Page 74 - GQ 12
P. 74

‫‪ 72‬־שמאיןב יגח‬

‫לתחייה לפי שירה זו הם אלה שמתו על קידוש השם‪ .‬בהתאמה להקשר של שירת‬
                      ‫הים שירתם של המתים שיקומו היא המשך לשירת הים‪.‬‬

‫רס"ג כולל בדבריו התייחסות קצרה להיבט 'מדעי' של אירוע התחייה‪ :‬הטל‬
‫דרוש כדי לתת לעצמות היבשות אכולות הרימה את חיותן‪ .‬הטל נותן לנס לבוש‬
‫טבעי‪ ,‬אף על פי שהאל יכול היה לעשותו גם ללא הטל‪ .‬הוא עתיד לפתח נושא‬
‫זה בדיונים שיבואו לאחר מכן‪ .‬קביעה זו גוררת התייחסות תאולוגית שכלתנית‬
‫קצרה‪ :‬התחייה אפשרית מצד 'השכל' מדין קל וחומר‪ :‬מי שברא את כל היקום‬
‫והבריות מאין‪ 44‬על אחת כמה וכמה שהוא יכול להשיבם לתחייה‪ .‬רס"ג מנסח קל‬
‫וחומר זה תחילה בערבית (ויכול היה להכירו בסביבתו הערבית מניסוחו ב ֻקראן)‬

                                ‫ואחרי כן מביאו כמימרה ארמית מן התלמוד‪45.‬‬
 ‫זהו דיון קצר המותאם להקשר ולמסגרת הנתונה של פירוש עשר השירות‪.‬‬

              ‫ ‪.‬בשתי הגרסאות של המאמר השביעי‬

‫הדיון הבא הוא השוואת שתי הגרסאות השונות של המאמר השביעי בשני כתבי‬
‫היד הכמעט שלמים של 'ספר האמונות והדעות'‪ .‬המאמר דן בתחיית המתים‬
‫הראשונה‪ ,‬זו שתתרחש בעולם הזה בימות המשיח‪ .‬חוקרים שונים הביעו את‬
‫דעתם על היחס שבין שתי הגרסאות‪ .‬כמדומני שכדי לדון בשאלה זו נכון להציג‬
‫את התוכן של שני המאמרים זה מול זה‪ ,‬ולו בקיצור נמרץ‪ .‬בטבלה הבאה מוצגת‬
‫השוואה של תמצית תוכנו של המאמר השביעי בשני כתבי היד העיקריים‪,‬‬

                                                   ‫מסודרת לפי פרקי הספר‪46.‬‬

‫'המינים' על המקור לתחיית המתים מן התורה‪ ,‬הנביאים והכתובים‪ .‬רבן גמליאל מביא את הפסוק‬
‫בישעיהו כו‪ ,‬יט‪ .‬המינים מציעים את החלופה שלהם‪ ,‬חזון יחזקאל‪ .‬פירוש מתקבל על הדעת לדברים‬
‫הוא שבעל הסוגיה יודע שבשביל הנוצרים זוהי האסמכתא הנכונה‪ .‬בילקוט שמעוני לישעיהו‪ ,‬רמז תלא‪,‬‬

                                                         ‫מוצאים את הצדוקים במקום המינים‪.‬‬
                                                                ‫‪4 44‬הנחה שאין מקום לפתחה כאן‪.‬‬
                                                                          ‫‪4 45‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.35‬‬

‫‪4 46‬חלוקת הספר לפרקים אינה מידו של רס"ג וגם אינה נמצאת בדפוסי התרגום של אבן תבון עד המהדורה‬
‫שנדפסה ביוזעפאף תרל"ט (‪ ,)1879‬עם הפירוש שביל האמונה מאת ישראל קיטובר‪ .‬רוב החוקרים‬

         ‫והמתרגמים אימצו חלוקה זו (ראו למשל הקדמת קאפח למהדורתו [לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,]4‬עמ' ‪.)13‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79