Page 155 - morocco
P. 155

‫השפה ‪149‬‬

‫מרוקו‬

          ‫א' התנהלו כצרפתית‪ .‬ככלל היו תכנית הלימודים ושיטת ההוראה לפי מתכונת הלימודים‬
           ‫שנהגה בצרפת עצמה‪ .‬אף שהתלמידים חיו באזור דיבור ערבי‪ ,‬במציאות גיאוגרפית‬
           ‫והיסטורית ערבית ומוסלמית‪ ,‬ובסביבה חברתית ותרבותית יהודית‪ ,‬הרי ששיעורי הספרות‪,‬‬
           ‫ההיסטוריה‪ ,‬הגיאוגרפיה ושאר המקצועות היו מכוונים למרחבים הפיזיים והרוחניים‬
           ‫הצרפתיים‪ .‬התלמידים למדו את הגיאוגרפיה של צרפת על בוריה לפני שידעו לזהות את‬
           ‫מקום יישובם על מפת מרוקו‪ .‬תלמיד ממוצע יכול היה לתת דין וחשבון מפורט על שמות‬
           ‫ההרים‪ ,‬הערים והנהרות בצרפת‪ ,‬ועל היקף התעשייה והחקלאות של צרפת‪ ,‬על מלחמת‬
           ‫מאה השנים בין צרפת לאנגליה‪ ,‬על ז'אן ד'ארק ועל לואי הארבעה‪-‬עשר‪ ,‬ויכול היה‬
           ‫לדקלם בעל פה בקריאה דרמטית משל ממשלי לה פונטיין ומשירי ויקטור הוגו‪ ,‬לספר על‬
           ‫טיסותיו של סנט אקזופרי לדקאר ולמנות את שמות הרופאים ‪Belier, Calvette, Guerin‬‬
           ‫המוצפנים בשם החיסון נגד השחפת ‪ ,BCG‬לפני שלמד פרק אחד בגיאוגרפיה או‬
           ‫בהיסטוריה של ארץ ישראל‪ ,‬של היהודים בגולה או של מרוקו‪ .‬גם על האסלאם והתפשטותו‬
           ‫בעולם שמע התלמיד רק אגב לימוד ההיסטוריה של צרפת‪ ,‬מן העובדה ששרל מרטל‬
           ‫הכניע את הערבים בפואטיה בשנת ‪ .732‬בית הספר היה אפוא מעין תחום לשוני‪-‬תרבותי‪-‬‬
           ‫ספרותי צרפתי נפרד‪ ,‬אזור תרבות לעצמו בסביבה זרה לחלוטין‪ .‬גם השירה והפזמון היו‬
           ‫בצרפתית‪ .‬ספרי הלימוד הגיעו מצרפת‪ .‬רק מעט מעט שילבו בבתי הספר גם לימודי‬
           ‫עברית ולעתים גם שיעורים בערבית ספרותית‪ .‬כיוון שבתי הספר של כי"ח במרוקו התפשטו‬
           ‫בהדרגה‪ ,‬עוד חיים בדורנו אנשים רבים שנתוודעו אל הצרפתית במסלול הזה‪ ,‬וראשית‬
           ‫ידיעת הצרפתית באה להם מבית הספר‪ .‬להמוני תלמידים הייתה אפוא הצרפתית שפה‬
           ‫נרכשת‪ ,‬שנייה או שלישית‪ ,‬אחרי הערבית והעברית‪ ,‬אם כי היו משפחות שאימצו את‬
                                                                             ‫הצרפתית כשפת דיבור‪.‬‬
           ‫הבלשן מרסל כהן‪ ,‬שחקר את מצב הלשון אצל יהודי אלג'יר בראשית המאה העשרים‪,‬‬
           ‫מתאר מצב הממחיש את המהפך הלשוני שאירע באלג'יריה בעקבות הכיבוש הצרפתי‪.‬‬
           ‫בשלושה דורות של משפחה אחת דיברו בני הדור הראשון ערבית בלבד‪ ,‬או בתוספת‬
           ‫ידיעה קלושה של הצרפתית‪ ,‬ובני הדור השני היו כבר דו‪-‬לשוניים‪ :‬הם דיברו ערבית‬
           ‫שקיבלו מאבותיהם‪ ,‬וצרפתית שרכשו בבית הספר‪ .‬עם אבותיהם הם דיברו ערבית ואילו‬
           ‫עם בניהם‪ ,‬בני הדור השלישי‪ ,‬הם דיברו רק צרפתית‪ .‬בני הדור השלישי עצמם דיברו‬
           ‫צרפתית בלבד‪ ,‬והיחידים מביניהם שידעו ערבית‪ ,‬ידיעתם בה הייתה קלושה‪ .‬מרוקו‬
           ‫בשעתה כאלג'יריה בשעתה‪ ,‬והדגם ששרטט כהן בשביל אלג'יר הולם את אשר התחולל‬
                                                       ‫באזורים מסויימים במרוקו למן ‪ 1862‬ואילך‪.‬‬
           ‫בעלי המקצועות הטכניים‪ ,‬כגון סרטטים‪ ,‬חשמלאים או אלקטרונאים‪ ,‬לא רק נקטו‬
           ‫מינוח צרפתי אלא גם דיברו זה עם זה בצרפתית‪ .‬הקהילה של בוגרי בתי הספר הצרפתיים‬
           ‫התרחבה והלכה ונעשתה צרכנית של תרבות וספרות צרפתית‪ .‬חבריה קראו רומנים‬
           ‫בצרפתית‪ ,‬שמעו תקליטים צרפתיים והלכו לבתי קפה להתרועע עם חיילים או אזרחים‬
           ‫צרפתים או לקולנוע לראות סרטים צרפתיים‪ .‬לאחר הכיבוש הצרפתי !‪ 1912-‬גדלה‬
           ‫קהילת צרכני הצרפתית‪ ,‬השימוש בה התרחב גם בתקשורת המשודרת והכתובה‪ ,‬ברדיו‬
           ‫ובעיתונות‪ ,‬ובהרצאות פומביות‪ .‬ואין צריך לומר שלשון המינהל נעשתה צרפתית‪ .‬אדם‬
           ‫שהיה זקוק לשלטונות היה צריך לדבר צרפתית או נזקק לשירותיו של יודע צרפתית‪.‬‬
           ‫לשכתו של השליט הייתה ה‪) bureau-‬לשכה( ומי שלא ידע צרפתית הגה בדרך כלל‬
           ‫"בירו" )‪ .(biro‬הדואר היה ‪ La Poste‬ולמזער "אלפוסטה" )‪ .(l-posta‬מי שהיה צריך‬
           ‫לקנות בול או לשלוח מברק היה צריך לנקוט מונחים צרפתיים‪ .‬לא הייתה מילה אחרת‬
           ‫לבול זולתי ‪ .timbre‬גם אלה שלא ידעו צרפתית ידעו את המילה הזאת ויש שהגו אותה‬
   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159   160