Page 118 - gag 42
P. 118
כאחד .בקריאתי אני מבקשת להוביל אותו אל אוצרות סמויים אלה ,להוביל אותו אל
הפתרון המשתאה מול אפשרות הגאולה .מה שאני רואה אינו מתחכך בחלום אלא
מסדרון לקראת עליית מדרגה ,רובד עמוק הגודש את החלום ומבקש ְל ַהנסיקו למעלה.
אסתר שתקה ושותקת הרבה בחיים ובכתיבה .בספר היא מבקשת להבקיע את
השתיקה -שתיקתה ,מודעת לכך שהיא ַנ ָשאית של משהו המסרב להשתתק .האם
פירוש החלום שאסתר מפרשת בעצמה מופיע בספר כגבול ,כהוויית סף ,כרמיזה כלפי
מה שאינו עשוי להיקבע במילים? מה ש ְצפ ּונה בו ַס ְמי ּות הנפש? מהי האש העולה
באוויר בין המילים? יש עשן העולה משם .ההד החלומי מצטלל בין המילים .בנאמר
אצל אסתר החסר תמיד עתיר מובן כמו הנאמר ואף יותר ממנו ,והמוצפן גואל את
המפורש מדלותו .נראה לי שהמילים שאינן הן הקובעות מה טורד את התודעה של
אסתר .מריה היא האם הגדולה ,היא השכינה .פגישתן של שתי המריות בחלום,
פריצתן אל חייה בהווה והעלאת פגישתן בחלום הפורשת את חייה כמניפה – מובילות
אותה לשחרור מהאם הביולוגית ,לעליית מדרגה וליניקת זהות המקושרת למטרוניתא,
לאם הגדולה ,לשכינה.
***
אפתח בדבריו של הרב קוק על החלום המחברים מציאות ורוחניות להוויה אחת
בצליליו העל-זמניים של החסד" :הגסות של החיים החברותיים בהיותם שקועים רק
ב ִצדם החומרי ,נוטלת את אור החלום מן העולם ,את זוהר ההרחבה שלו ,את עלייתו
העליונה מן המציאות הקודרת עד שהעולם מפרפר במכאובים מתוך עקיצותיה
הארסיות של המציאות חסרת זוהר החלום .כמה גדולה היא הטעות של המתפארים
במציאות הלקויה בעת אשר רק החלום החופשי המורד במציאות וגבולותיה הוא הוא
באמת האמת היותר הווייתית של המציאות" 14.בעקבות דבריו של הרב קוק אני
פורשת את הביטוי "כחלום יעוף" לא כחלום שמתפוגג שמתאדה ,אלא כתעופה אל
העולם שמעבר ,כהרחבה ,כהתוויית הדרך לאפשרות של אושר.
אני רואה את החלום ככרטיס כניסה ,כרטיס ברכה ָלעֹולם שמעבר ,תמונה רב-ממדית,
רבת עולמות ,רב-עולמית .לפעמים הפענוח או הניסיון לפענוח חשוב כדי לנסות
להבין .תנועת הזיכרון מגששת לה דרך מן העבר שהוא הווה .אופק ההווה ואופק
העבר מתכנסים יחד במעשה הפרשנות .אסתר מנסה להפיק סוג של פרשנות לחלום,
לחלומות ,מתוך שרטוט הנפש שלה ,מתוך שפה פנימית או אי-שפה מקורית משלה.
בלי פחד היא יוצאת מדלת המילים ,מהדלת הראשית של המילים ,ואומרת :עד כאן.
אולי בלחצו של הבלתי ניתן להיאמר ,אולי מפני שאי-אפשר להביע במילים את פנים
הנפש ,את הטלטלה המוטחת בנו כצווחה .והיא דוחסת אופק של שנים רבות לפרוזה
מדויקת .המשפטים נכתבים בדיוק ממוקד במשפטים חזקים גבישים ,מלוטשים,
14ר' אברהם הכהן קוק ,שמונה קבצים .ירושלים ,הוצאת המשפחה ,תשס"ד ,קובץ ג' ,עמ' רכו.
גיליון ַּ 42גג 116