Page 304 - Step and repeat document 1

‫הדינים ריוקיצ תורת חכם‬ ‫דש‬

‫שיתנו דבר ששייך לתלמיד בלא רשותו‪ .‬אבל נראה לע"ד דלא שייך זה בלימודים‬
‫שכל אחד ואחד מוכרח ללמוד לידע זה בעצמו‪ .‬לא רק לימודי הקטנים ממש‪ ,‬אלא‬
‫אף אלו שלומדים כבר גפ"ת‪ ,‬שהרי גם בני זבולון צריכין ללמוד בעצמן‪ .‬ורק‬
‫לימוד כל התורה להתעמק בה ולהתחכם ביותר‪ ,‬שזה אי אפשר לרובא דרובא‬
‫דאינשי לאחר דור המדבר‪ ,‬משום שהוצרכו לעמול הרבה לפרנסתם‪ ,‬אלא ע"י שנים‬
‫כזבולון ויששכר שאחד מהם יעסוק בכל ענייני הפרנסה כזבולון ואחד מהם יעסוק‬
‫רק בתורה כל ימיו כיששכר‪ .‬שא"כ נמצא שמוסדות הכוללים בזמננו שלומדים שם‬
‫אברכים בני תורה להתגדל ולהתחכם יכולים לעשות כן‪ .‬וכן ישיבות גדולות‬
‫לבחורים הגדולים‪ ,‬ברשותם‪ ,‬יכולין לעשות כן‪ .‬אבל תלמידים רווקים וסמוכין על‬
‫שלחן אביהם‪ ,‬שמצד לימוד עצמן אין צריכין לזה‪ ,‬אין להם לעשות זה ואין‬

‫למנהלים לבקש מהם זה‪ .‬ע"ש‪.‬‬

‫סימן י'‬

‫מיהו חכם ומיהו תלמיד חכם ומה ההבדל ביניהם‬

‫ענף א'‬
‫הגדרת התואר חכם תלמיד חכם ורב‬
‫שאלה‪ :‬פעמים רבות מצינו בתלמוד שמכנה את התנאים חלקם בתואר חכם‬
‫וחלקם בתואר תלמיד חכם‪ ,‬מהי משמעותם של תארים אלו ומי היה ראוי‬
‫להיקרא בהם? והאם יש ההבדל בין חכם ובין תלמיד חכם?‬

‫תשובה‪:‬‬

‫א‪ .‬חכם הוא תואר נרדף לתואר רב‪ ,‬וכל מי שראוי להוראה וקיבל רשות מרבותיו‬
‫להורות דהיינו שנסמך‪ ,‬נקרא בתואר רב או בתואר חכם‪ .‬ונקרא בתואר חכם‬
‫סתם משום שהתורה היא החכמה הגדולה ביותר ולא היה צורך לפרט באיזה תחום‬
‫הוא חכם‪ .‬אומנם מצינו בתלמוד שתואר חכם נתייחד יותר למי שמונה להורות‬
‫בדיני איסור והיתר‪ ,‬בדומה לתואר אב בית דין ודיין למי שנתמנה לדון בדיני‬

‫נזיקין ואישות‪.‬‬