Page 154 - morocco
P. 154

‫ומילה תרגום‪ .‬לשון השרה היא לשון גבוהה יותר ויש בה יסודות עתיקים‪ .‬תכונות אלה‬                    ‫אחרן ממן‪148‬‬
‫הבדילו אותה מן הלשון המדוברת; במקרים רבים היא הייתה קשה להבנה‪ ,‬ונדרש‬
                                                                                                                   ‫מרוקו‬
                                                               ‫"תרגומה" ללשון הדיבור‪.‬‬
                                                                                          ‫עמוד משרח ל בו!לומו‪7‬ים לסיבר‬
                                                                                  ‫החכתבה‬  ‫בראשית מאת רבי רעאל ברדוגו‪,‬‬

‫ההכתייה היא הלהג הספרדי היהודי שדובר במרוקו‪ ,‬בעיקר במרוקו הספרדית‪ ,‬לאורך‬                    ‫המאה התשע‪-‬עשרה‪ .‬כתב יד‪,‬‬
‫הוף הים התיכון‪ .‬מוקד ההכתייה היה בעיר תיטואן‪ ,‬אך היא דוברה גם בערים אחרות‬                         ‫מכון בן־צבי‪ ,‬מס ‪2750‬‬
‫בסביבותיה‪ :‬טנג'יר‪ ,‬שאואן‪ ,‬אךזילה‪ ,‬אלקסר אלכביר ועוד‪ .‬המאפיין הבולט של ההכתייה‬
‫הוא שהיא הייתה רוויה מילים ערביות ועבריות‪ .‬פרופ' יעקב בן‪-‬טולילה‪ ,‬שהקר את הלהג‬
‫הזה‪ ,‬מצא שאוצר המילים הערבי תפס כשליש מכלל אוצר המילים של ההכתייה‪,‬‬
‫ושהמרכיב העברי בה תפס כהמישית‪ .‬יוצא שאוצר המילים הספרדי עצמו נצטמצם למהצית‬
‫בלבד‪ .‬ועם זה הערבית והעברית היו היסוד השאול‪ ,‬הזר‪ ,‬ואילו לשון המצע הייתה‬

   ‫הספרדית‪ ,‬שכן דרך התצורה של המילים השאולות הייתה ספרדית וכך גם התהביר‪.‬‬
‫לא ניכנס כאן לכל המאפיינים של להג זה‪ ,‬ונתמקד בדוגמאות אהדות מאוצר המילים‬
‫וצירופי הלשון‪ .‬למשל אדם "סגור"‪ ,‬שקשה להדור אל נבכי נפשו או עיקש המסתגר בתוך‬
‫שלו ואין להדור לכוונותיו‪ ,‬כונה ‪ ,mem serrada‬והוא תרגום של " מ" ם סגורה‪/‬סתומה"‪,‬‬
‫על שם צורת המ" ם הסופית שאינה פתוהה משום צד‪ .‬לביטוי זה הייתה מקבילה בערבית‬
‫של תאפילאות "מים מגלוקה"‪ haberitos .‬שמובנו "הברים" מכוון ל"התפייסות" ומקביל‬
‫לביטוי "שולם שולם לעולם" בלשון הילדים בארץ‪ desmazalado .‬היה מכוון ל"הסר‬
‫מזל‪ ,‬שלומיאל"‪ ,‬בדומה ל"שלימזל" ביידיש‪ .‬המילה מורכבת מן התהילית הספרדית‬
‫‪ des-‬לציון "הסר‪ ,"-‬מן המילה העברית "מזל" ומן הסיומת הספרדית ‪ ,-do‬הנוהגת‬

                                                         ‫בהלק משמות התואר והבינוני‪.‬‬
‫ודוגמאות מן המרכיב הערבי בהכתייה‪ :‬משם התואר הערבי "סהל" )קל( נוצר הפועל‬
‫‪ ,sahlear‬להקל‪ .‬מן הפועל "צה" )אימת‪ ,‬אישר( נגזר בהכתייה ‪) sahhear‬לאמת‪ ,‬לאשר(‪.‬‬
‫מן הפועל "סהר" )בילה את הלילה ער( נגזר ‪) sahrear‬לקום באשמורת הבוקר‪ ,‬בשהר(‪.‬‬
 ‫וכך נגזר גם הפועל ‪ qantear‬מן "קנט" )להשתעמם‪ ,‬להתגעגע(‪ ,‬ו‪ wahshear-‬מן "והש"‬

                                                                              ‫)להתגעגע(‪.‬‬
‫להג ההכתייה התקיים באופן טבעי רק עד שהספרדים כבשו הלקים שונים בצפון‬
‫מרוקו ב‪ .1860-‬אמנם כעבור שנתיים ההזירו הספרדים למרוקו את הריבונות על המקומות‬
‫הכבושים‪ ,‬אך בכל זאת נשארה נוכהות ספרדית ניכרת בתיטואן‪ .‬מכל מקום‪ ,‬משם ואילך‬
‫ההלו היהודים לאמץ את הלהג הקסטיליאני וההלו לזנוה בהדרגה את ההכתייה‪ ,‬עד‬

             ‫שבשליש השני של המאה העשרים הדלה ההכתייה לשמש כלשון יום‪-‬יום‪.‬‬

                                        ‫הצרפתית‬

‫הצרפתית ההלה להיכנס לשימוש נרהב במרוקו למן הרגע שבו נפתה בית הספר הראשון‬
‫של "כל ישראל הברים" בתיטואן ב‪ .1862-‬מכאן משתמע שראשית שימושה היה בין‬
‫כתלי בית הספר‪ .‬הצרפתית הייתה אופפת‪-‬כול ובה למדו את כל המקצועות‪ ,‬למן לימוד‬
‫הקריאה והכתיבה ועד המתמטיקה‪ ,‬הספרות‪ ,‬הגיאוגרפיה וההיסטוריה‪ .‬בוגרים רבים‬
‫של בתי הספר של כי"ה מספרים שמעולם לא דיברו עמם המורים והמורות שום לשון‬
‫זולתי צרפתית‪ ,‬למן צעדיהם הראשונים בבית הספר‪ .‬גם שיעורי הלשון הראשונים בכיתה‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159