Page 141 - gag 43
P. 141
בפרק החמישי בספר מוקדש מקום נרחב לרומן יוצא הדופן "מטטרון" של חיים נגיד,
הרומן הפוסט מודרני הראשון שנכתב בעברית .דמותו רבת הזהויות של הגיבור,
החולה ב"סכיזופרניה פרנואידית" ופועל בעלילה המורכבת מאירועים קוסמיים
ואנושיים ,מייצגת תפיסה אי-רציונלית וניהיליסטית של המציאות האנושית .בנוסף
לכמה זוויות ראיה של מבקרים על אפיוניו הפוסט מודרניסטיים של הרומן ,מובאים
כאן דברי המחבר על השראתו לכתיבת הספר ועל הדמיון שבינו לבין גיבורו.
עדינה מראה איך גם הרומן הזה של חיים נגיד ,כיצירתו השירית ,הקדים את זמנו
ושיקף את קריסת הגבולות בין מושגים מוצקים כגון :אמת ושקר ,אמונה וצביעות,
אהבה ומיניות ועוד .ייחודו בביטוייו הרבים של השיגעון וגם בכך שהבידיון הופך
למציאות .משתקפים בו תהליכים נבואיים משיחיים ,שתחילתם בשנות ה 80-והמשכם
בימינו" .אנחנו ,ילידי הציונות האוטופיסטית" ,אומר נגיד" ,נדהמים יום יום לנוכח
סכנת האפוקליפסה שתמחק את החלום הציוני ותשליט במקומו חורבן והרס" .הוא
מספר על החוויה הקשה שעבר ביום כיפור כשפתאום הפסיק להאמין בעקבות המשבר
שחווה במעבר מן הפנימיה הדתית לבית הספר החילוני בירושלים ,ו"מטטרון" אכן
משקף את התפנית החדה הזאת אל האפיקורסות.
***
אך הפיכחון ביחס למציאות ולעתיד הציונות אינו פולש לטריטוריה של ספר הילדים
המקסים והאופטימי שהוא כתב על הצב מר גדעון שושני .הסיפורים הקצרצרים
הבונים את הספר הזה כרוכים זה בזה ויוצרים מבנה חדשני .בכולם ישנה התמודדות
עם הקשיים בדרך למימוש האהבה ואיכותם היא באסוציאציות הספרותיות השזורות
בהם בהומור .לכן הם מיועדים גם למבוגרים .עדינה מלווה ברגישות את המסע
בסיפורים ,הנע מעבר למציאות היומיומית אל מרחבי המאגיה והזיקות הספרותיות עם
הנגיעות הבלתי נמנעות בחיי המחבר.
הפרק השביעי מוכיח איך מגמת החידוש מתממשת גם במחזהו של נגיד "פיקניק
בחוסמסה" ,המעלה מציאות פריפריאלית של העיר חולון כישות דרמטית ,כשהמקהלה
היא מול השחקנים ,מחוץ לבמה (ברחוב) ,ובדומה לטרגדיה היוונית היא בעלת תפקיד
מרכזי למדי .בפרק השמיני נדונים ארבעת ספרי העיון על התיאטרון שכתב חיים נגיד:
"שפת הבמה"" ,צחוק וצמרמורת"" ,בגנות האשליה" ן"הליצן בן דמות היגון".
"פרדוקס הדופי" של עדינה מור-חיים הוא מונוגרפיה מרתקת ומחכימה על כותב
מקורי ,חדשן ורבגוני ,מלאכת מחשבת המציגה במרוכז את הז'אנרים השונים של
יצירתו ואת הזיקה הקיימת בינה לבין משקעי חייו .באנליזה המעניינת של היצירות
משלבת עדינה דיאלוג מעניין ופורה עם מחברן וכן התייחסות לנקודות מבט שונות
של המבקרים שכתבו עליהן.
ַּגג גיליון 139 43
