Page 305 - Step and repeat document 1

‫תורת חכם הדינים ריוקיצ שה‬

‫ב‪ .‬הראוי לתואר חכם הוא מי שלמד את כל התלמוד בעמקות ובסברא ישרה‪ ,‬ולא‬
‫רק ידיעה בגירסא‪ ,‬שהרי בזמנם היה כל התלמוד נלמד רק בעל פה ולא נכתב‪,‬‬

‫ויודע להשיב דבר הלכה בכל התלמוד‪.‬‬

‫ג‪ .‬בהגדרת תלמיד חכם נחלקו הגאונים והראשונים‪ .‬יש אומרים שיש ב' הגדרות‬
‫לתלמיד חכם‪ ,‬יש תלמיד חכם שהוא יודע להשיב דבר הלכה בכל התלמוד‬
‫ואפילו במסכת כלה‪ ,‬וזהו תלמיד חכם גמור‪ ,‬והוא ראוי למנותו פרנס על הציבור‪.‬‬
‫ומסכת כלה‪ ,‬יש מפרשים שהכוונה לברייתא כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה‪,‬‬

‫והכוונה שיודע כל התלמוד אפילו מסכת כלה שאין רגילות ללומדה‪.‬‬

‫ד‪ .‬יש מבארים כלה מלשון דרשה‪ ,‬והכוונה לזמן כלה שאז היו מתקבצים כל‬
‫החכמים ודנים בנושאים מפורסמים שידועים לכולם‪ ,‬ומי שיודע להשיב בהם‬
‫בפני כל החכמים נקרא תלמיד חכם‪ .‬ויש עוד הגדרה לתלמיד חכם והיא למי‬
‫שיודע להשיב במה שלומד‪ ,‬שעיקר הלימוד הוא הסברא‪ ,‬שגם הוא בגדר תלמיד‬
‫חכם ונפקא מינה לעניין קידושין או לעניין תענית יחידים‪ ,‬אבל אינו תלמיד חכם‬

‫גמור‪.‬‬

‫ה‪ .‬יש סוברים שתלמיד חכם וחכם שווים בידיעת התורה‪ ,‬דהיינו שיודעים להשיב‬
‫דבר הלכה בכל התלמוד ופעמים שנקראו חכם ופעמים תלמיד חכם‪ .‬ומי שאינו‬
‫יודע בכל התלמוד אלא רק במסכת הסדורה לו אינו נקרא תלמיד חכם‪ ,‬אלא‬

‫תלמיד סתם‪.‬‬

‫ו‪ .‬ויש הסוברים שכל שיודע להשיב במה שלומד נקרא תלמיד חכם ואף ראוי‬
‫למנותו פרנס על הציבור לאותו עניין שיודע בו‪ ,‬כגון שאם יודע מסכת שבת‬

‫יהיה מורה הוראה בדיני שבת וכדומה‪.‬‬

‫ז‪ .‬עוד מצינו הגדרות אחרות לת"ח כגון מי הנקרא ת"ח להשיב לו אבידה בטביעת‬
‫העין וכמבואר לעיל (אות ח' בהערה)‪.‬‬

‫ח‪ .‬בדעת מרן הש"ע נראה שנקט כדעה הראשונה המוזכרת בסעיף ג' שהיא דעת‬
‫רוב הראשונים שהזכרנו בדברינו‪.‬‬

‫ט‪ .‬חכם ותלמיד חכם צריכים שיהיו יראי שמים‪ ,‬ובלאו הכי אין ללמוד מהם תורה‬
‫ואין צריך לכבדם‪.‬‬

‫י‪ .‬מי נקרא תלמיד חכם בימינו עיין להלן‪.‬‬