Page 95 - גג 47 16במאי
P. 95
אולי בגלל הסימטריה ההפוכה המושלמת ,המעבר ממצב אחד למישנהו קל ביותר,
וגיבוריו של אוסטר עושים מדי פעם את הצעד המעביר אותם מזהות לזהות וממהות
למהות ,כאילו בלי שום בעיה .הסופר המתחזה לבלש עוקב אחרי האנשים ששכרו אותו,
דווקא אחריהם ,מעמדת תצפית על המדרכה מול דירתם .תוך זמן קצר הוא נהפך לבן בלי-
בית ,חי בין פחי האשפה ,ניזון מהם ועושה בהם את צרכיו .הוא משתנה גם חיצונית,
ובצורה כה קיצונית ,עד שאינו מזהה את עצמו כשהוא רואה את בבואתו בראי ,ובכך
נשללת למעשה מהות המעבר .הסיפור אינו עוקב אחרי הפסיכולוגיה של הדמות העוברת
את הגלגול .הוא מתמקד במהות המעבר :שינוי מהיר ,כמעט כהבלחת ברק ,מצורת קיום
אחת למיש ֶנ ָּה.
למעשה נדמה שמה שמעניין באמת את אוסטר הוא בעיית הזהות .זהותם של הדברים
ובעיקר של הדבר הנקרא "אני" .לא הפסיכולוגיה או הסוציולוגיה מניעות את הסיפורים.
אין כוונה לצייר שכבות חברתיות ,מאבקי כוח מעמדיים ,גם לא לתאר תהליכים
פסיכולוגיים הקשורים בהתבגרות ,מימוש עצמי או הבנה עצמית .לכאורה ,המרכז הוא
הדיון האונתולוגי .בדיקת ההכרה של הדברים .האם דברים הם כמו שהם נראים ,מוחשים,
נתפסים? ובעיקר -מ ִצדו של המתבונן -האם אני הוא אני? או שמא דווקא הלא-אני הוא
אני .אך כיוון שמדובר בעולם פוסט מודרני ,ברור שדברים אינם כפי שהם נראים ,או
אולי הינם כפי שהם נראים ,אך כיוון שהם מתווכים באמצעות מלים ,מיותר להזדרז
ולהדביק להם תווית כלשהי.
ד .במיטה עם מדונה
בבואות המטשטשות את הזהות בונות את במיטה עם מדונה .זהו סרט תיעודי של הבמאי
אלק קשישיאן ,שצולם בשנת 1990במהלך מסע הופעות סובב עולם של זמרת הפופ,
המלחינה ,השחקנית ,הרקדנית ,הסופרת ,המפיקה והאייקון התרבותי מדונה ,עם המופע
אמביציה בלונדית .הסרט יוצא לדרך מיפן הגשומה ,עובר דרך המעצר המשטרתי בגין
"התערטלות" בקנדה ,ומגיע עד למחווה ליום ההולדת של אבי מדונה בדטרויט .הסרט
מתעד לא רק את המופעים אלא גם את כל מה שמסביב ,לרבות את משחקי המין של
מדונה עם הרקדנים ,ואת תגובותיו של ידידה וורן ביטי הנלווה אליה .במהלך המסע
מדונה מחליפה לא רק תלבושות ,תסרוקת ואיפור אלא גם זהות ,עד שלא ברור מי היא,
בעצם :בסצנות אחדות היא "מצטטת" את מרילין-מונרו :אותו שיער בלונדי ,אותה
הבלטה של החזה ,אף כי אין לה אותו חזה שופע ,וההבלטה נעשית בעזרת מחוכים,
המביאים את החזה ,השופע מיניות במקור ,לידי אבסורד ועיוות קמפי ,וכך מקנים למופע
איכות פוסט-מודרנית נחשבת ,ותחכום.
ַּגג גיליון 93 47
