Page 58 - GQ 12
P. 58
56ואלב עשוהי
משקף את דרכו של רס"ג במבנה של ג'ואב אלאמר ,ואילו 'חתי' משקף
את דרכו במשפט משועבד במקום מאוחה (עיין להלן ,סעיף ד ,פסקה
ג .)1ואולם ,קל יותר להניח שהמעתיק לא הבין את 'אמ ֿץ' והמירו
ב'חתי' מאשר ההפך .נראה אפוא שהתרגום המקורי היה 'אמ ֿץ',
במבנה של ג'ואב אלאמר ,ומעתיקים שהתקשו לזהות את העתיד
המקוצר שינו אותו ל'חתי אמ ֿצי' ואף ל'ואמ ֿצי' .גם בפסוק כח ,שבו
הכול גורסים 'חתי' ,מסתבר שהתרגום המקורי היה 'ג'ואב אלאמר'
אבל הוא נדחה בידי 'חתי'.
3 .3בראשית לא ,ג' :ואהיה' מתורגם במבנה של ג'ואב אלאמר – 'אכן
(דירינבורג)/אכון' (כ''י פטרבורג) .חשוב במיוחד שדירינבורג שמר על
צורת העתיד המקוצר 'אכן' (כמו למעלה' ,אמ ֿץ') ,ומסתבר ביותר שבכך
משתקף תרגומו המקורי של הגאון .ואולם הנוסח בתאג'ים 'ואכון',
והוא נראה נוסח מאוחר בהשפעת המקור העברי5.
סטיות מהתרגום המילולי מן הסוג הזה אכן הכרחיות ,כפי שעולה מן הסטיות
הסגנוניות הבאות.
(ב) فعل التعجب ( ִפ ְעל אל ַת ַע ֻג'ב ,פועל ההתפלאות) :בפסוק בבראשית מט ,טו,
'וירא מ ֻנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה' ,משתקף סגנון עברי מיוחד ,כי במקום
לנסח 'וירא כי מנוחה (דבר) טוב וכי הארץ נעמה' ,הוקדמו הנושאים של 'משפטי־
כי' (מנוחה ,ארץ) בכעין ייחוד והפכו מושאים ישירים של 'וירא' 6.גם בתרגום
הערבי משתקף סגנון מיוחד ,אבל שונה לחלוטין .فعل التعجب' :ירי אלראח ֿה מא
א ֿגודהא ואלאר ֿץ מא 'אנעמהא = 'יראה את המנוחה כמה היא טובה ואת הארץ
כמה היא נעימה' .בתרגום זה משתקף רצונו של הגאון להגיש תרגום בסגנון ערבי
מנופה ,ללא חשש שהוא מתרחק מן המקור.
(ג) מאחר שבערבית מאוחרת נעלמו הסיומות של היחסות ,הגאון מגלה
נטייה לרמוז למושא ישיר מוקדם בכינוי ָחבּור כדי למנוע את תפיסתו כנושא.
למשל בבראשית מו ,ז' :בניו ...הביא' = 'בניהֿ ...גאבהם'; פסוק לב' :וצאנם...
הביאו' = 'וגנמהם ...אתו בה'.
5עיין עוד :אליעזר שלוסברג' ,השפעת הלשון הערבית על "תפסיר" רב סעדיה גאון למקרא בתרגום
משפט התנאי חסר מילית התנאי ('ג'ואב אלאמר')' ,בית מקרא ,מא (תשנ"ו) ,עמ' .343–332
6ביתר דיוק ,מושאים ישירים ראשונים ,ומשפטי־כי הם המושאים הראשונים השניים.
