Page 139 - gag 43
P. 139

‫עדינה מור‪-‬חיים עוקבת אחר הופעותיו של מבט האם בשירתו של נגיד‪ ,‬המוליד‬
‫תחושות סותרות של געגועים וחמלה מזה‪ ,‬כעס וציניות מזה‪ .‬בשיריו המאוחרים המבט‬
‫הבוגר רואה את החיים "שתי שניות לפני הסוף" ומבטה של האם מושלך לבהייתו‬
‫הממושכת באירועי חיים קשים שעברו עליו‪ .‬הכותבת חשה שכנראה מצב הבריחה‬
‫התמידי שבו היה שרוי עם אביו מיד לאחר השואה‪ ,‬והנסיעה האינסופית ברכבות‬
‫הסיטו את המבט בשירתו לעולם החוץ הנע במהירות לנגד עיניו‪ .‬על סף נעוריו‬
‫התחילה להתגבש אישיותו האינטלקטואלית‪ .‬אכן‪ ,‬אין ספק שרקעו הביוגרפי‪ ,‬שהצריך‬
‫התמודדות בלתי פוסקת עם תהפוכות ושינויים דרסטיים (למשל‪ ,‬המעבר מחינוך דתי‬
‫לחינוך חילוני) מסביר את התרחבות מבטו ואת יכולתו לזהות את הסיכוי בכל‬
‫סיטואציה כפויה‪ .‬כך השנה שבה שהה בפנימיה דתית בשל קשייו הכלכליים של אביו‬
‫שיפרה מאוד את שליטתו בעברית והניבה את "שיר שנת"‪ ,‬אחד היפים בספרו "ימינה‬

                                                                             ‫לסמטת גן עדן"‪.‬‬

‫ברגישות רבה ובתבונה מתחקה המחברת אחר האנלוגיות בין אירועי חייו של נגיד‬
‫לבין כתיבתו‪ ,‬ומראה איך מילים וצירופי מילים נפוצים בשיריו הופכים לתמרורי דרך‬
‫(דוגמת המלה "נטוש" וסביבותיה)‪ .‬היא עושה זאת הן תוך עיון ביצירתו‪ ,‬המלווה‬
‫בדוגמאות משיריו‪ ,‬והן תוך דיאלוג פורה אתו‪ .‬אלה וגם אלה חושפים סיפור חיים מר‪,‬‬
‫מורכב ומרתק‪ ,‬אך לא פחות מכך גם בונה ומכונן אישיות יצירתית איתנה ומרשימה‬

                                                    ‫בריבוי פניה‪ ,‬בסתירות ובאיזונים שבה‪.‬‬

                            ‫***‬

‫הפרק "הקלאסי שבכאוטי" עוסק במפורט בספר שיריו השלישי של חיים נגיד‪ ,‬שזכה‬
‫לאהדת הביקורת כבר עם הופעתו‪ .‬הוא כולל ‪ 88‬סונטות המתלכדות למעין רומן‬
‫בחרוזים על אפוקליפסה עתידית המתרחשת בבית דירות ענק בין בת ים לחולון‬
‫ומותירה אחריה רק מדבר ומוזיאון שואה וירטואלי שאסור לבקר בו‪ .‬לאזור האסור‬
‫מוזמנים המבקרים הלא חוקיים לצפות בקליפים קצרצרים המתעדים את מה שקדם‬
‫לקטסטרופה ואת שארע אחריה‪ .‬מור‪-‬חיים סבורה בצדק שהבחירה לכתוב את הדברים‬
‫בצורה הקפדנית של הסונטה מציבה גבול לכאוטי ולבלתי יציב ובכך היא מאזנת‬

                                                                                         ‫אותו‪.‬‬

‫חלקו הראשון של ספר הסונטות מתאר את השיממון והרדידות בחיי הדיירים ומציג פן‬
‫של המציאות החברתית הרב תרבותית בארץ‪ ,‬זו המאופיינת ביכולת להצמיח‬
‫קונפליקטים ואשפה‪ .‬במבט בוחן על כמה מן השירים עומדת עדינה מור‪-‬חיים על‬
‫התיאטרליות ועל מעברי הלשון החדים הקיימים בהם ממיתוסים ורמזים למקורות‬
‫ללשון ממשלב נמוך המטמיעה מטפורות מפתיעות ומצליפה באירוניה‪ .‬מן‬
‫הטריוויאליות והסתמיות בחיים הזוגיים נוצרת מקבילה להסתאבות שעוברת המדינה‬
‫הצעירה‪ ,‬ובסונטות הבאות מגיחים ההרס ותחושת האובדן המתקרב של הבית הלאומי‪.‬‬
‫אין פלא שחיים נגיד היה הראשון שהיטיב להבין לעומק את עולמו הפרוע‪ ,‬הגרוטסקי‬

                                  ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪137 43‬‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144