Page 155 - morocco
P. 155
השפה 149
מרוקו
א' התנהלו כצרפתית .ככלל היו תכנית הלימודים ושיטת ההוראה לפי מתכונת הלימודים
שנהגה בצרפת עצמה .אף שהתלמידים חיו באזור דיבור ערבי ,במציאות גיאוגרפית
והיסטורית ערבית ומוסלמית ,ובסביבה חברתית ותרבותית יהודית ,הרי ששיעורי הספרות,
ההיסטוריה ,הגיאוגרפיה ושאר המקצועות היו מכוונים למרחבים הפיזיים והרוחניים
הצרפתיים .התלמידים למדו את הגיאוגרפיה של צרפת על בוריה לפני שידעו לזהות את
מקום יישובם על מפת מרוקו .תלמיד ממוצע יכול היה לתת דין וחשבון מפורט על שמות
ההרים ,הערים והנהרות בצרפת ,ועל היקף התעשייה והחקלאות של צרפת ,על מלחמת
מאה השנים בין צרפת לאנגליה ,על ז'אן ד'ארק ועל לואי הארבעה-עשר ,ויכול היה
לדקלם בעל פה בקריאה דרמטית משל ממשלי לה פונטיין ומשירי ויקטור הוגו ,לספר על
טיסותיו של סנט אקזופרי לדקאר ולמנות את שמות הרופאים Belier, Calvette, Guerin
המוצפנים בשם החיסון נגד השחפת ,BCGלפני שלמד פרק אחד בגיאוגרפיה או
בהיסטוריה של ארץ ישראל ,של היהודים בגולה או של מרוקו .גם על האסלאם והתפשטותו
בעולם שמע התלמיד רק אגב לימוד ההיסטוריה של צרפת ,מן העובדה ששרל מרטל
הכניע את הערבים בפואטיה בשנת .732בית הספר היה אפוא מעין תחום לשוני-תרבותי-
ספרותי צרפתי נפרד ,אזור תרבות לעצמו בסביבה זרה לחלוטין .גם השירה והפזמון היו
בצרפתית .ספרי הלימוד הגיעו מצרפת .רק מעט מעט שילבו בבתי הספר גם לימודי
עברית ולעתים גם שיעורים בערבית ספרותית .כיוון שבתי הספר של כי"ח במרוקו התפשטו
בהדרגה ,עוד חיים בדורנו אנשים רבים שנתוודעו אל הצרפתית במסלול הזה ,וראשית
ידיעת הצרפתית באה להם מבית הספר .להמוני תלמידים הייתה אפוא הצרפתית שפה
נרכשת ,שנייה או שלישית ,אחרי הערבית והעברית ,אם כי היו משפחות שאימצו את
הצרפתית כשפת דיבור.
הבלשן מרסל כהן ,שחקר את מצב הלשון אצל יהודי אלג'יר בראשית המאה העשרים,
מתאר מצב הממחיש את המהפך הלשוני שאירע באלג'יריה בעקבות הכיבוש הצרפתי.
בשלושה דורות של משפחה אחת דיברו בני הדור הראשון ערבית בלבד ,או בתוספת
ידיעה קלושה של הצרפתית ,ובני הדור השני היו כבר דו-לשוניים :הם דיברו ערבית
שקיבלו מאבותיהם ,וצרפתית שרכשו בבית הספר .עם אבותיהם הם דיברו ערבית ואילו
עם בניהם ,בני הדור השלישי ,הם דיברו רק צרפתית .בני הדור השלישי עצמם דיברו
צרפתית בלבד ,והיחידים מביניהם שידעו ערבית ,ידיעתם בה הייתה קלושה .מרוקו
בשעתה כאלג'יריה בשעתה ,והדגם ששרטט כהן בשביל אלג'יר הולם את אשר התחולל
באזורים מסויימים במרוקו למן 1862ואילך.
בעלי המקצועות הטכניים ,כגון סרטטים ,חשמלאים או אלקטרונאים ,לא רק נקטו
מינוח צרפתי אלא גם דיברו זה עם זה בצרפתית .הקהילה של בוגרי בתי הספר הצרפתיים
התרחבה והלכה ונעשתה צרכנית של תרבות וספרות צרפתית .חבריה קראו רומנים
בצרפתית ,שמעו תקליטים צרפתיים והלכו לבתי קפה להתרועע עם חיילים או אזרחים
צרפתים או לקולנוע לראות סרטים צרפתיים .לאחר הכיבוש הצרפתי ! 1912-גדלה
קהילת צרכני הצרפתית ,השימוש בה התרחב גם בתקשורת המשודרת והכתובה ,ברדיו
ובעיתונות ,ובהרצאות פומביות .ואין צריך לומר שלשון המינהל נעשתה צרפתית .אדם
שהיה זקוק לשלטונות היה צריך לדבר צרפתית או נזקק לשירותיו של יודע צרפתית.
לשכתו של השליט הייתה ה) bureau-לשכה( ומי שלא ידע צרפתית הגה בדרך כלל
"בירו" ) .(biroהדואר היה La Posteולמזער "אלפוסטה" ) .(l-postaמי שהיה צריך
לקנות בול או לשלוח מברק היה צריך לנקוט מונחים צרפתיים .לא הייתה מילה אחרת
לבול זולתי .timbreגם אלה שלא ידעו צרפתית ידעו את המילה הזאת ויש שהגו אותה