Page 292 - Step and repeat document 1

‫הדינים ריוקיצ תורת חכם‬ ‫רצב‬

‫מלימודו כדי לענות אמן וברוך הוא וברוך שמו‪ ,‬כגון שלומד בבית הכנסת ובאים‬
‫ציבור להתפלל שם מנחה האם צריך להפסיק מלימודו כדי לענות אמן וברוך הוא‬

‫וברוך שמו על חזרת הש"צ? ומה הדין לקדיש וקדושה וברכו?‬

‫ב‪ .‬ומי שמשתתף בשיעור תורה בבית הכנסת ובאים ציבור להתפלל שם מנחה‬
‫האם צריכים להפסיק את השיעור כדי לענות קדיש קדושה וברכו? ואם יש‬

‫הבדל אם השיעור או מי שלומד נמצא בחדר אחר?‬

‫תשובה‪:‬‬

‫א‪ .‬הלומד תורה ושומע ברכה מחבירו יש אומרים שצריך להפסיק מתלמודו ולענות‬
‫אמן על ברכתו‪ ,‬וה"ה שמפסיק לקדיש קדושה וברכו‪.‬‬

‫ב‪ .‬ויש אומרים שהלומד תורה אין צריך לענות אמן וב"ה וב"ש על ברכות חבירו‬
‫משום שהעוסק במצוה פטור מן המצוה‪ ,‬ואם ירצה לענות הרשות בידו ואפילו‬
‫אינו יודע איזו ברכה מברך המברך‪ ,‬יכול לענות אמן ואין כאן אמן יתומה‪ .‬וה"ה‬
‫שאין צריך לענות אמן יהא שמיה רבא‪ .‬אומנם לקדושה שאם לא יענה ניכר‬

‫כמזלזל בשבחי ה' הנאמרים בציבור יענה עמהם‪.‬‬

‫ג‪ .‬אם מתקיים שיעור תורה בבית הכנסת פטורים משתתפי השיעור לענות אמן‬
‫קדיש ואף קדושה וברכו כדי לא לגרום ביטול תורה דרבים‪ ,‬אומנם אם יענו‬
‫בלחש ולא יגרם בזה ביטול תורה יענו והוא הדין אם נמצאים בין עניין לעניין‬

‫שיכולים לענות‪.‬‬

‫ד‪ .‬אם נמצאים בחדר אחר אין צריכים לענות קדיש קדושה וברכו ואמן בין אם‬
‫לומד ביחיד ובין אם לומדים ברבים‪.‬‬

‫ה‪ .‬שלשה הלומדים יחדיו נקרא תלמוד תורה דרבים‪.‬‬

‫ענף ד'‬

‫קיום מצוה שבגופו שיכול לקיימה על ידי שליח‬
‫שאלה‪ :‬על פי המתבאר לעיל (ענף א') שהלומד תורה ובאה לפניו מצוה שאי אפשר‬
‫שתעשה על ידי אחרים שצריך להפסיק מלימודו לעשותה‪ ,‬כיצד הדין במי‬
‫שבאמצע לימודו נזדמנה לו מצוה המוטלת עליו אך יש באפשרותו לעשותה על‬
‫ידי שימנה שליח כגון הדלקת נר חנוכה או הכנות לכבוד שבת וכדומה האם גם‬
‫בכה"ג נאמר שימנה שליח ולא יבטל מלימודו או שמא כאן יש לומר שמצוה בו‬

‫יותר מבשלוחו ויבטל מלימודו ויקיים המצוה?‬