Page 56 - GQ 12

‫‪ 54‬ואלב עשוהי‬

‫קשה לתאר לא רק את עומק מפעלו של רס"ג אלא גם את היקפו‪ .‬הוא‬
‫היה בין היתר מייסד של אסכולה פייטנית‪ ,‬הראשון שכתב מונוגרפיות הלכתיות‬
‫והמדקדק הראשון‪ .‬כה גדול היה שמו עד שהוא‪ ,‬מהגר שבא ממצרים העילית‬
‫הרחוקה‪ ,‬נבחר בבבל‪ ,‬המקפידה כל כך על הייחוס‪ ,‬לעמוד כגאון בראש ישיבתה‪.‬‬
‫אחד התחומים החשובים ביותר שהטביע בו את חותמו על התרבות הערבית־‬
‫היהודית הקלסית לכל רבדיה היה תרגומיו ופירושיו למקרא‪ ,‬וראש וראשון לכולם‬
‫תרגום התורה‪ ,‬שהוא תרגום התורה האישי ביותר בתולדות התרגומים המרובים‬
‫כל כך של כתבי הקודש‪ .‬רק אדם ששלט בכל מכמני היהדות והכול הכירו בגדולתו‬
‫היה יכול להעז להטיל על התרגום את תפיסתו האישית בכל פרט ופרט‪ ,‬להחסיר‬
‫מן הפסוקים‪ ,‬להוסיף עליהם ולדקדק בכתובים בהתאם לתובנותיו ההלכתיות‪,‬‬

‫הפילוסופיות ואף הסגנוניות‪.‬‬
‫היום יודעים אנו שהגאון לא היה הראשון שתרגם את המקרא לערבית וקדמו‬
‫לו גלוסרים ותרגומים‪ .‬הגאון המשיך אמנם במסורת התרגומים שקדמו לו‪ 1,‬אך‬
‫השכיל להקים מן הלבנים של התרגומים הקודמים בניין לתפארת‪ .‬במאמר זה‬
‫אעמוד על סטיותיו של הגאון מן התרגום המילולי בתרגום התורה שלו‪ ,‬ואתאר‬
‫ארבע סיבות מרכזיות שהניעו אותו לפעולה זו‪ ,‬שנבעה מאילוצים פרשניים‪,‬‬
‫מהתחביר והסגנון השונה של הערבית מן העברית‪ ,‬או משום שהגאון ביקש‬

‫להשיג בתרגומו דיוק ואחידות של הכתובים‪.‬‬

‫ ‪.‬אסטיות מן התרגום המילולי מסיבות פרשניות‬

‫כאמור‪ ,‬תרגום רס"ג לתורה הוא התרגום האישי והחופשי ביותר הידוע לי‪ ,‬ויש בו‬
‫סטיות רבות מן התרגום המילולי‪ .‬הגאון עמד על סיבות מכריעות אחדות שהביאו‬
‫אותו לסטות מן התרגום המילולי‪ .‬הסיבות שבקבוצה הראשונה של סטיות אלה‬
‫הן שתיים שהן ארבע‪ :‬שתיים‪ ,‬הלא הן השכל והמסורת‪ ,‬שהן ארבע‪ ,‬כי השכל‬
‫מייצג הן את השגת החושים הן את הידיעה המופשטת של השכל (לרבות בעיות‬
‫הגשמה והאנשה)‪ ,‬והמסורת מכילה הן את מסורת המקרא הן את זו של חז''ל‪.‬‬
‫אף על פי שלכאורה כל דבר הנמצא במקרא יש להבינו במשמעותו החיצונית‪,‬‬
‫הפשוטה‪ ,‬הרי שכאשר החוש‪ ,‬השכל‪ ,‬מקראות אחרים או המסורת ההלכתית‬

‫‪ 1‬לפרטים עיין‪ :‬י' בלאו וס' הופקינס‪ ,‬טקסטים ערביים יהודיים בכתיב פונטי‪ ,‬א‪ :‬טקסטים מקראיים‪,‬‬
‫ירושלים [בדפוס]‪.‬‬