Page 59 - GQ 12
P. 59

‫ ילולימ םוגרתמ סטיותיוו הרותל ןואג הידעס בר םותרג ‪57‬‬

    ‫(ד) מאחר שמבנה הזוגי מפותח בערבית יותר מאשר בעברית‪ ,‬יש שהגאון‬
    ‫משתמש בו גם כשאינו בא במקרא‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בראשית א‪ ,‬ו‪' :‬בין מים למים'‬

                                   ‫מתורגם 'בין אלמאיין' = 'בין שני (מיני) המים'‪7.‬‬
    ‫(ה) אין בערבית מקור מוכרת (‪ ;absolute‬או‪ :‬מקור מוחלט)‪ ,‬ולאמתו של דבר‬
    ‫אין בה מקור אלא שם פעולה בלבד‪ ,‬ועל כן אין מקבילה של ממש למקור מוכרת‬
    ‫המשמש להדגשת פועל ניטה מאותו השורש‪ .‬לפיכך הגאון נוטה שלא לתרגם‬
    ‫מקור מוכרת לשם הדגשה‪ .‬ואולם‪ ,‬כמו במקרים רבים‪ ,‬הגאון אינו עקיב‪ ,‬ויש‬
    ‫מקרים שהוא מתרגם בהם שם פעולה כזה בשם פעולה מושאי‪ .‬כך למשל שמות‬
    ‫כא‪ ,‬כ‪ָ ' ,‬נ ֹקם ִיָּנ ֵקם' מתורגם בכ"י פטרבורג 'פליקאד'‪ ,‬וכמוהו רבים‪ ,‬אבל בראשית‬

                                        ‫לא‪ ,‬ל‪ָ ' ,‬הֹלְך ָה ַל ְכָּת' מתורגם 'מצ'ית מצ'יא'‪.‬‬
    ‫(ו) מאחר שאין מקבילה של ממש למילת הבקשה 'נא'‪ ,‬הגאון נוטה שלא לתרגם‬
    ‫'נא' זה‪ .‬תרגומים של מילה זו באו כנראה מידי עורכים או מעתיקים‪ 8.‬למשל‪ ,‬שמות‬
    ‫לג‪ ,‬יח‪ַ ' ,‬ה ְר ֵא ִני נא' תורגם 'אריני'‪ ,‬אבל בראשית נ‪ ,‬יז‪' ,‬שא נא פשע אחיך ‪ ...‬ועתה‬

                   ‫שא נא' תורגם שם 'אגפר ד'נב אכ'ותך ‪ ...‬פאלאן נסאלך אן תצפח'‪.‬‬

                                                      ‫ראה‪ :‬בלאו (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪.122–121‬‬   ‫	‪7‬‬
‫ַדּנּו כאן במקרים של התרחקות של התרגום מן המקור העברי‪ .‬מקרה הפוך‪ ,‬של התקרבות התרגום‬            ‫‪	8‬‬
‫למקור העברי‪ ,‬משתקף בשורשים מקראיים פוליסמיים‪/‬הומונימיים‪ ,‬כאשר אחת מהוראותיו של שורש‬
‫כזה מיתרגמת בשורש ערבי‪ .‬שורש ערבי זה סופג את הוראותיו האחרות של השורש העברי‪ ,‬והוא עשוי‬
‫לשמש גם לתרגום המשמעויות הנוספות האלה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬לשורש פר''ץ יש הוראה של צמיחה‪ִ ,‬התרבות‬
‫ושגשוג‪ ,‬ועל כן הגאון מתרגמו בשורש نمو‪ ,‬מעין בראשית ל‪ ,‬ל‪' :‬כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב'‪,‬‬
‫שתורגם 'פאנהא כאנת קליל ֿה ונמת כ ֿתיר ֿה' = 'כי הייתה מעטה וצמחה (ונהיתה) רבה'‪ .‬ואולם‪ ,‬השורש‬
‫הפוליסמי העברי פר''ץ משמש גם בהוראות 'הבקיע‪ ,‬התפרץ' ו'התרחב לכל ה ֲעברים'‪ ,‬מעין בראשית‬
‫לח‪ ,‬כט‪' :‬מה פרצת עליך פרץ' מחד גיסא‪ ,‬וכח‪ ,‬יד‪' :‬ופרצת ימה וקדמה‪ '...‬מאידך גיסא‪ .‬על כן הגאון‬
‫יכול לתרגם גם את ההוראות האלה בשורש نمو ולהרחיב את הוראתו‪ .‬שם לח‪ ,‬כט מתורגם‪' :‬מא אחסן‬
‫נמוך יא נאמי' = 'מה נאה פריצתך (כלומר 'בקיעתך')‪ ,‬הוי פורץ‪/‬מבקיע' (קשים דברי אברהם אבן עזרא‬
‫על בראשית לח‪ ,‬כט‪' :‬מה פרצת כאדם שיפרוץ גדר‪ ...‬והגאון אמר כי מה פרצת כמשמעו‪ ,‬רק עליך פרץ‬
‫מגזרת ויפרץ לרב'‪ ,‬והרי עינינו רואות שהגאון תרגם את כולם משורש 'נמו'); שם כח‪ ,‬יד‪' :‬ופרצת ימה‬
‫וקדמה‪ ,'...‬תרגומו‪' :‬ותנמו גרבא ושרקא' = 'ותפרוץ (כלומר 'תתרחב') מערבה ומזרחה‪( '...‬אך הגאון‪,‬‬
‫כדרכו‪ ,‬אינו עקיב‪ .‬השווה‪ :‬שמות א‪ ,‬יב‪ ,‬שאינו מתרגם 'פרץ' בשורש نمو)‪ .‬כמו כן‪ ,‬השורש 'גאה' עשוי‬
‫להיתרגם 'אקתדר' = 'היה מסוגל'‪ ,‬למשל בשמות טו‪ ,‬א‪' :‬אקתדר אקתדארא' (תרגם את המקור המוכרת‬
‫המשמש לשם הדגשה‪ ,‬שלא כמנהגו [עיין לעיל])‪' .‬אקתדר' משמש תרגום לשורש ָגָאה‪ ,‬ומאחר ש ָגָאה‬
‫פוליסמי ומשמש גם ‪ ,in malam partem‬גם 'אקתדר' נוהג כך‪ .‬לפרטים על כך ולניסיון לראות בשימוש‬

                      ‫זה כלי להעברת מסרים אסכטולוגיים עיין‪ :‬בן־שמאי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)2‬פרק יט‪.‬‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64