Page 304 - Step and repeat document 1
P. 304
הדינים ריוקיצ תורת חכם דש
שיתנו דבר ששייך לתלמיד בלא רשותו .אבל נראה לע"ד דלא שייך זה בלימודים
שכל אחד ואחד מוכרח ללמוד לידע זה בעצמו .לא רק לימודי הקטנים ממש ,אלא
אף אלו שלומדים כבר גפ"ת ,שהרי גם בני זבולון צריכין ללמוד בעצמן .ורק
לימוד כל התורה להתעמק בה ולהתחכם ביותר ,שזה אי אפשר לרובא דרובא
דאינשי לאחר דור המדבר ,משום שהוצרכו לעמול הרבה לפרנסתם ,אלא ע"י שנים
כזבולון ויששכר שאחד מהם יעסוק בכל ענייני הפרנסה כזבולון ואחד מהם יעסוק
רק בתורה כל ימיו כיששכר .שא"כ נמצא שמוסדות הכוללים בזמננו שלומדים שם
אברכים בני תורה להתגדל ולהתחכם יכולים לעשות כן .וכן ישיבות גדולות
לבחורים הגדולים ,ברשותם ,יכולין לעשות כן .אבל תלמידים רווקים וסמוכין על
שלחן אביהם ,שמצד לימוד עצמן אין צריכין לזה ,אין להם לעשות זה ואין
למנהלים לבקש מהם זה .ע"ש.
סימן י'
מיהו חכם ומיהו תלמיד חכם ומה ההבדל ביניהם
ענף א'
הגדרת התואר חכם תלמיד חכם ורב
שאלה :פעמים רבות מצינו בתלמוד שמכנה את התנאים חלקם בתואר חכם
וחלקם בתואר תלמיד חכם ,מהי משמעותם של תארים אלו ומי היה ראוי
להיקרא בהם? והאם יש ההבדל בין חכם ובין תלמיד חכם?
תשובה:
א .חכם הוא תואר נרדף לתואר רב ,וכל מי שראוי להוראה וקיבל רשות מרבותיו
להורות דהיינו שנסמך ,נקרא בתואר רב או בתואר חכם .ונקרא בתואר חכם
סתם משום שהתורה היא החכמה הגדולה ביותר ולא היה צורך לפרט באיזה תחום
הוא חכם .אומנם מצינו בתלמוד שתואר חכם נתייחד יותר למי שמונה להורות
בדיני איסור והיתר ,בדומה לתואר אב בית דין ודיין למי שנתמנה לדון בדיני
נזיקין ואישות.