Page 65 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 65
ינאמ'תועה ןוטלשה יהלשב ׀ 61
ספרים חדשים ושיקם את ספרייתו .עדות לכך הם 600הספרים מספרייתו
שבנו העביר לאחר מותו לספרייה של קהילת יהודי סופיה.
תג'ר ירש מחמיו רכוש רב ,לרבות אחוזה חקלאית גדולה שאפשרה לו
לחיות כל חייו בנוחות ולהתמסר לפעילות ציבורית .המושל העות'מאני של
וילאית הדנובה ,מידהט פאשה ,הכיר בסגולותיו ומינה אותו ב־ 1864למנהל
קופת החיסכון לחקלאים של הווילאית — הבנק המסחרי הראשון באזור,
שהתקבל כאחד הסממנים המובהקים של הקידמה .בין יתר עיסוקיו ,תרגם
תג'ר לספרדית־יהודית את חוק העונשין העות'מאני ,המוכר כקובץ החוקים
האזרחי .המוסלמים רחשו לו כבוד רב בשל ידיעותיו בשריעה ובקיאותו בחוק
העות'מאני ומינו אותו לשופט בבית הדין האזרחי בקיוסטנדיל.
כחלק מפעילותו להפצת ההשכלה היה תג'ר מעורב בהקמתו של בית ספר
מודרני בקיוסטנדיל .בנו כתב שאביו נתקל בקשיים גדולים במימוש הרפורמה
החינוכית משום שבאותו הזמן לימוד שפות זרות בבתי הספר היהודיים נתקל
בחוסר אמון .אולם מעמדו הכלכלי האיתן ובקיאותו הרבה בספרות הרבנית
אפשרו לו להדוף את הביקורת שבאה מתוך הקהילה .בסוף שנות השמונים
של המאה התשע עשרה נענה תג'ר לפניית ועד קהילת סופיה וקיבל על עצמו
זמנית את תפקיד הרב הראשי של בולגריה ,עד לבחירתו של רב ראשי ממרכז
אירופה .כמה שנים מאוחר יותר הוא ניאות בשנית למלא זמנית את התפקיד,
בעקבות מותו הפתאומי של הרב הראשי שנבחר82.
המקורות על תג'ר מצומצמים והם יונקים מהביוגרפיה הקצרה שכתב בנו.
עולה ממנה דמות של אדם צנוע ומשכיל שהרבה לעסוק בגמילות חסדים
ובחינוך בני נוער למלאכות יד .כשסיים הרב את תפקידיו הציבוריים בסופיה,
שב לעירו קיוסטנדיל ובה נפטר ב־ .1913בכתבה לזכרו בעיתון 'לה לוז' צורפה
תמונתו .בדמותו נכללים שני סממנים אופנתיים טיפוסיים לאנשי ההשכלה:
הוא חבש פז (תרבוש עות'מאני דמוי חרוט קטום) ,שהפך להיות הסמל של
אנשי הקדמה העות'מאנים; זקנו ושפמו היו קצוצים ומעוצבים כבדיוקנותיהם
של אנשי ההשכלה היהודים באירופה 83.מושונאצ'י תג'ר מקיוסטנדיל היה
חריג בכך שלא הושפע מההשכלה האירופית־נוצרית אלא צמח מתוך ההוויה
היהודית והושפע מתנועת ההשכלה העות'מאנית והבולגרית.
82תג'ר א' ,עמ' .205-203
83לה לוז 15 ,במרס .1913
