Page 143 - gag 43

‫עזריאל קאופמן ועטיפת ספרה של מזל‬
‫קאופמן‪ ,‬אני הוא גופי‬

‫מטפורת הסוס‪ ,‬שריתקה את התרבות האנושית מראשיתה עד ימינו‪ ,‬ורווחת הרבה גם‬
‫בשירה העכשווית‪ ,‬מצויה אצל המשורר בצומת השתמעויות אישיות‪ ,‬מיתיות ואחרות‪.‬‬
‫הקשר הסימביוטי בין האדם לסוס והעיסוק בהצגת הגוף המונפש עומדים במרכזו של‬
‫הספר זמן בולע את עצמו המוקדש כולו לסוסים‪ .‬הסוסים‪ ,‬כסמל לדהרת הדם של‬
‫החיים במאבקיהם הבלתי פוסקים‪ ,‬מופיעים כאן בשלל פנים קונקרטי וסוריאליסטי‬
‫ומתלכדים בסוס הסוטה ממסלול העדר‪ ,‬שאינו אלא האני ה ָּשר את אמיתו‪ ,‬מדהיר‬
‫ומושך ברסן של סוס שיריו‪ .‬ואכן‪ ,‬כפי שמראה מזל קאופמן‪ ,‬ההשתוקקות והערגה הן‬
‫יסוד דומיננטי ביצירת המשורר‪ ,‬וביטויה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬גם במסע ובהליכה בדרך ובמעופו‬

‫של פגסוס‪.‬‬
‫במבנה הספר ניתן לזהות שני חלקים מרכזיים – הראשון מתמקד בגוף עצמו ורואה בו‬
‫מקור להזדהותו וזהותו של האני‪ .‬השני עוסק בגוף‪ ,‬שדרכו האני חורג מעבר לעצמו‪.‬‬
‫במבוא מעירה מזל קאופמן שזו חלוקה מתודית‪ ,‬ואכן פעמים רבות ניתן להרגיש‬
‫שהשירים בפרק מסוים יכולים להיות רלבנטיים גם לעניינים שבהם היא דנה בפרק‬
‫אחר‪ .‬אך בסופו של דבר‪ ,‬הדיון הממוקד בכל אחד מהחלקים הוא המסייע בהבלטת‬

‫ייחודו ומאפייניו של האני בשירת עזריאל‪.‬‬
‫החלק הראשון בספר עוסק בגוף החי‪ ,‬שאין בו חיץ בין נפש לבשר‪ .‬עניינו‬
‫בישראליות הצברית השורשית המאפיינת את זהותו של האני השר בשנותיו‬
‫הראשונות בארץ‪ ,‬אך ככל שהמציאות נעשית סבוכה וקשה יותר (רצח רבין ותהליכים‬
‫חברתיים ופוליטיים נוספים)‪ ,‬מסתמנת חזרה לזהות היהודי הגלותי‪ ,‬המלווה בחרדה‬

‫מפני גלות שלישית‪" .‬אלפיים שנות גלות ‪ /‬חיכו לך מן הפינה הזאת"‪ ,‬כותב קאופמן‪.‬‬

‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪141 43‬‬