Page 118 - gag 42
P. 118

‫כאחד‪ .‬בקריאתי אני מבקשת להוביל אותו אל אוצרות סמויים אלה‪ ,‬להוביל אותו אל‬
‫הפתרון המשתאה מול אפשרות הגאולה‪ .‬מה שאני רואה אינו מתחכך בחלום אלא‬
‫מסדרון לקראת עליית מדרגה‪ ,‬רובד עמוק הגודש את החלום ומבקש ְל ַהנסיקו למעלה‪.‬‬

‫אסתר שתקה ושותקת הרבה בחיים ובכתיבה‪ .‬בספר היא מבקשת להבקיע את‬
‫השתיקה‪ -‬שתיקתה‪ ,‬מודעת לכך שהיא ַנ ָשאית של משהו המסרב להשתתק‪ .‬האם‬
‫פירוש החלום שאסתר מפרשת בעצמה מופיע בספר כגבול‪ ,‬כהוויית סף‪ ,‬כרמיזה כלפי‬
‫מה שאינו עשוי להיקבע במילים? מה ש ְצפ ּונה בו ַס ְמי ּות הנפש? מהי האש העולה‬
‫באוויר בין המילים? יש עשן העולה משם‪ .‬ההד החלומי מצטלל בין המילים‪ .‬בנאמר‬
‫אצל אסתר החסר תמיד עתיר מובן כמו הנאמר ואף יותר ממנו‪ ,‬והמוצפן גואל את‬
‫המפורש מדלותו‪ .‬נראה לי שהמילים שאינן הן הקובעות מה טורד את התודעה של‬
‫אסתר‪ .‬מריה היא האם הגדולה‪ ,‬היא השכינה‪ .‬פגישתן של שתי המריות בחלום‪,‬‬
‫פריצתן אל חייה בהווה והעלאת פגישתן בחלום הפורשת את חייה כמניפה – מובילות‬
‫אותה לשחרור מהאם הביולוגית‪ ,‬לעליית מדרגה וליניקת זהות המקושרת למטרוניתא‪,‬‬

                                                                      ‫לאם הגדולה‪ ,‬לשכינה‪.‬‬

                         ‫***‬

‫אפתח בדבריו של הרב קוק על החלום המחברים מציאות ורוחניות להוויה אחת‬
‫בצליליו העל‪-‬זמניים של החסד‪" :‬הגסות של החיים החברותיים בהיותם שקועים רק‬
‫ב ִצדם החומרי‪ ,‬נוטלת את אור החלום מן העולם‪ ,‬את זוהר ההרחבה שלו‪ ,‬את עלייתו‬
‫העליונה מן המציאות הקודרת עד שהעולם מפרפר במכאובים מתוך עקיצותיה‬
‫הארסיות של המציאות חסרת זוהר החלום‪ .‬כמה גדולה היא הטעות של המתפארים‬
‫במציאות הלקויה בעת אשר רק החלום החופשי המורד במציאות וגבולותיה הוא הוא‬
‫באמת האמת היותר הווייתית של המציאות"‪ 14.‬בעקבות דבריו של הרב קוק אני‬
‫פורשת את הביטוי "כחלום יעוף" לא כחלום שמתפוגג שמתאדה‪ ,‬אלא כתעופה אל‬

                         ‫העולם שמעבר‪ ,‬כהרחבה‪ ,‬כהתוויית הדרך לאפשרות של אושר‪.‬‬

‫אני רואה את החלום ככרטיס כניסה‪ ,‬כרטיס ברכה ָלעֹולם שמעבר‪ ,‬תמונה רב‪-‬ממדית‪,‬‬
‫רבת עולמות‪ ,‬רב‪-‬עולמית‪ .‬לפעמים הפענוח או הניסיון לפענוח חשוב כדי לנסות‬
‫להבין‪ .‬תנועת הזיכרון מגששת לה דרך מן העבר שהוא הווה‪ .‬אופק ההווה ואופק‬
‫העבר מתכנסים יחד במעשה הפרשנות‪ .‬אסתר מנסה להפיק סוג של פרשנות לחלום‪,‬‬
‫לחלומות‪ ,‬מתוך שרטוט הנפש שלה‪ ,‬מתוך שפה פנימית או אי‪-‬שפה מקורית משלה‪.‬‬
‫בלי פחד היא יוצאת מדלת המילים‪ ,‬מהדלת הראשית של המילים‪ ,‬ואומרת‪ :‬עד כאן‪.‬‬
‫אולי בלחצו של הבלתי ניתן להיאמר‪ ,‬אולי מפני שאי‪-‬אפשר להביע במילים את פנים‬
‫הנפש‪ ,‬את הטלטלה המוטחת בנו כצווחה‪ .‬והיא דוחסת אופק של שנים רבות לפרוזה‬

          ‫מדויקת‪ .‬המשפטים נכתבים בדיוק ממוקד במשפטים חזקים גבישים‪ ,‬מלוטשים‪,‬‬

                ‫‪ 14‬ר' אברהם הכהן קוק‪ ,‬שמונה קבצים‪ .‬ירושלים‪ ,‬הוצאת המשפחה‪ ,‬תשס"ד‪ ,‬קובץ ג'‪ ,‬עמ' רכו‪.‬‬

                                  ‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪116 ‬‬
   113   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123