Page 296 - Step and repeat document 1

‫הדינים ריוקיצ תורת חכם‬ ‫רצו‬

‫על פי המבואר בגמרא שבועות (דף טו‪ ):‬אסור להתרפא בדברי תורה ואם כן יש‬
‫להבין מהו המקור והיסוד למנהגים אלו‪.‬‬

‫תשובה‪:‬‬

‫א‪ .‬אסור להתרפאות בדברי תורה‪ .‬ולכן אסור לומר פסוקים על מכה או על חולה‬
‫ולכוון לרפואה‪ .‬ואם לוחש על המכה או על החולה‪ ,‬דהיינו שאומר מין לחש‬
‫מסוים ורוקק‪ ,‬ואח"כ קורא פסוק מן התורה שיש בו שם שמים‪ ,‬אין לו חלק לעולם‬
‫הבא‪ ,‬משום שמזכיר שם שמים על הרקיקה‪ .‬וי"א שכל שקורא פסוק על המכה אף‬

‫בלא שם שמים ובלא רקיקה אין לו חלק לעולם הבא‪.‬‬

‫ב‪ .‬מה שכתבנו שאסור להתרפאות בדברי תורה‪ ,‬הוא דווקא כשמכוון שכח הסגולי‬
‫שבדברי תורה ירפא את המכה או את החולה‪ ,‬אבל אם מכוון לשם מצות‬
‫תלמוד תורה ושזכות המצוה תעמוד לחולה בשמים מותר‪ .‬וכל שעושה דרך לימוד‬

‫מותר‪ .‬ויש אוסרים להתרפא בדברי תורה אף דרך לימוד‪.‬‬

‫ג‪ .‬אמירת תהלים לרפואת חולה היא משום תלמוד תורה‪ .‬ומה שבחרו בתהלים‬
‫דווקא יותר מכל לימוד אחר‪ ,‬הוא משום שע"י התהלים מתעורר לדבקות בהי"ת‬
‫וזכות זאת תעמוד לחולה‪ .‬וכשאומר את התהלים צריך להבין את פירוש המילים‪.‬‬
‫ויש המבארים שאמירת תהלים היא דרך תחינה ובקשה ונחשבת כתפילה‪ ,‬ולכן‬
‫מותר לברך את החולה ובתוך התפילה להזכיר פסוקים כמו כל המחלה אשר שמתי‬
‫במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך‪ ,‬או פסוק "אל נא רפא נא לה"‪ ,‬שכל‬

‫שכוונתו לברכה ותפילה ואינו סומך על כח הסגולי שבפסוקי התורה‪ ,‬מותר‪.‬‬

‫ד‪ .‬אסור להניח ספר תורה תפילין תהלים וכדומה על מכה או חולה כדי שיתרפא‪.‬‬

‫ה‪ .‬מותר לומר פסוקים ובקשות על המים דרך תפילה כגון פרק שיר למעלות או‬
‫א‪-‬ל נא רפא נא לה ולתת לחולה לשתות מהם‪.‬‬

‫ו‪ .‬כל האמור לעיל הוא בחולה שאין בו סכנה‪ ,‬אבל כשיש סכנה הכל מותר אף אם‬
‫לוחש ורוקק ומזכיר שם שמים על הרקיקה‪ .‬וכן מותר להביא ספר תורה לחדר‬

‫שיש בו יולדת המקשה לילד כדי שזכות התורה תעמוד לה‪.‬‬

‫ז‪ .‬מותר להגן בדברי תורה‪ ,‬ולכן מותר לומר פסוקים לשמירה מחולי או צרה‪ ,‬וכן‬
‫מותר לישא ספר תהלים וכדומה להגנה ושמירה‪.‬‬

‫ח‪ .‬לתת צדקה או לעשות כל מצוה אחרת על מנת שיבריא פלוני וכדומה‪ ,‬כל‬