Page 92 - גג 47 16במאי
P. 92

‫הזיקה בין סיפור האבות להוויה המנדטורית רגשות‪-‬אשם כלפי הפלשתינאים )המיוצגים במחזה‬
‫על ידי הגר וישמעאל(‪ ,‬הקהתה אווירת הטלנובלה של אינטריגות משפחתיות‪ ,‬שנאה וקנאה בין‬
‫נשים‪ ,‬את החוד האקטואלי‪ .‬כבשאר יצירות פוסט‪-‬מודרניות דיברה כאן האמנות הגבוהה של‬

              ‫התיאטרון בלשון הנמוכה של תעשיית הבידור‪ ,‬והקהתה כל קונפליקט פוליטי‪.‬‬

‫וכך נותר משחק הבבואות כממשות היחידה‪ .‬לא שיחזור של זמן עבר הרחוק אלפי שנים‪,‬‬
‫ולא של זמן עבר בן שישים שנה‪ ,‬אלא משחק בדימויי הווה תוך שימוש במסכות עבר‬
‫שנתרוקנו מתוכנן ההיסטורי המשוער‪ .‬הממשות התקיימה‪ ,‬כבכל תיאטרון‪ ,‬רק בזמן האמת‬
‫הבימתי של משחקי הבבואות‪ ,‬והאקלקטיות של הדימויים המרחפים בין עבר בדוי זה או‬
‫אחר‪ ,‬ריחפה בתחום השרירותיות הנהנתנית‪ ,‬שהרגיזה אולי את המבקרים‪ ,‬אך ודאי‬
‫השביעה נחת את מי שלימד את עצמו‪ ,‬תוך כדי הצפייה‪ ,‬את חוקי המשחק‪ ,‬גם אם לא‬
‫נתקיים כאן מה שכותב על הציטוט ואלטר בנימין‪" :‬רק כך הם פוגשים את עצמם‪ ,‬ורק כך‬
‫– בבריחה מן ההווה – הם יכולים להבין את חייהם"‪ .‬כי לא נראה שהמבקרים שכתבו על‬
‫ההצגה‪ ,‬הבינו באמצעותה את עצמם‪ .‬קרוב יותר לוודאי שהם גם לא הבינו את ההצגה‬

                                                                         ‫עצמה‪.‬‬

                               ‫ג‪ .‬הטרילוגיה הניו‪-‬יורקית של פול אוסטר‬

‫תסמין נוסף של המציאות הפוסט‪-‬מודרנית הוא הבלבול בזהות האני‪ ,‬פול אוסטר מביא‬
‫בלבול זה אל קצה קצהו וקובע תוך כדי כך את אחד מסימני ההיכר הבולטים של עולם‬

                                                                                          ‫חדש זה‪.‬‬

‫טלפון מצלצל בביתו של סופר‪-‬הבלשים דניאל קווין‪ .‬מהעבר השני נשמע קול הפונה אליו‬
‫כאילו היה הבלש הנודע פול אוסטר‪ .‬שוב ושוב נשנית הטעות המוזרה‪ .‬אבל דניאל קווין‬
‫אינו מתקן אותה ומניח את השפופרת על כנה‪ ,‬כפי שהיינו מצפים‪ .‬אדרבא‪ ,‬הוא נענה‬
‫לאתגר‪ ,‬לובש את זהותו של הבלש שאינו מכיר‪ ,‬פול אוסטר‪ ,‬ומסתבך בצרות צרורות‪ .‬כך‬
‫מתחיל הסיפור הבלשי "עיר הזכוכית" מאת פול אוסטר‪ .‬פול אוסטר סופר‪-‬הבלשים‪ .‬לא‬

                                                                               ‫פול אוסטר הבלש‪.‬‬

                                                                       ‫מסובך? זאת רק ההתחלה‪.‬‬

‫הסיפור גדוש במסכות‪ ,‬זהויות שאולות‪ ,‬השתקפויות מראה‪ .‬קווין‪ ,‬הסופר ששאל זהות של‬
‫בלש‪ ,‬מנוסה בהתחפשויות מעין אלה‪ .‬את סיפורי הבלשים שלו הוא כותב בשם הבדוי‬
‫ויליאם וילסון‪ .‬אפילו עם הסוכן שלו הוא מתכתב מאחורי תחפושת זו‪ .‬רק את שיריו‬
‫ומאמריו פרסם בשמו‪ .‬למשימתו נשכר בידי צעיר קשה‪-‬דיבור אך חריף‪-‬מחשבה‪ ,‬בשם‬
‫פיטר סטילמן‪ ,‬המבקש ממנו לעקוב אחרי אביו המתנכל להרגו‪ .‬שמו של האב‪ ,‬לא תנחשו‪,‬‬
‫הוא פיטר סטילמן‪ ,‬וכשקווין מעז סוף סוף להציג את עצמו לפני האיש שנשלח לבלוש‬
‫אחריו‪ ,‬הוא מטעה אותו ומציג את עצמו דווקא בשמו האמיתי‪ ,‬דניאל קווין‪ .‬הולכת שולל מושלמת‪,‬‬

                                    ‫ַּגג ‪ ‬גיליון ‪90 47‬‬
   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97