Page 70 - GQ 12
P. 70

‫‪ 68‬־שמאיןב יגח‬

‫הסבו את דברם 'יחיו' על אלה שכבר‬        ‫עטפו בקולהם‪ 9‬יחיו עלי אלד'ין‪ 10‬קדמו‬
‫הזכירום ואמרו עליהם 'בצר פקדוך'‬        ‫ד'כרהם וקאלו‪ 11‬ענהם בצר פקדוך‪[ .‬ב‪,‬‬
‫(פסוק טז)‪ .‬ועניין זה הוא סיום הישועה‬   ‫‪22‬ב] והד'א אלמע' הו תמאם אלישועה‬
‫ושלמותה‪ ,‬והמופת הזוהר ביותר בה‪,‬‬        ‫וכמאלהא ואבהר איה' פיהא והו אן‬
‫והוא שה' יתגדל יחיה את הצדיקים‬         ‫אללה ג'ל ג'לאלה יחיי אלצאלחין‬
‫בימות המשיח כדי להביאם‪ 18‬עם‬            ‫פי איאם משיח חתי יודיהם‪13 ,12‬‬
‫כל החיים‪ ,‬להשלים את קיום הבטחתו‬        ‫מע אלאחיא אג'מעין תמאם ועדה‬
‫האמתית‪ ,‬כמו שנאמר‪' :‬הנה אני‬            ‫אלצאדק כק' הנה אני פתח את‬
‫פתח את קברותיכם והעליתי אתכם‬           ‫קברתיכם וג'‪ .‬ואלסבב פי אנקסאם‬
‫מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל‬           ‫אלכלאם אד' קאלו‪ 14‬מתיך נבלתי ולם‬
‫אדמת ישראל' (יחזקאל לז‪ ,‬יב)‪ .‬הסיבה‬     ‫יקולו‪ 15‬מתינו נבלתינו‪ .‬פאנהם אראדו‬
‫שחילקו בדבריהם ואמרו 'מתיך' (=עם‬       ‫בהא אן האולי אלאמואת אנמא מאתו‬
‫הכינוי לנוכח) ו'נבלתי' (=עם כינוי‬      ‫עלי אסמך ותוחידך וטאעתך‪ .‬פהם‪16‬‬
‫המדבר) ולא אמרו 'מתינו'‪' ,‬נבלתינו'‪,‬‬    ‫אדא מנסובין אליך כק'‪ 17‬כי עליך הרגנו‬
‫שכן התכוונו לומר שמתים אלה לא‬
‫מתו אלא על [קידוש] שמך וייחודך‬                                  ‫כל היום וג'‪.‬‬
‫ועבודתך‪ ,‬ואם כן הריהם מיוחסים‬
‫אליך‪ ,‬כמו שנאמר‪' :‬כי עליך הרגנו כל‬
‫היום נחשבנו כצאן טבחה' (תהלים‬

                           ‫מד‪ ,‬כג)‪19.‬‬

                                             ‫‪9 9‬פ‪ 1‬כתב 'בקלובהם'‪ ,‬וניסה לתקן‪.‬‬
                                                                  ‫‪1 10‬א אללדין‪.‬‬
                                                                   ‫‪1 11‬א וקאל‪.‬‬
                                                                ‫‪1 12‬פ‪ 1‬יוריהם?‬

                                                     ‫‪1 13‬פ‪+ 1‬הם (=גם)‪ ,‬א ‪+‬תם‪.‬‬
                                                                    ‫‪1 14‬א קאל‪.‬‬
                                                                    ‫‪1 15‬א יקול‪.‬‬

                                      ‫‪1 16‬א פהן (ראו‪ :‬בלאו [לעיל‪ ,‬הערה ‪.49§ ,]8‬ז)‪.‬‬
‫‪1 17‬פ‪ 1‬כמא קאלו (ובכן‪ ,‬גם פסוק זה בתהלים מיוחס לעם ישראל‪ ,‬כמו השירה הנדונה)‪.‬‬

                                                             ‫‪1 18‬א מוסיף‪ :‬שמה‪.‬‬
  ‫‪1 19‬הפסוק הזה מובא בעשרות דרשות בספרות חז"ל בשבח המיתה על קידוש השם‪.‬‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75