד בגמרא
(שם) ת"ר ושננתם שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך שאם ישאל לך אדם דבר אל
תגמגם ותאמר לו ,אלא אמור לו מיד שנאמר אמור לחכמה אחותי את וגו' .ופרש"י
יהיו מחודדים בפיך ,חזור עליהם ובדוק בעומקם שאם ישאלך אדם לא תצטרך
לגמגם ,אלא שתוכל לומר מיד .אמור לחכמה אחותי את ,שתהא בקי בה כאחותך
שאסורה לך וכו' .ג' ,ובספרי ,ושננתם לבניך אלו תלמידיך .וכן באלישע הוא אומר
ויצאו בני הנביאים וכי בני הנביאים היו והלא תלמידים היו ,אלא מכאן לתלמידים
שקרויים בנים .וכן אתה מוצא בחזקיהו שלימד לישראל וקראם בנים שנאמר בני
עתה אל תשלו .וע"ע להלן (סי' ד' ענף ג')
ג .ובביאור הדברים ,אע"פ שפסוק זה של "ושננתם" נאמר בקריאת שמע דרשו
אותו רבותינו לעניין תלמוד תורה ,ודרשו שיש חובה ללמוד כל התורה תוך
חילוק הלימוד שליש לתורה שבכתב שליש משנה ושליש גמרא .עוד דרשו
שהלימוד צריך שיהיה בעמקות ולא לימוד שטחי ,וצריך לדעת היטב עד כדי
שישיב תשובה לכל שאלה בכל נושא מיד בלא לגמגם ובלא להסתפק .גם דרשו
שיש מצוה למי שיודע שילמד לאחרים .וכן כתב הרמב"ם בספר המצוות (מצוה יא)
שמצות תלמוד תורה למדו חז"ל מהפסוק ושננתם וז"ל :היא שציוונו ללמוד חכמת
התורה וללמדה ,וזה הוא שנקרא תלמוד תורה והוא אומרו ושננתם לבניך .ולשון
ספרי לבניך אלו תלמידיך וכן אתה מוצא בכל מקום שהתלמידים קרוים בנים
שנאמר ויצאו בני הנביאים .ושם נאמר ושננתם שיהו מחודדין בתוך פיך כשאדם
שואלך דבר לא תהא מגמגם לו אלא אמור לו מיד .וכבר נכפל הציווי הזה פעמים
רבות ,ולמדתם ועשיתם ,למען ילמדון (פ' וילך) וכבר התפזר הזירוז על מצוה זו
לשקוד בה תמיד במקומות הרבה מן התלמוד .עכ"ל.
עוד כתב הרמב"ם (פ"א מהלכות תלמוד תורה ה"ח) וז"ל :כל איש מישראל חייב בתלמוד
תורה .בין עני בין עשיר ,בין שלם בגופו בין בעל ייסורים ,בין בחור בין
שהיה זקן גדול שתשש כוחו ,וכו' ,חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה
שנאמר והגית בו יומם ולילה( .עוד כ' שם ה"י) עד אימתי חייב אדם ללמוד תורה עד
יום מותו שנאמר ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך ,וכל זמן שלא יעסוק בלימוד הוא
שוכח .עכ"ל .הנה בהלכה זו הוסיף הרמב"ם שיש חיוב קביעת עיתים בכל יום