Page 305 - Step and repeat document 1
P. 305
תורת חכם הדינים ריוקיצ שה
ב .הראוי לתואר חכם הוא מי שלמד את כל התלמוד בעמקות ובסברא ישרה ,ולא
רק ידיעה בגירסא ,שהרי בזמנם היה כל התלמוד נלמד רק בעל פה ולא נכתב,
ויודע להשיב דבר הלכה בכל התלמוד.
ג .בהגדרת תלמיד חכם נחלקו הגאונים והראשונים .יש אומרים שיש ב' הגדרות
לתלמיד חכם ,יש תלמיד חכם שהוא יודע להשיב דבר הלכה בכל התלמוד
ואפילו במסכת כלה ,וזהו תלמיד חכם גמור ,והוא ראוי למנותו פרנס על הציבור.
ומסכת כלה ,יש מפרשים שהכוונה לברייתא כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה,
והכוונה שיודע כל התלמוד אפילו מסכת כלה שאין רגילות ללומדה.
ד .יש מבארים כלה מלשון דרשה ,והכוונה לזמן כלה שאז היו מתקבצים כל
החכמים ודנים בנושאים מפורסמים שידועים לכולם ,ומי שיודע להשיב בהם
בפני כל החכמים נקרא תלמיד חכם .ויש עוד הגדרה לתלמיד חכם והיא למי
שיודע להשיב במה שלומד ,שעיקר הלימוד הוא הסברא ,שגם הוא בגדר תלמיד
חכם ונפקא מינה לעניין קידושין או לעניין תענית יחידים ,אבל אינו תלמיד חכם
גמור.
ה .יש סוברים שתלמיד חכם וחכם שווים בידיעת התורה ,דהיינו שיודעים להשיב
דבר הלכה בכל התלמוד ופעמים שנקראו חכם ופעמים תלמיד חכם .ומי שאינו
יודע בכל התלמוד אלא רק במסכת הסדורה לו אינו נקרא תלמיד חכם ,אלא
תלמיד סתם.
ו .ויש הסוברים שכל שיודע להשיב במה שלומד נקרא תלמיד חכם ואף ראוי
למנותו פרנס על הציבור לאותו עניין שיודע בו ,כגון שאם יודע מסכת שבת
יהיה מורה הוראה בדיני שבת וכדומה.
ז .עוד מצינו הגדרות אחרות לת"ח כגון מי הנקרא ת"ח להשיב לו אבידה בטביעת
העין וכמבואר לעיל (אות ח' בהערה).
ח .בדעת מרן הש"ע נראה שנקט כדעה הראשונה המוזכרת בסעיף ג' שהיא דעת
רוב הראשונים שהזכרנו בדברינו.
ט .חכם ותלמיד חכם צריכים שיהיו יראי שמים ,ובלאו הכי אין ללמוד מהם תורה
ואין צריך לכבדם.
י .מי נקרא תלמיד חכם בימינו עיין להלן.