Page 156 - morocco
P. 156
חראן ממן150
מרוקו
רק בקירוב tanbr ,או .tambrדוברי ערבית שנזקקו למילה מצב הלשון העברית בעיני הרב 717אלקאים
) electriciteחשמל( הגו אותה בשיבוש "טריסינטי" ).(trisinti
גדוד צבאי צרפתי כונה la legionוההדיוטות כינו אותו "לה- הרב תר אלקאיים /7י ופעל במונאדור ביין השניים .1940-71855
ליז'ו" ).(la-liju הוא היה משורר ומשכיל כרוה ההשכלה האירופית ,שלה כתבות
הסוחרים ,בייחוד אלה שנתנו שירות למחנות צבאיים ,למדו לעיתונים עבריים באירופה ,והתפרסם במיוהר בזכות פעילותו
מילים וביטויים צרפתיים רבים ממגעם עם החיילים הצרפתים. כעורך קוב" 1שירת הבקשות" הרתית של יהורי מרוקו הירוע בשם
ואם לא ידעו להקפיד על הגייה צרפתית מופתית דיברו במבטא שיר י די ת ת ,יהר עם רור יפלה והיים אפריאט .באחר משיריו
מקורב ,ולפעמים עילג .מי שלא ידע לומר ) bonjourבוקר טוב, האישיים הוא מבטא את הקושי לכתוב שירה בעברית ביהס ללשונות
שלום( אמר "בוזור" ) .(bozorמי שלא ידע להגות capitaine אחרות .הוא היה בקי בשירה הערבית המקומית ,הקלאסית והעממית,
)דרגה צבאית מקבילה לסרן( אמר "קבטאן" ) .(qbtanאת ולכן היה יכול להשוות בנקל את השירה העברית לערבית .בראש
) journalעיתון( הגו לפעמים "ז'ורנאן" ) (zornanוכיוצא בזה. השיר הוא רשם את הכותרת "על קוצר שפתנו הקרושה ,מפני
עד היום ,אף שהפרוטקטורט הצרפתי במרוקו נסתיים כבר הגליות והטלטולים ,ולא נשאר רק מה שכתבו בתנ"ך לבר .ובזה
בשלהי שנת ,1955ולשון הממשל חזרה להיות ערבית ,ואף נשארה קצרה ולא תתמלא תאוות המשורר להוציא כל רוה שירתו
שהמוני היהודים ,שהיו עיקר חניכיה וצרכניה של הלשון כאותו .ולשון העמים רהבה ,ומה גם שלא ניתנה רשות להשתמש
הצרפתית ותרבותה ,עזבו את מרוקו בשנות החמישים והשישים בשור והמור כמו משוררי הערבים" .ב"שור והמור" הוא מכוון
של המאה העשרים ,טבוע חותמה של הצרפתית עמוק במרוקו, לקביעתו הפואטית המהמירהשל רבי אברהם אבן עזרא ,איש המאה
השתיםיעשרה ,ששתי מילים אלה הורזות אמנם בהרוז "■)ר" אבל
הן בתרבות שבכתב והן בתרבות שבעל פה .סימן לדבר - זהו הרוז רל ולא משובה .בפתיהה זו הוא מתלונן על רלותה של
שהצרפתית עודה משמשת במחקר ,בספרות ,בשיח התרבותי, העברית בגלל אוברן מילים רבות בגין הגלויות ,כלומר משום
בכינוסים מדעיים ,בתכניות רדיו וטלוויזיה ובעיתונים יומיים שהעברית הרלה לשמש בריבור הי ,טבעי ורצוף .טענה זו אינה
ושבועונים שתפוצתם רבה מאוד ,כגון היומונים Le Matin הרשה וכבר נשמעה מפיהם של הכמי הלשון מימי הביניים הקרומים.
)הבוקר( ו) L'Opinion-הרעיון( והשבועונים ) Demainמחר( ו- להלן שורות אחרו ת מגוף ר,שיר ©י' שיטרית ,שירר ,ופיוט,
) LeJournalהעיתון או היומן( ,עיתונים שקהל הצרכנים שלהם עמ' :(288
נרחב מאוד. ושפת אום ואמתה 0 ,מושכים בהרהבתה 0
מושך בה איש מלה ,כאותו
העברית ושפת עמי 0צךתה 0נעלמה איוכתר0 ,
לבר סורה אם ירע איש אותו
לשון התרבות המובהקת של עם ישראל בכל הדורות ובכל שפה בטהרתה 0נעימה ,בכתיבתה0 ,
המקומות הייתה העברית .גם במרוקו היה לעברית מאז ומעולם ה :,,בה כל נביא בנבואתו
מעמד נכבד .היא שימשה בתפילה ובטקסים הדתיים ,בשמחות
א' ממן
ובטקסי אזכרה ,בשירה ובפיוט ,בהלכה ובהגות .בכל אלה פעלו
היהודים גם במאות התשע-עשרה והעשרים מכוח המסורת
הקדומה .ברם ,בשתי המאות האלה נוספו עליהם שני ממדים חדשים :השפעת ההשכלה
באירופה במאה התשע-עשרה והפעילות הציונית במאה העשרים .שתי התנועות האלה
טבעו את חותמן הן בתגבור לימוד העברית והן ביצירה בעברית .אם קודם לתקופה זו
כתבו בדרך כלל בעברית המכונה "רבנית" ,שיסודה בלשון חז"ל ,בהעשרה רבתי מאוצר
לשון המקרא ,הרי בהשפעת ההשכלה נכנסה לשימוש גם העברית ה"משכילית" המליצית,
המיוסדת על לשון המקרא .בסגנון זה כתב המשורר רבי דוד אלקאים ממוגאדור את
שיריו.
העיתונים העבריים המגיד ,הלבנון ,המליץ ,הצבי ,החבצלת והאור ,שיצאו באירופה
ובארץ ישראל בשלהי המאה התשע-עשרה ,הגיעו למרוקו ,וחוגי המשכילים קראו אותם
במקומותיהם ,ולא זו בלבד אלא אף שלחו להם כתבות .חינוכם העברי המסורתי הספיק
לא רק כדי קריאת ספרותם של המשכילים אלא גם כדי כתיבה באותו סגנון .דרך משל,