Page 67 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 67

‫ינאמ'תועה ןוטלשה יהלשב  ׀  ‪63‬‬

‫מנושאי ההשכלה בבלקן המזרחי שקיימו קשרים עם עמיתיהם בווינה ייסדו‬
‫בקהילותיהם בתי ספר מתקדמים בהשראת מערכת החינוך המתקדמת של‬
‫קהילת וינה הספרדית‪ .‬ליד בית הכנסת ניהלה הקהילה תלמוד תורה מתקדם‪,‬‬
‫שלימדו בו לא רק לימודי קודש אלא גם מקצועות חול ושפת המדינה‪ .‬הישגי‬
‫תלמידיו השתוו לאלה של הטובים בבתי הספר בעיר‪ 90.‬הקשרים בין הקהילות‬
‫התהדקו במחצית השנייה של המאה התשע עשרה‪ ,‬עד כדי כך שפרנסיה‬
‫של וינה הרשו לעצמם לנקוט לשון חריפה כלפי רבנים חשובים באדירנה‬
‫שהתנגדו לקדמה‪ .‬במקרה אחר דרשו את פיטוריו של הרב הכולל של קהילת‬

                   ‫שומן שלחם נגד ייסודו של בית ספר של כי"ח בעירו‪91.‬‬
‫ראוי אפוא להכיר את קהילת יהודי וינה הספרדית‪ .‬בית הכנסת הראשון‬
‫שלה עלה באש ב־‪ ,1824‬ורק ב־‪ 1843‬התיר הקיסר לקומם את הבניין‪ .‬גידולה‬
‫המהיר של הקהילה חייב בניית בית כנסת גדול יותר‪ ,‬וזה נחנך ב־‪ 1868‬ונודע‬
‫בפי כול כ'בית הכנסת התורכי'‪ .‬באמצע שנות השמונים החליט ועד הקהילה‬
‫לבנות בניין חדש וגדול עוד יותר‪ ,‬וב־‪ 16‬בנובמבר ‪ 1885‬הונחה אבן הפינה‬
‫לבית הכנסת שהושלם כעבור שנתיים‪ .‬היו בו ‪ 500‬מושבים לגברים ועוד‬
‫מספר דומה של מקומות עמידה‪ ,‬ואילו עזרת הנשים מנתה מאה מושבים‬
‫ו־‪ 250‬מקומות עמידה‪ .‬בניין בית הכנסת כלל אולמות לשמחות והוא נבנה‬
‫בהידור ובעושר רב‪ ,‬וקירותיו הפנימיים חופו בשיש‪ .‬זה היה בית כנסת בסגנון‬
‫ארכיטקטורה מורית או איספנו־אסלאמית‪ ,‬שאיחד בתוכו יסודות של מסורות‬
‫שונות שהתפתחו בספרד לכדי סגנון עצמאי‪ 92.‬לימים בנתה קהילת סופיה‬

                   ‫את בית הכנסת המרכזי שלה בדמותו של בית כנסת זה‪.‬‬
‫היות שווינה נודעה כעיר עם פעילות מוזיקלית ענפה‪ ,‬החליט ועד הקהילה‬
‫כבר בשנת ‪ 1880‬לייסד בבית הכנסת התורכי מקהלה כמו בבתי הכנסת‬
‫הגדולים של האשכנזים בעיר‪ .‬רבים מחברי המקהלה היו זמרים קבועים‬
‫באופרה המלכותית של וינה‪ .‬מיכאל פאפו‪ ,‬בנו של הרב האחרון של הקהילה‪,‬‬
‫העיד שזה היה בית הכנסת היפה ביותר בווינה‪ .‬טקסי הנישואים והלוויות‬
‫שנערכו בבית הכנסת התורכי בווינה היו מרשימים‪ .‬לניהולם נקבעו ארבע‬
‫רמות שונות‪ ,‬בארבע רמות מחיר‪ .‬חגיגות שמחת תורה במקום משכו רבים‬

                                      ‫כל כך‪ ,‬עד שלא היה מקום לכולם‪93.‬‬

                                            ‫‪ 9	 0‬איל קוריאו די ב'יינה‪ 15 ,‬באפריל ‪.1875‬‬
                                                            ‫‪ 9	 1‬שם‪ 24 ,‬בפברואר ‪.1875‬‬

     ‫‪ 9	 2‬ברוקנד ובדנורז‪ ,‬עמ' ‪ .196-190 ,83-72 ,42-22‬ראו גם‪ :‬סימלינסקי‪ ,‬עמ' ‪.17-1‬‬
                                                               ‫‪ 	93‬פאפו‪ ,‬עמ' ‪.346-327‬‬
   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71   72