Page 288 - Step and repeat document 1
P. 288
הדינים ריוקיצ תורת חכם רפח
השמיע לאוזניו יצא ידי חובה ובלבד שיוציא בשפתיו .והוא הדין בברכת המזון
ושאר ברכות .ודעת הרמב"ם והסמ"ג שבברכת המזון ושאר ברכות אם ברך בליבו
יצא ומרן הש"ע פסק כדעת רוב הפוסקים שלא יוצאים ידי חובה בהרהור.
ז .ואף על פי כן כתבו האחרונים שמי שהסתפק אם ברך ברכה דרבנן או לא,
יהרהר הברכה בלבו ויצא בזה ידי חובה לפחות לדעת הרמב"ם והסמ"ג ואין בזה
משום ברכה לבטלה משום שאיסור ברכה לבטלה הוא דוקא כשמברך בפיו.
9
ח .יש אומרים שמי שכבר הרהר ברכה דרבנן בלבו לא יחזור ויברך שהרי יצא ידי
חובה כבר לדעת הרמב"ם והסמ"ג וספק ברכות להקל .ויש חולקים שמכיון
שלא הזכיר בפיו ממש את הברכה יחזור ויברך שוב בפיו כדעת רוב הפוסקים ומרן
הש"ע האומרים שהרהור לא כדיבור דמי ושאסור להנות מהעוה"ז בלא ברכה ,וזהו
בברכה ראשונה והוא הדין בברכת המצוות שעדיף להיכנס לספק ברכות מאשר
לקיים מצוה בלא ברכה .אומנם בברכה אחרונה לא יחזור לברך ,והרוצה לחזור
ולברך גם בברכה אחרונה יש לו על מה שיסמוך משום שכן הדין לדעת רוב
הפוסקים ומרן הש"ע.
ט .יש אומרים שמי שנתכוון לצאת ידי חובה בברכת חבירו כגון בברכות הנהנין
או בברכות המצות ונמלך ואינו רוצה לאכול או לקיים המצוה כעת הרשות
בידו ולא אומרים דהוי ברכה לבטלה ,במה דברים אמורים כשלא ענה אמן ,אבל
אם ענה אמן הרי זה כמי שברך בעצמו שחייב לאכול או לקיים המצוה.
י .מי שנתכוון לצאת ידי חובה בברכת חבירו כגון בברכות הנהנין או בברכות
המצות יש אומרים שאם רוצה להמלך ולחזור ולברך בעצמו הרשות בידו ,במה
דברים אמורים כשלא ענה אמן ,אבל אם ענה אמן אסור לו לחזור ולברך דהוי
ברכה לבטלה .ויש חולקים שבין אם ענה אמן ובין אם לא ענה אמן כל שכיון
לצאת ידי חובה אינו רשאי לחזור ולברך דהוי ברכה שאינה צריכה שהרי כבר יצא
ידי חובה במה שכיון לצאת ידי חובה בברכת חבירו.
