Page 57 - GQ 12
P. 57

‫ ילולימ םוגרתמ סטיותיוו הרותל ןואג הידעס בר םותרג ‪55‬‬

    ‫דוחים או סותרים משמעות זו‪ ,‬יש להבין אותה בדרך אחרת‪ .‬סטיות אלה מן‬
    ‫התרגום המילולי‪ ,‬החיצוני והפשוט מצויות גם בתרגומים אחרים‪ ,‬אבל בתרגומו‬

                                                  ‫של הגאון הן מרובות וקבועות‪2.‬‬

     ‫ ‪.‬בסטיות מן התרגום המילולי בשל הבדלי סגנון‬
                       ‫ותחביר בין העברית לערבית‬

‫מובן מאליו שכאשר יש הבדל בסגנון‪ 3‬בין העברית לערבית‪ ,‬לא יכולה להיות זהות‬
         ‫גמורה בין המקור העברי לתרגום הערבי‪ .‬אמנה כמה סוגים מעין אלה‪:‬‬

‫(א) משפט תנאי שחסרה בו מילית תנאי (جواب الأمر)‪ :‬השימוש הערבי המקורי‬
‫הוא על פי מבנה ה־جواب الأمر (ג'ואב אלאמר‪' ,‬תשובת התנאי')‪ .‬משפט תנאי רגיל‬
‫נחלק לשני חלקים‪ ,‬חלק התנאי (בערבית‪ :‬שרט) וחלק התשובה (בערבית ג'ואב)‪.‬‬
‫משפט התנאי הרגיל נפתח במילית תנאי כגון 'אם' (ערבית‪ :‬אן‪ ,‬אד'א) או 'לו'‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬במשפט תנאי הבא אחרי פועל מודאלי‪ ,‬כגון ציווי‪ ,‬בא בערבית הקלסית‬
‫חלק התשובה (ג'ואב) בעתיד מקוצר‪ ,‬ללא וי"ו החיבור (אסינדטי)‪ ,‬בניגוד לעברית‪,‬‬
‫שבה אחרי פועל מודאלי בא פועל מודאלי אחר עם וי"ו החיבור‪ .‬לפנינו בשתי‬
‫הלשונות הידמות מודאלית של הפועל השני לראשון‪ ,‬אך בעברית‪ ,‬כאמור‪ ,‬הפועל‬
‫העברי סינדטי עם וי"ו החיבור ובערבית אסינדטי בלעדיה‪ .‬הנה מספר דוגמאות‪:‬‬
‫‪1 .1‬בראשית לב‪ ,‬י‪(' :‬שוב‪ )...‬ואיטיבה' הגאון מתרגם כדרישת הסגנון‬
‫הערבי ללא וי"ו החיבור‪' :‬אחסן'‪ .‬כך כ''י פטרבורג‪ 4,‬אך דירינבורג‪,‬‬
‫תאג'‪ ,‬תאג' גדול ותאג' מפואר גורסים כולם 'ואחסן'‪ .‬למרות העדויות‬

         ‫המרובות ל'ואחסן'‪ ,‬אין ספק שהנוסח 'אחסן' הוא המקורי‪.‬‬
‫‪2 .2‬דוגמה נוספת בבראשית ל‪ ,‬כו‪(' :‬תנה‪ )...‬ואלכה' מתורגם בתאג' גדול‬
‫ובתאג' מפואר 'חתי אמ ֿצי' = 'כדי שאלך'‪ ,‬ואילו בתאג' 'ואמ ֿצי'‪ ,‬ואצל‬
‫דירינבורג 'אמ ֿץ'‪ .‬מסתבר ש'ואמ ֿצי' משקף את השפעת הכתוב‪ .‬לעומת‬
‫זאת‪ ,‬הן 'אמ ֿץ' הן 'חתי אמ ֿצי' משקפים את דרכו של הגאון‪' ,‬אמ ֿץ'‬

‫עיין‪ :‬ח' בן־שמאי‪ ,‬מפעלו של מנהיג‪ :‬עיונים במשנתו ההגותית והפרשנית של רס''ג‪ ,‬ירושלים תשע"ה‪,‬‬     ‫‪	2‬‬
                 ‫עמ' ‪ 293 ,171‬הערה ‪ 294 ,11‬ואילך‪ ,303 ,‬המביא את החומר ומנתח אותו בפרוטרוט‪.‬‬
                                                               ‫השווה‪ :‬בן־שמאי‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.310‬‬   ‫‪	3‬‬
                                                                                              ‫‪	4‬‬
‫על חשיבותו של כתב יד זה ראה‪ :‬י' בלאו‪' ,‬עיונים בכתב־יד מזרחי בתחילת המאה הי"א של תרגום רס"ג‬
                                                    ‫לתורה'‪ ,‬לשוננו‪ ,‬סא (תשנ"ח)‪ ,‬עמ' ‪.130–111‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62