Page 196 - GQ 12

A 14th-century Karaite view of Jewish history and philosophy of religion 35*

Law of Moses [sefer Torat Moshe], ‫ אלרסול געל‬55‫וא ̇לתאל̇ת הו אן לו כאן‬
which the Lord had commanded ‫ב ̇עץ אלפראי̇ץ מכתו ̈בה וסמאהא ספר תורה‬
to Israel” (Neh. 8:1), “And Ezra ,‫ תורה בפה‬56‫ובע̇צהא לקנהא איאה וסמאהא‬
opened the book in the sight of all ‫ ̇דלך והו אן‬57‫לקד כאן יגב אן ידומו עלי ̇מתל‬
the people […]” (Neh. 8:5), “And ‫יח ̇פטו אלמכתוב כמא הו ויחפ̇טו אלתלקין‬
they read in the book, in the Law ‫ צח אן ליס ̇תם‬58‫עלי מא הו פלמא ̇כאלפו‬
of God, distinctly” (Neh. 8:8), “On ‫ פאן קאלו אן משה ע"ה אמרהם‬.‫תורה בפה‬
that day they read in the book of ‫ תורה בפה פי אלצדור אלי אלגולה‬59‫אן ינקלו‬
Moses in the hearing of the people”
(Neh. 13:1). And in Scripture there ‫וחינ ̇יד יכתבוהא ויח ̇פטוהא פקד כאן סבילהם‬
is no mention whatsoever of an ‫אן יכתבוהא מ ̇נד אנגלו עלי יד מלכי אשור‬
oral Torah. 60‫אכ̇תר אלאמ̈ה ופי ̇כראב בית ראשון ולם‬
Third, if it were the case that the ‫תכן מכתוב̈ה עלי זעמהם ואנמא כתבוהא בעד‬
Messenger had set down some of
the commandments in writing, and .‫̇כראב בית שני פקד בטל קולהם‬
called them sefer Torah, and (God)
had taught others to him orally
and called this Torah ba-peh, they
would of necessity have to continue
in this way, that is, that they would
preserve what was written, in its
(written) form, and would preserve
the oral teaching in its (oral) form.
And given that they acted against
this [i.e., they recorded the oral
teaching in writing], it is correct that
there is no oral Torah. And if they
say (in response) that Moses, peace

.)‫כאנו* ג (מתוקן בשוליים‬ 55
.‫ ספר תורה ובע ̇צה * ג‬+ 56
.)‫– פ(א‬ 57
.)‫̇כאלפו] לם יבין ̇דלך פ(א‬ 58
.‫ינקל ג‬ 59
.‫ולא ג‬ 60