Page 65 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 65

‫ינאמ'תועה ןוטלשה יהלשב  ׀  ‪61‬‬

‫ספרים חדשים ושיקם את ספרייתו‪ .‬עדות לכך הם ‪ 600‬הספרים מספרייתו‬
                ‫שבנו העביר לאחר מותו לספרייה של קהילת יהודי סופיה‪.‬‬

‫תג'ר ירש מחמיו רכוש רב‪ ,‬לרבות אחוזה חקלאית גדולה שאפשרה לו‬
‫לחיות כל חייו בנוחות ולהתמסר לפעילות ציבורית‪ .‬המושל העות'מאני של‬
‫וילאית הדנובה‪ ,‬מידהט פאשה‪ ,‬הכיר בסגולותיו ומינה אותו ב־‪ 1864‬למנהל‬
‫קופת החיסכון לחקלאים של הווילאית — הבנק המסחרי הראשון באזור‪,‬‬
‫שהתקבל כאחד הסממנים המובהקים של הקידמה‪ .‬בין יתר עיסוקיו‪ ,‬תרגם‬
‫תג'ר לספרדית־יהודית את חוק העונשין העות'מאני‪ ,‬המוכר כקובץ החוקים‬
‫האזרחי‪ .‬המוסלמים רחשו לו כבוד רב בשל ידיעותיו בשריעה ובקיאותו בחוק‬

           ‫העות'מאני ומינו אותו לשופט בבית הדין האזרחי בקיוסטנדיל‪.‬‬
‫כחלק מפעילותו להפצת ההשכלה היה תג'ר מעורב בהקמתו של בית ספר‬
‫מודרני בקיוסטנדיל‪ .‬בנו כתב שאביו נתקל בקשיים גדולים במימוש הרפורמה‬
‫החינוכית משום שבאותו הזמן לימוד שפות זרות בבתי הספר היהודיים נתקל‬
‫בחוסר אמון‪ .‬אולם מעמדו הכלכלי האיתן ובקיאותו הרבה בספרות הרבנית‬
‫אפשרו לו להדוף את הביקורת שבאה מתוך הקהילה‪ .‬בסוף שנות השמונים‬
‫של המאה התשע עשרה נענה תג'ר לפניית ועד קהילת סופיה וקיבל על עצמו‬
‫זמנית את תפקיד הרב הראשי של בולגריה‪ ,‬עד לבחירתו של רב ראשי ממרכז‬
‫אירופה‪ .‬כמה שנים מאוחר יותר הוא ניאות בשנית למלא זמנית את התפקיד‪,‬‬

                        ‫בעקבות מותו הפתאומי של הרב הראשי שנבחר‪82.‬‬
‫המקורות על תג'ר מצומצמים והם יונקים מהביוגרפיה הקצרה שכתב בנו‪.‬‬
‫עולה ממנה דמות של אדם צנוע ומשכיל שהרבה לעסוק בגמילות חסדים‬
‫ובחינוך בני נוער למלאכות יד‪ .‬כשסיים הרב את תפקידיו הציבוריים בסופיה‪,‬‬
‫שב לעירו קיוסטנדיל ובה נפטר ב־‪ .1913‬בכתבה לזכרו בעיתון 'לה לוז' צורפה‬
‫תמונתו‪ .‬בדמותו נכללים שני סממנים אופנתיים טיפוסיים לאנשי ההשכלה‪:‬‬
‫הוא חבש פז (תרבוש עות'מאני דמוי חרוט קטום)‪ ,‬שהפך להיות הסמל של‬
‫אנשי הקדמה העות'מאנים; זקנו ושפמו היו קצוצים ומעוצבים כבדיוקנותיהם‬
‫של אנשי ההשכלה היהודים באירופה‪ 83.‬מושונאצ'י תג'ר מקיוסטנדיל היה‬
‫חריג בכך שלא הושפע מההשכלה האירופית־נוצרית אלא צמח מתוך ההוויה‬

              ‫היהודית והושפע מתנועת ההשכלה העות'מאנית והבולגרית‪.‬‬

                                                             ‫‪ 	82‬תג'ר א'‪ ,‬עמ' ‪.205-203‬‬
                                                            ‫‪ 	83‬לה לוז‪ 15 ,‬במרס ‪.1913‬‬
   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70