Page 73 - GQ 12
P. 73

‫יתאוושה ןויע ‪:‬םיתמה תייחתב ג"סר לש םיליבקמ םינויד העברא ‪71‬‬

‫וסוף הכתוב 'וארץ רפאים תפיל'‬          ‫ותמאם אל קול וארץ‪ 37‬רפאים תפיל‪.‬‬
‫מורה על הכופרים שנזכרו לעיל‪ ,‬ואמר‬     ‫אשאר אלי אלכפאר אלד'ין‪ 38‬תקדם‬
‫עליהם 'מתים בל יחיו' (פסוק יד)‪ .‬לימד‬  ‫ד'כרהם וקאל פיהם מתים בל יחיו‪.‬‬
‫שה' ישליכם מארצו ויקיימם לנצח‬         ‫פאכ'בר אן אללה יסקטהם מן בלאדה‬
‫בעונש‪ 41,‬משום שאנו כבר אמרנו לעיל‬     ‫ויכ'לדהם פי אלעקאב‪ 39‬לאן אלקול‬
‫שאין אנו יכולים להשליכם (=את‬          ‫קד תקדם מנא אנא נחן לא נסתטיע‬
‫הרשעים)‪ ,‬שהרי אמרנו 'ובל יפלו ישבי‬    ‫אן נסקטהם‪ 40‬כמא קלנא ובל יפלו‬
‫תבל' (פסוק יח)‪ ,‬וכן אף הארץ לא‬        ‫ישבי תבל וכד'אך אלארץ' איצ' אנמא‬

       ‫תשליכם אלא בפקודת ריבונה‪.‬‬                    ‫תסקטהם באמר רבהא‪.‬‬

‫מכיוון שרס"ג בחר דווקא בשירה זו כשירת הגאולה‪ 42,‬ברור שהיא מרוכזת בעם‬
‫ישראל‪ ,‬ובעיקר בצדיקים שנזכרו לפני כן בפסוק טז של פרק כו בישעיהו‪ .‬בהקשר‬
‫זה מובא פסוק אחד מיחזקאל לז כאסמכתא לייחוד עם ישראל בתחיית המתים‬
‫בימות המשיח‪ .‬מלבד זה אין נבואת יחזקאל נזכרת כאן כלל‪ ,‬כנראה בהשראת‬
‫הסוגיה בתלמוד (סנהדרין צ ע"ב)‪ ,‬שגם בה הכתובים העיקריים מן הנביאים‬
‫לתחיית המתים בימות המשיח הם הפסוקים מישעיהו כו‪ 43.‬המתים שיקומו‬

‫‪on the Bible from Two Manuscripts of Abraham ben Solomon’, American Academy for Jewish‬‬

‫‪' :Research, Saadia Anniversary Volume, New York 1943, p. 101‬השתא דלא הוו הוו דהוו לא הוו'‪ .‬כל‬
‫ההבדל בין הגרסאות הוא שבמקום מילת 'השתא' בגרסת אברהם בן שלמה יש 'הוו' בגרסת ב‪ ,‬ואם כן‬
‫אפשר ש'הוו' זו היא מעין מפתח זמן כללי‪ .‬אברהם בן שלמה מביא את המימרה הזאת בפירושו למלכים‬

    ‫א' יז‪ ,‬בתוך מסה של רס"ג על חמשת מסעותיו של אליהו‪ ,‬בתיאור של החייאת בן האישה בצרפת‪.‬‬
                                                                                   ‫‪3 37‬א והארץ‪.‬‬
                                                                                     ‫‪3 38‬א אלדי‪.‬‬
                                                                                  ‫‪3 39‬א עקאבה‪.‬‬

                                                       ‫‪4 40‬ב נסקטה (הדיון כולו על רשעים‪ ,‬בריבוי)‪.‬‬
‫‪4 41‬פירוש זה מיוסד כנראה על התרגום הארמי‪' :‬ורשיעיא די יהבתא להון גבורא ואינון עברו על מימרך‬
‫לגהנם תמסר'‪ .‬תן דעתך שעל פי התרגום של רס"ג נושא הפועל 'תפיל' הוא הארץ‪ ,‬ואילו לפי הפירוש‬
‫הוא יכול להיות ה'‪ ,‬כמו בתרגום הארמי‪ .‬גם המילונאי הקראי אלפאסי הביא את התרגום הארמי ופירש‬
‫על פיו‪ .‬ראו‪S.L. Skoss (ed.), The Hebrew-Arabic Dictionary of the Bible Known as Kitab Jāmiʿ :‬‬

‫‪al-Alfāẓ (Agron) of David ben Abraham al-Fasi the Karaite, 1–2 (Yale Oriental Series Researches,‬‬

                                                        ‫‪20–21), New Haven 1936–1945; 2, p. 621, ll. 25–29‬‬

‫‪4 42‬במכילתא‪ ,‬למשל‪ ,‬שירת הגאולה מתחילה בישעיהו מב‪ ,‬י (רס"ג מזכיר פסקה זו בהמשך כרינת הצדיקים‬
                                  ‫והוא מפרש כמה פסוקים מתוכה)‪ .‬לא ברור היכן היא מסתיימת‪.‬‬

‫‪4 43‬גם בהמשך הדיון‪ ,‬שם‪ ,‬עד דף צב ע"ב‪ ,‬שבו נדונים כתובים רבים מן המקרא‪ ,‬חזון יחזקאל נתפס בעיקר‬
‫בממדים היסטוריים ולא כחזון לימות המשיח‪ .‬האפשרות שחזון יחזקאל הוא המקור המקראי (ליתר‬
‫דיוק בספרי הנביאים) לתחיית המתים נזכר בסוגיה בסנהדרין צ ע"ב‪ ,‬בוויכוח בין רבן גמליאל לבין‬
   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78