Page 115 - gag 42
P. 115

‫קודם"‪ .‬פגישתנו הראשונה הייתה בחג‬
                                               ‫החנוכה‪ ,‬ומאז באותו תאריך‪ ,‬כשמתאפשר‬

                                                     ‫לנו‪ ,‬אנחנו חוגגות את הפגישה בינינו‪.‬‬

                                               ‫שנתיים אחרי פגישתנו הראשונה‪ ,‬אחרי‬
                                               ‫הדלקת נרות חנוכה‪ ,‬לקחתי את אסתר‬
                                               ‫לסיור בסמטאות "בית ישראל"‪ ,‬שכונת‬
                                               ‫ילדותי‪ .‬בשבילי זה היה סיור מפשיט‬
                                               ‫תו ָלדות מהקליפות‪ ,‬סיור מאיר אור‪ ,‬טיול‬
                                               ‫נשמה‪ ,‬כשמזמן הופשטתי מה ְש ָנאות‪,‬‬
                                               ‫מהכעסים‪ ,‬מהכאב‪ ,‬ואסתר נהנתה‪ ,‬רוותה‬

                                                                             ‫נחת‪ ,‬רוותה אור‪.‬‬

                                               ‫באחת מפגישותינו הרבות שנערכו בביתה‬
                                               ‫ובביתי‪ ,‬אמרתי לה שאני חושבת שהשתחררתי‬
                                               ‫מאימא שלי עם הכתיבה של ספריי "אבנים‬
                                               ‫רכות" ו"כתונת אור"‪ .‬היא הקשיבה בקשב‬
‫עמוק‪ ,‬בדריכות‪ ,‬בענווה‪ ,‬בהכלה‪ ,‬ואמרה‪" :‬גם אני השתחררתי מאימא שלי"‪ .‬אמרה ולא‬
‫ּפירשה‪ .‬כשקראתי את ספרה הראשון‪" ,‬אוטוביוגרפיה של שום אדם"‪ 10,‬רעש התהום ועוצמתו‬
‫עברו בי‪ ,‬הממו אותי‪ ,‬הרעידו אותי‪ .‬נדהמתי מהכוח‪ .‬בחנות הספרים "ספרים בעזה" שברחוב‬
‫עזה בירושלים‪ ,‬קראתי את ספרה השלישי שתורגם לעברית‪" ,‬סוף‪ ,‬והמשך"‪ 11,‬ובכיתי‪ .‬לא‬
                                               ‫הנחתי אותו מידי עד שסיימתי לקרוא את כולו‪.‬‬

‫את הספר השלישי בטרילוגיה נתנה לי אסתר עוד בשנת ‪ ,2003‬כשיצא לאור‬
‫בצרפתית‪" 12.‬אבל אני לא יודעת לקרוא צרפתית"‪ ,‬אמרתי‪ ,‬אוחזת בידי את הספר‬
‫וחשה שמשהו עובר מעבר למילה‪ ,‬לשפה‪ .‬אפשר שזה היה הדי ּבר‪ ,‬ה ָד ָבר‪" .‬כשתקראי‬

                                                    ‫את הספר הזה תביני"‪ ,‬ענתה לי אסתר‪.‬‬

‫והנה עכשיו‪ ,‬הספר ביוגרפיה זעירה לחלום בתרגום לעברית‪ 13.‬מתיחת הזיכרון של‬
‫אסתר יש בה ְּפעיר ּות של ספר‪ ,‬של כניסה להיכל קודש‪ .‬שערי הזיכרון הנפתחים‬
‫לרווחה בטרילוגיה שכתבה מאזכרים פרישת כנפיים מעל תמונת מזבח‪ ,‬פרישת חלום‬
‫שתי המריות לספר‪ ,‬והצער‪ ,‬והבכי‪ ,‬כן כן הפעם זו אסתר שבוכה‪ְ ,‬ול ּו בחלום‪ .‬סיפור‬
‫הנטישה‪ ,‬נטישת האם‪ ,‬נטישת הבת‪ ,‬סיפור הנפרש ְלתו ָלדות בניסיון למצוא פשר‪,‬‬

             ‫חלום‪ ,‬שלתחושתי‪ ,‬פותח פתח לשכינה המכניסה אותנו בצל כנפיה‪ ,‬בסודה‪.‬‬

‫‪ 10‬אסתר אורנר‪ ,‬אוטוביוגרפיה של שום אדם‪ .‬מצרפתית‪ :‬מאיה בז'רנו ואירית עקרבי‪ .‬בני ברק‪ :‬הקיבוץ‬
                                                                                              ‫המאוחד‪.2003 ,‬‬

‫‪ 11‬אסתר אורנר‪ .‬סוף‪ ,‬והמשך‪ .‬מצרפתית‪ :‬אירית עקרבי‪ .‬אחרית דבר‪ :‬עדי שורק‪ .‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪.2012 ,‬‬
                    ‫‪Ester Orner, Petite biographie pour un réve. Genève: Metropolis, 2003 12‬‬
                               ‫‪ 13‬אסתר אורנר‪ ,‬ביוגרפיה זעירה לחלום‪ .‬תרגום ואחרית דבר‪ :‬מיכל בן‪-‬נפתלי‪.‬‬

                                  ‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪113 ‬‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120